יש מצב שיונדאי סנטה פה טובה יותר מהאירופית שתקנו באותה עלות

הצהרת הכוונות נשמעה מעט יומרנית, סטייל "משה פייגלין יהיה שר האוצר הבא". תשפטו לבד - יונדאי הקוריאנית מציעה את הסנטה פה במחיר של 299 אלף שקל. מה קרה להם, מחליפים דאחקות עם אאודי, מתחרים עם מרצדס, שותים קוקטיילים בלאונג' של פורשה? האם משהו עבר על הדרום קוריאנים וסופו בהנגאובר מטורף?
 

תכבו, בבקשה, את קולות הצחוק. אני מציע לכל מי ששוקל לקנות רכב SUV, שיכול בימים צפופים להכיל שבעה נוסעים, להסתכל על הברנש ובעיניים רציניות. אני לקחתי לסיבוב את גרסת הדיזל, בעלת ההנעה הכפולה, רמת גימור לאקשרי, שבאמת מציעה כל טוב, אבל תאמינו שאפשר להסתפק גם בפחות. המחיר ההתחלתי של הסנטה פה, בנזין, הנעה כפולה, הוא 252 אלף שקל.

שווה בהחלט לבדוק אם אתם מעוניינים ברכב משפחתי גדול ומפנק. בואו גם לא נמעיט בערכה, ליונדאי יש לא מעט פגזים בקנה, והם יכולים להסתכל על לא מעט רכבים מפונפנים בגובה העיניים, אבל הצהרת הכוונות נראתה כיומרנית. מדובר בתג מחיר מעט יקר, אם אנחנו לוקחים מותג שבדרך מחבק בחום את העמך. 

כדי לבדוק אם יש אמת מאחורי היומרה לקחתי חבר ונסעתי איתו ליום של ציד פרפרים בסביבות הכנרת. זאת אומרת נסענו לאגם הלאומי, ועל הדרך נמרחו לנו מרבדי פרפרים במרכז השמשה הקדמית. נשבע לכם שאני לא אשם, יש לי אפילו עדות אופי מצמחוני.

אז סיפורנו מתחיל בשעת בוקר, בסיבוב היכרות ליד הדור הרביעי של הסנטה פה. מדובר ברכב פנאי־שטח ששינה קצת את מידותיו לעומת הדור הקודם. הוא התארך לנו ב־7 ס"מ, בסיס הגלגלים צמח ב־6.6 ס"מ. גובהו נשאר ללא שינוי - 168 ס"מ.

 

המראה החיצוני של המועמד נותר אתלטי ואגרסיבי, ושפת העיצוב ממשיכה את מה שכבר החלו ביונדאי עם הקונה, רכב הפנאי הקומפקטי מבית היוצר שלהם. כעת אכלוסם של שבעה נוסעים הוא בגדר אפשרות המומלצת רק לשעות העומס. אומנם בנתונים, שביונדאי בחרו להדגיש, מספרים שלמרווח הראש של יושבי השורה השלישית נוספו 4 ס"מ, אבל זה עדיין מתאים לילדים בלבד, לא יותר מזה. הם אומנם יזכו לפתחי מיזוג, אבל שורה שלישית תפוסה תספר שהלך לכם תא המטען. יש מקום בקושי לקיטבג. 
 

אם תחליטו להצטמצם ותקפלו את השורה השלישית, פתאום תגלו שיש המון מרווח בסנטה פה. שלושה ילדים יישבו בכיף בשורה השנייה, והכי חשוב, תא המטען יתגלה כענק ועמוק בגודל 547 ליטרים. תעשו לבד את החישוב, מה מתאים יותר, עוד ילדים בהיי או צידנית עמוסה? זו בהחלט השאלה. 
 

אנחנו הלכנו על העמסת ציוד מאחור ומרווח מלפנים, כזה שהתלבש בול על רמת הגימור המפנקת. תמורת 299 אלף שקל ביונדאי לא מפסיקים לזרוק סוכריות לעבר הנוסעים. החל בריפוד עור, דרך דיפוני דלתות יוצאי דופן, מושבים חשמליים, כאלה שניתן לחמם אם רוצים, פתחי מיזוג בכל פינה, וכלה בתא כפפות מקורר וכמובן סאן־רוף ענק, ללילה שטוף כוכבים. 
 

כוכבים לא ראינו, כי את הדרך לטבריה עשינו בשעות הבוקר ועדיין היא האירה פנים עם אביב פורח ופרגנה עם כביש נטול פקקים. המושבים ברכב התגלו כחתיכת פינוק, כאלה שצריך לנסיעות ארוכות כדי לא לצאת מכווצים וכואבים. גם זווית הראייה היא משובחת, אולי משום שהחלונות הוגדלו לעומת הדור היוצא. 
 

לטובת איכות הנסיעה באו בולמים שהתמודדו בגבורה עם חבורת כבישים משובשים בסביבות האגם. אומנם לא ירדנו עם הסנטה פה לשטח המאתגר, אבל הוא מסתדר בקלילות בשבילים הסלולים. כמו שסיפרנו, לקחנו את גרסת הדיזל. מדובר במנוע בנפח 2,200 סמ"ק, הנעה כפולה. לפעמים יש חשש שברכבים כאלה הגרגור הדיזלי יחדור פנימה, יזכיר את המוניות המטרטרות מפעם. כאן אפשר היה לשמוע את המנוע, אבל בטח לא ברמת המטרד.
 

לסנטה פה תיבה פלנטארית, אוטומטית, בת שמונה הילוכים, שמנווטת בקלילות. ניתן להעביר אותה למצבי קומפורט, אקו חסכוני או ספורטיבי, אבל לא צריך להתרגש. סנטה פה הוא לא רכב מסלול מהפכני. הוא כזה שבא לעבוד. הזינוק שלו סביר (9.4 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש), ומכאן הוא בלי בעיות יטפס במעלה הסקאלה.
 

אבל כמו שאמרנו, מי שרוכש רכב כזה פוזל לרווחת התא המשפחתי. חמישה, שבעה מקומות, בתחום הזה הוא נמצא. לכן ביונדאי העמיסו חוץ מאבזור רגיל גם אבזור בטיחותי בשפע, שזוכה לציון הגבוה 7. בקרת שיוט אדפטיבית חכמה, מערכת בלימה אוטונומית בשעת חירום מנגנון בקרת סטייה מנתיב שמתקן את כיוון ההגה בשעת הצורך. 
 

הסנטה פה זוכה למערכת מעניינת לסיוע ביציאה מהרכב, כזו שמונעת את פתיחת הדלת במושב האחורי אם היא מזהה מכונית מתקרבת. במקרה הזה הדלת תינעל עד שהסכנה תחלוף.
 

כמו כן בגלל המשפחתיות, יש הצגת בכורה של מערכת המתריעה על שכחת ילדים. היא עוקבת אחרי המתרחש במושבים האחוריים באמצעות חיישני קול ותנועה. ההתרעה הראשונה, שמבקשת מהנהג לבדוק את המתרחש מאחור, תופיע על לוח המחוונים, ואם אחרי שהרכב ננעל המערכת עדיין תזהה תזוזה, איתות מצוקה יופעל.
 

כשבאים לבדוק את הסנטה פה, חשובה לא פחות צריכת הדלק, בכל זאת, משפחה מרובת משתתפים. ובכן עם הרכב הגדול סיימנו את היום עם ליטר על כל 12 קילומטר. בנוגע לזיהום האוויר, הנתון טעון שיפור וזוכה ל־14, צבוע באדום.
 

חזרנו הביתה בשעות הערב סחוטים ועם שמשה קדמית מרושתת בפרפרים שידעו ימים יפים יותר (מדובר בהגנה עצמית, מקסימום נשקול עסקת טיעון). אז איך הסנטה פה? להזכירכם, בתחילת האירוע הרמנו גבה מול המחיר היומרני, אבל כשבוחנים את השפע, הנוחות, היכולות ורמת הלאקשרי, אפשר לשאול: למה לא? כל מה שהאירופים המגונדרים עושים, הוא יודע גם. קוריאה הדרומית היא לא מה שחשבתם. 

 

בשורה מרעננת. עונת המרוצים השנייה של ליגת "קאדילק טיים אטאק" הסתיימה כשבין העולים על הפודיום שתי נשים שסיימו במקום השלישי. אורית גולדבלום, שנוהגת במיני קופר, סיימה במקום השלישי בקטגוריה B לנהגים חובבים ברכבים בעלי הספק מרבי של 205 כ"ס ומידת צמיגים עד 205. שלי פז (בתמונה למטה), המככבת על סיאט לאון קופרה, סיימה שלישית בקטגוריה C לנהגים חובבים ברכבים בעלי הספק מרבי של 240 כ"ס ומידת צמיגים עד 225. במהלך העונה התחרו כ־60 נהגים ונהגות.

תגידו מברוק לסוזוקי באלנו GLX לרגל ההצטיידות במערכת בטיחות מקורית, שסייעה לשדרג את ציון הבטיחות משלושה לארבעה כוכבים וגם את המחיר שהתעדכן ל־98 אלף שקל. למפרט נוספו מערכת בלימה אוטונומית בשעת חירום ומנגנון בקרת שיוט אדפטיבית חכמה שיודעת להתאים את עצמה לרכב שמלפנים. מאחר שהמערכת לא כוללת בקרת סטייה מנתיב, באלנו תמשיך להימכר עם מערכת מובילאיי, בהתקנה מקומית.