חלק גדול מעולם הרכב מתאפיין כיום באפרוריות. מכוניות נוחות, נוסעות, סוחבות, מניידות, הכל טוב ויפה, אבל אחרי חודשיים, מה לעשות, הן כבר די משעממות. אין נושאי שיחה משותפים כמו בדייט ההוא, אין את הריגוש של האהבה הראשונה. אתם מוצאים את עצמכם נוסעים שעתיים לצפון ומפלרטטים ברמזורים עם משאיות של תנובה.
לכן הרבה מאוד יהיה תלוי במחירה של סוזוקי סוויפט ספורט, שתנחת כאן בסוף השנה. אם הוא יהיה באזור ה–115 אלף שקל, 120 אלף שקל, איפשהו בסביבה, שקלו את האופציה. דברי מכוונים במיוחד לחובבי הנהיגה שביניכם, אלה שאין להם מאות אלפי שקלים לשפוך על הנאה מוטורית מזוקקת. אם זה אכן יהיה המחיר, אז תמורת סכום שפוי בהחלט תוכלו לקבל רכב עירוני בעל חמש דלתות, שמתאים למשפחה צעירה. אבל הבונוס יהיה אחר: הקץ לשעמום המובנה של נסיעה מנהלתית.
כדאי להבהיר מיד: זה לא רכב יעני ספורט. זאת אומרת, עם מדבקה של סטארסקי והאץ' וספוילר שהדביקו בסלוטייפ. לסוויפט הזו יש יכולות של הדבר האמיתי.
###
נסענו בה באנדלוסיה, בכביש העולה לרונדה, אחת העיירות היפות בספרד, ששוכנת בגובה של 723 מטר, מעל קניון עוצר נשימה. אם אתם בסביבה, אל תפספסו. חלק גדול מהדרך הוא עלייה ארוכה ומפותלת, כזו שאופנועני קיצון מטורפים עליה ובטח נהגים עם יומרות. זה המקום, על האספלט הספרדי המשובח, לבדוק אחיזת כביש, התנהגות הגה, האצות, פניות. כל המדף, במסלול של כמה עשרות קילומטרים.
זהו הדור השלישי של הסוויפט ספורט. אז נכון, לא מדובר בקליאו RS, או בהונדה טייפ R, רכבים יותר עוצמתיים ויותר יקרים, אבל הכלי הזה לא פראייר.
קודם כל, כבר בכניסה הוא זכה לדיאטה של 80 קילוגרם לעומת הדור הקודם. משקלו היום הוא 970 קילוגרם. לגוף הקליל מוצמד מנוע בנזין בנפח 1,400 סמ"ק, מוגדש טורבו שיודע להוציא מעצמו 140 כ"ס.
אם אתם נהגים המאמינים אך ורק בתיבות הילוכים אוטומטיות, ולא בנויים להרפתקאות ידניות, אתם מוזמנים להמשיך לחפש את הרכב שלכם במקום אחר. כאן התיבה היא ידנית ומחזיקה שישה הילוכים. אין כמו הילוכים ידניים לתפעול רכבי ספורט. אתם שולטים כרצונכם בשדה הקטנה, נותנים לה לקפץ - והסוזוקי הזו בהחלט יודעת לנתר.
אולי היציאה מהמקום היא לא הכי מהירה (8.1 שניות מ–0 ל–100 קמ"ש), אבל פה זה יותר משחקים של זריזות, אחיזה. התחת נזרק הצדה, הצמיגים חרקו ולא עבר הרבה זמן עד שריחם החרוך הופיע דרך חלון הרכב הפתוח.
לסוזוקי הקטנה המאמץ הזה לא שינה. המתכננים הנמיכו את המרכב שלה ב–15 מילימטר לעומת הדור היוצא והרחיבו אותה ב–40, כדי לקרב אותה יותר לכביש. והיא אכן המשיכה לטפס בעקשנות במעלה ההר, עברה בלי למצמץ על פני טחנות הרוח והעיירות קטנות. הכוח שלה זמין, רק תדרשו ותגלו שהבלמים טובים ורגישים. בעלייה, כשהתמרורים ביקשו מאיתנו להפחית מהירות, זו לא הייתה המלצה. תהום אכן נפרשה מימין.
המתלים של הסוויפט ספורט מכוונים על הצד הקשיח כדי שיותאמו לנהיגת ספורט. מה שאומר שבדרכים כאלה תרגישו טוב ויציב. המתלה הקדמי הוא מתוצרת מונרו, ועובי המוטות המייצבים הוגדל. אבל בנסיעה יותר אטית, זאת אומרת בנהיגת יומיום אפרורית, כנראה שתרגישו את תלאות הכביש.
גם העברת ההילוכים במהלך הנהיגה הדינמית הייתה לעתים קצת קשיחה לטעמי. ואף על פי שמדובר ברכב ספורט, כפול אגזוזים, היה חסר לי מעט הסאונד הרועם שמפיקות מפלצות ספורטיביות. אבל מהר מאוד שוכחים מהליקויים האלה כשנזכרים במחיר (בתקווה שיענה על הציפיות) ובתמורה.
שוב, למרות ההיכרות רבת השנים, זו לא הסוזוקי שאנחנו מכירים מהחניה ליד. היא אומנם דומה בפרופיל, אבל לזו יש מראה הרבה יותר אגרסיבי. לא רק האגזוז הכפול, גם הגריל הקדמי, חצאיות הצד עם הגימורים מחומר דמוי קרבון, החישוקים בגודל 17 אינץ'.
נהגתי בסוויפט בצבע צהוב זרחני. אוהדי הפועל בטח יעקמו את האף (להירגע, היא תגיע ארצה גם בצבע אדום), אבל חייבים להודות שהצבע המכביסטי מאוד הולם ומבליט אותה בכביש. שוב, על רקע האפרוריות, הרכב הזה אכן שובר שגרה. גם פנים הרכב די שונה. אומנם הפלסטיקה שבסביבת הדשבורד היא סטנדרטית, אבל כדי להכניס גוון ספורטיבי, דרמטי, המושבים הם ספורטיביים עם לוגו "ספורט" שתפור על המשענת. הדוושות מאלומיניום ויש הרבה נגיעות אדומות לוהטות בלוח המחוונים ובצדדים. אם כבר פוזה, אז עד הסוף.
אני יכול לראות ברכב נהגים צעירים שמחפשים ריגוש ונהגים מבוגרים במשבר גיל שרוצים לחזור במכונת הזמן. וגם משפחות שעבורן טיול של שבת הוא לא רק היטלטלות בדרכים. רק שאם מדברים על נוחות משפחתית, אל תבנו פה הרים. זו עדיין סוויפט קטנה עם בסיס גלגלים צנוע של 245 ס"מ. מאחור לא כדאי לדחוס יותר משני נוסעים. וגם תא המטען מיניאטורי, בגודל 265 ליטרים, שיוכל לקבל בגט ושקית חלב, לא יותר. מצד שני, זה רכב חסכוני. אחרי יום מבחן מאומץ הוא שתה ליטר בנזין על כל 14 קילומטר. ולא רק זה, הוא גם אמור להגיע אלינו עם לא מעט מקדמי בטיחות משמעותיים. תוכלו למצוא פה סיוע בבלימה בזמן חירום, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעה במקרה שהנהג מזגזג בדרך בגלל חוסר ערנות. ההתרעה תהיה ויזואלית וקולית.
אבל ברכב ספורט ובנהיגה דינמית סביר להניח שלא תנמנמו בקלות. במכונית הזו אין בורר מצבי נהיגה, כמו בלא מעט מכוניות שבהן תוכלו לעבור ממצב ספורט למצב חסכוני ורגוע. כאן המצב הוא אחיד וממליץ בחום ללחוץ על הדוושה.
נכנסתי לרכב די סקפטי. בעולם שבו כל ג'יפון רוצה להיות לנד קרוזר, אז רכב קטן מתפלל להיות פרארי כשיהיה גדול. נכון, יש מכוניות ספורט שעולות על הסוויפט הנ"ל, אבל רובן יותר יקרות. רנו קליאו RS, למשל, עולה 166 אלף שקל. היא מחזיקה מתחת למכסה מנוע בנפח 1,600 סמ"ק שמפיק 220 כ"ס. זה לא אותו סדר גודל ולא אותה תחרות. לכן אם לסוויפט הזו יהיה מחיר אטרקטיבי ונגיש, זו יכולה להיות עסקה שווה במיוחד.
הכותב היה אורח חברת סוזוקי
גלגלים רזרביים
השבוע הושק בארץ ה–7 DS קרוסבק (בתמונה למטה), רכב הפנאי פרימיום החדש, מותג היוקרה של פיג'ו–סיטרואן. הקרוס–אובר הצרפתי, המיובא על ידי קבוצת לובינסקי, יעמיד מנוע של 2,000 סמ"ק דיזל, שיודע להפיק מעצמו 180 כ"ס. הוא מגיע מ–0 ל–100 קמ"ש תוך 9.4 שניות, מהירותו המרבית 214 קמ"ש, ואורכו 457 ס"מ. המחיר ההתחלתי: 240 אלף שקל.
המגזין הבריטי "אוטו אקספרס" ערך משאל בין קוראיו: איזו מכונית הכי מיטיבה עם בעליה? במקום הראשון זכתה פיג'ו 3008. למקום השני הגיעה קיה נירו. שלישית אלפא רומיאו ג'וליה, רביעית טויוטה פריוס, וחמישית לקסוס RX. במגזין התגאו בכך שמדובר במשאל רציני ומעמיק: נשאלו יותר מ–80 אלף בעלי רכבים ב–31 נושאים ובתשע קטגוריות.
בתחילת השבוע הבא ייצא לדרך בראשון לציון מיזם הרכב השיתופי CAR2GO. המכוניות יחנו ברחבי העיר, ומנויים יוכלו להשתמש בהן לפי שעה וקילומטראז'. בעיר יש כרגע 30 מקומות חניה המוקצים לטובת המיזם. העירייה תסבסד את שנת הפעילות הראשונה ב–300 אלף שקל.