למה רכב הופך לפופולרי? פעם אחת צריך לפצח את הנוסחה. ואם לא למעני, אז למען הדורות הבאים, לפחות שהם יידעו. מה פתאום נמכרו בארץ כ–22 אלף רכבים מסוג יונדאי טוסון? למה דווקא הוא?
לעתים אני מעיין בדוח איגוד יבואני הרכב כדי לראות את המגמות. יונדאי סיימה את 2017 בראש טבלת מסירת הרכבים החדשים וגם את השנה הנוכחית היא פתחה בזינוק. בעוד השוק סובל מהאטה, אצלם לוחצים על הגז. למה? שם טוב בטח עוזר, אבל אחרי יום משותף עם טוסון אפשר לסכם אולי במילה אחת - נוחות.
עזבו את העובדה שג'יפונים הם להיט היסטרי ועפים מהמדפים כמו לחמניות טריות. לא מעט מבני עמנו מבלים שעות ברכבם במהלך היום, לאו דווקא בנהיגה מהירה בכבישים מאתגרים וגם לא בשיוט נינוח במהירות המותרת. את האמת? רוב הזמן אנחנו עומדים בפקקים.
באותם רגעים מייאשים של "עומס בכביש החוף ממחלף הסירה ועד בכלל" אתם רק לא רוצים להיות סגורים בקופסת פח קלסטרופובית או לשאול את עצמכם איפה מגבירים את המיזוג ברכב המתוחכם שקניתם במיטב כספכם. תאמינו לי שיש כאלה. אתם מבקשים שהעזר כנגדכם יהיה נוח לישיבה, מרווח, בטיחותי, לא מרעיש מדי. רוצים בן זוג לחיים, והטוסון של יונדאי הוא בדיוק כזה. הרכב הזה אולי לא יפנק אתכם בטבעת יהלום לכבוד יום הנישואים, אבל בהחלט תשקלו לשים עליו עציץ.
קודם כל המראה. זה הדור השלישי של הטוסון, שבעבר שינה שם ל–IX35 ובינתיים חזר למקורות. קצת מדהים לראות שינוי שרכב עובר ב–14 שנות ייצור. מקופסה חסרת ייחוד, אפרורית, לרכב מסוגנן. זו כנראה הסיבה לכך שבארצות הברית, למשל, ב–2004 - השנה הראשונה לייצורו - נמכרו קצת יותר מ–7,000 רכבים כאלה ובשנה שעברה יותר מ–114 אלף.
אכן, המראה. אם מסתכלים על תמונות, כבר אפשר להבחין שהדור הנוכחי יותר יפה מהדור הקודם. ובכלל, מדובר באחד הג'יפונים היותר חתיכים באזור. גבוה, רחב, שרירי. יש בו כל המוטיבים שהנהג הישראלי אוהב. וגם, מה לעשות, כולם רוצים להשתייך לעדר. אתם מכירים את המשפט "אם כולם קונים, כנראה שזה טוב".
טוסון מגיע אלינו עם שני מנועי בנזין: 2,000 סמ"ק ו–1,600 סמ"ק טורבו. המחיר ההתחלתי של גרסת ה–2,000 סמ"ק הוא 145 אלף שקל. אני נהגתי בטוסון עם מנוע 1,600 סמ"ק טורבו, אטמוספירי, ורמת גימור לאקשרי המפוארת.
המחיר: 183 אלף שקל. השאלה במקרה הזה היא איזה סוג של צרכנים אתם. אם אתם כאלה שיכולים להסתדר בלי סאן־רוף עצום, הנעה בכפתור ומושבי עור, נראה שאפשר להסתפק בפחות רוח וצלצולים.
בגרסת הלאקשרי אין ספק שמהר מאוד מרגישים את הנוחות זורמת מכל עבר. מושבים טובים, תנוחת ישיבה מצוינת, ראות מעולה. הדברים האלה גם מכוונים ליושבי השורה השנייה, שנהנים מפתחי מיזוג.
גם תא המטען של הטוסון מותאם בדיוק לצרכים הישראליים הבסיסיים. זאת אומרת קניות וקמפינג בחופש. 488 ליטרים שבנויים נכון, עמוקים, מוכנים להעמסה. אם משכיבים את המושבים האחוריים מגיעים לנפח של 1,478 ליטרים.
מה שכן, חומרי הדיפון ברכב היו מעט פשוטים לטעמי, בטח ברמת מחיר שבה מצפים למנה גדושה של לאקשרי. בכל אופן הפשטות של הטוסון, קלות התפעול, מצאה חן בעיני. לא פעם אני מוצא את עצמי מחפש כפתורים למיניהם ברכבים. הגעתי למסקנה שאם לא מוצאים אביזר חיוני תוך שנייה או שתיים, זה לא טוב, גם כאשר מדובר בשיא ההייטק. הכל צריך להיות מונח מול העיניים, מוכן להפעלה. וזה מה שקורה בטוסון. לוח מחוונים, מיזוג, מסך מולטימדיה עם ווייז ופנגו - הכל נגיש. אז יש כאלה שרוטנים למה ההנדברקס הוא ידני ולא חשמלי. לטכנופוב שכמוני זה דווקא התאים.
זהו רכב משפחתי, לשם הוא גם מכוון. לא ספורטיבי שגולש לביצועים ובעל אחיזת כביש מקסימלית. אבל נראה שהמתכננים עבדו לא מעט כדי שהוא יהיה נעים ונוח.
בטוסון ההנעה קדמית, והוא כאמור מצויד במנוע בנפח 1,600 סמ"ק, ארבעה צילינדרים, 177 כ"ס בשיא. כמו שסיפרנו, הרכב הזה לא מגיע למהירויות מסחררות, אבל כן מגיע מ–0 ל–100 קמ"ש תוך 9.1 שניות - נתון בהחלט מכובד. מספר שמושג בזכות מומנט של 27 קג"מ שניתן להשיג כבר ב–1,500 סל"ד.
יש לטוסון תיבה אוטומטית רובוטית כפולת מצמד בת שבעה הילוכים, שעושה עבודה יעילה ושקטה. אפשר לכוון את בורר המצבים למצב ספורט, אבל כמו שכבר אמרנו, זה לא ממש רכב מסלול. שום שריר בו לא מכוון כדי לאתגר את הנהג. איך יודעים זאת הכי טוב? בידוד הרעשים מצוין, לא מכניס לתא הנוסעים עצבנות ותזזיתיות. הבלמים שלו ביצעו את העבודה, לא נתנו לנו להרגיש שיבושים, במפרים ומזיקים אחרים.
הרכב סימן וי על רוב השאלות שהצבנו בפניו: מנוע טוב, חיסול רעשים, מתלים יעילים. רק שהמשפחה מחפשת היום עוד סעיף לפני הרכישה: בטיחות. טוסון, ברמת גימור לאקשרי, מקבל ציון גבוה - 7: בזכות התקנת מערכת מובילאיי ובשל עזרים שהוא מביא מהבית כמו התרעה על סטייה מנתיב ותיקון, וזיהוי כלי רכב בשטח מת. למרות הציון המרשים, מפתיע שנעדרת מהטוסון מערכת שהיום היא נפוצה ופופולרית - בלימה אוטונומית בזמן חירום. כנראה שנפגוש אותה בדור הבא.
מודה, לא השתוללתי יותר מדי עם הטוסון ביום המבחן. ניסיתי להיכנס לנעליו של ישראל ישראלי, האזרח הממוצע, שבבוקר נוסע למשרד ואחר הצהריים מפליג הביתה. לכן סיימנו את היום עם צריכת דלק של ליטר על כל 13 ק"מ, שזה בהחלט נאה. מבחינת זיהום האוויר הטוסון יכול להשתדל יותר. ציונו 14, והוא צבוע באדום.
אז האם בסוף היום פיצחנו את סוד הקסם של הג'יפון הקוריאני? יש מצב. טוסון הוא כמו עוזר השר החנפן, זה שתמיד מושיט כוס מים, מפית, וכמובן מגיע במראה שמנפח לבעליו את האגו. בסך הכל, די קל איתנו, הישראלים. זו לא נוסחה של איינשטיין.
גלגלים רזרביים
מצאנו בשבילכם את הרכב האידיאלי: אסטון מרטין (בתמונה למטה) הבריטית תוציא למדפים עוד השנה את ה–DBS סופרלג'רה, מהרכבים שצריך להיות ג'יימס בונד כדי לחבק אותם. מדובר במנוע בנפח 5,200 סמ"ק, הנעה אחורית, שיודע לשחרר 725 כוחות סוס. רכב מסחרר שמהירותו המקסימלית היא בסביבות 340 קמ"ש. המחיר לא פורסם, לכן מותר רק לפנטז.
סיפרנו כבר על הדגש החזק בנושא בטיחות. חברת צ'מפיון מוטורס החלה לשווק גרסאות משודרגות של אטקה, רכב הפנאי הראשון של סיאט. השדרוג מגיע בחבילת הבטיחות בכל רמות הגימור. אל החבילה יתווספו בקרת שיוט אדפטיבית, ששומרת על מהירות קבועה ומרחק קבוע מהרכב שמלפנים, וגם בלימה אוטונומית במקרה של סכנת פגיעה בהולכי רגל.
לא בדיוק פרייבט, אבל גאווה ישראלית: חברת ספקטרוניקס משדרות תצייד את הגריפון המשוריין הרב–תכליתי החדש של הצבא הצרפתי במערכות מתקדמות לגילוי וכיבוי אש. מדובר ברכב למשימות תחזוקה ולוגיסטיקה הממוגן מול איומים כימיים, ביולוגיים ורדיולוגיים. הצבא הצרפתי מתכוון להצטייד בכ–1,500 רכבים כאלה.