בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההבנה עד כמה חשובות מערכות הבטיחות ברכב. במבחני הריסוק החשובים ביותר בעולם, מכוניות שמגיעות עם מערכות בטיחות מתקדמות מקבלות נקודות זכות רבות, ולא בכדי. הן מונעות בדיוק את הדבר ממנו חוששים יצרני הרכב ועורכי המבחנים – תאונות קשות בשל חוסר תשומת לב. זאת הסיבה שיצרנים רבים מוסיפים את המערכות הללו, כדוגמת מובילאיי למכוניות, והן מגיעות כחלק אינטגרלי מהרכב לרוכשים.
אפילו משרד התחבורה ורשות הרישוי הישראלית מנסה לתמרץ את האנשים להתקין מערכות בטיחות מתקדמות. היא מעניקה הנחה של עד 1,500 שקל מאגרת הרישוי, ובכך מוזילה את העלות באופן דרסטי. מה בעצם האינטרס של המדינה במהלך הזה? הרי ברוב המקרים המדינה מעדיפה להעלות מסים ולהגדיל הכנסותיה, בוודאי שלא לבטל סוג של מס.
כך שהאינטרס ברור: כלכלי. תאונות הדרכים עולות למדינה המון כסף. המספרים לא מדויקים, כי חלק מהתאונות לא מדווחות או הפגיעות לא מדווחות כתאונות, אבל מהמחקרים שנעשו הצביעו על ממוצע של יותר מ-12 מיליארד שקל בשנה (מעל ל-2% מהתל"ג!) הוצאות בגלל תאונות הדרכים. ההוצאה הגדולה ביותר היא כמובן בתחום הבריאות: כמעט כל פציעה מחייבת את התערבות מערכת הבריאות, ולרוב בתי החולים, ופציעות קשות יותר מחייבות לעתים טיפולים במאות אלפים עד מיליונים לבן אדם שנפצע.
בנוסף, המדינה משקיעה הון בתשתיות, קרי סלילת כבישים חדשים, מעקות בטיחות מתוקנים, שרטוט נתיבים ותמרורי תנועה ועוד. כל זאת בניסיון לשפר את התשתיות ולעזור במניעת תאונות הדרכים. חוץ מזה, המשטרה מחזיקה צי של שוטרים ובוחני תנועה שיחקרו את הנסיבות של התאונות, פרקליטים שמעמידים לדין עברייני תנועה בכלל וגורמי תאונות בפרט, שופטים ועוד ועוד. אז 1500 שקל כדי למנוע תאונה? פתאום זה נראה כסף קטן.
כזכור, מערכות הבטיחות, כמו של מובילאיי, עושות כמה פעולות משמעותיות, שמסייעות למנוע את התאונות או לפחות לצמצם את הנזק. הן מתריעות על סטייה מנתיב, מזדעקות אם מתקרבים מהר מדי לרכב שלפנינו, מדווחות שיש אדם מולנו ועוד. מדובר במערכות שקל להתקין ברכב והחיסכון – בחיי אדם וגם בכסף – הוא עצום. גם לנו, כמשתמשים בדרך, וגם למדינה, בתקווה שבסופו של דבר זה יחזור אלינו בהקלות נוספות במסים.