אופל כמו שלא הכרנו: קורסה החדשה פרועה ולא דופקת חשבון

אופל קורסה החדשה נראית כאילו היא הנכדה שלא הגיעה לביקור אצל סבא וסבתא כבר 30 שנה. לא סתם נכדה מהשטאנץ המוכר, בת טובים מהפקולטה למשפטים, אלא הפרועה, החצופה, זו שלא דופקת חשבון, בניגוד לייחוס המשפחתי. אין מה לעשות, כשאומרים לי את שם הקוד "אופל", אני מיד מדמיין זוג מבוגר נוסע על כביש חד־סטרי במהירות 50 קמ"ש, כשמאחוריהם טור ארוך של מכוניות שמקללות בעצבנות מתחת לשפם.

זה קרה אפילו בגרנדלנד, שניסינו לא מזמן. אומנם אחלה ג'יפון, אבל יש בו משהו מעונב, יקי, שמשתדל בכוח לא לשבור מסגרות. הקורסה כל כך אחרת, צעירה, מביטה לכביש בגובה העיניים. אולי צריך לעשות לה בדיקת אבהות לפני שממשיכים בהליך הקנייה. אבל יש גם הסבר הגיוני למהפך הדרמטי. אופל של היום היא לא אופל שהכרנו בשנות ה־80. היא כבר לא חלק משושלת גרמנית עתיקת יומין. בשלוש השנים האחרונות היא חלק מתאגיד הענק PSA, שבבעלותו בין היתר פיג'ו וסיטרואן.

ב־PSA הבינו כשלקחו את המותג הגרמני שתמו ימי האופל אסקונה והקדט, וצריך לנער את המותג ולהחדיר בו חיים וחשמל, אחרת גם אצלם הוא יעלה אבק על המדפים. הקורסה היא לא עוד מותג, היא אבן דרך כשמדברים על מכוניות הסופר־מיני. היא יצאה לשווקים ב־1982 וכבר נמכרה בכמעט 14 מיליון יחידות. היא לבטח אחד הסמלים הגדולים של אופל, אבל גם היא הייתה חייבת שינוי שינתק אותה מהשורשים האפורים.

כבר סיפרנו לכם לפני כמה מדורים שהיום הכל סיפור של פלטפורמות מודולריות שעליהן נבנים הרכבים. מותחים אותן, מרחיבים, משנים קצת מידות והנה יש לכם רכב חדש. הקורסה היא המותג הראשון של אופל שנבנה על פלטפורמה של קונצרן PSA, והיא למעשה נבנתה על המרכב שעליו נבנתה גם ה־208 החדשה והמוצלחת של פיג'ו.

לקחנו לסיבוב ארוך בצפון את הקורסה המשודרגת, ה־GS ליין, שמחירה 119 אלף שקל - 13 אלף שקל יותר מגרסת הבסיס, אבל אני כבר אומר שאם אפשר, שווה להתאמץ, כי זו לא עוד מתיחת פנים של כמה פיצ'פקעס בתא המטען, אלא גם שיפור הביצועים, ואליהם נגיע בהמשך.

תנו לי קודם להחמיא לצורה החיצונית. בחוץ זו אחת ממכוניות הסופר־מיני היותר יפות. אני יצאתי לדרך עם רכב בצבע כתום, גג שחור, אין סיכוי שתנסו ותצליחו לחמוק איתו מתחת לרדאר. הרכב הזה הוא מגנט מבטים. יש לו המראה הספורטיבי, הכל כך נכון. קומפקטי, חצוף, כזה שנועל חישוקי 17 אינץ' לריצות קצרות. בהחלט מועד לפורענות. בפנים הוא היה כבר פחות ססגוני. לא הכי יוקרתי ומזמין, למרות גג פנורמי ענק שלהגיד לכם את האמת - לא ממש עשה לי את זה.

הגג אומנם יפה מאוד, אבל הוא חלון ומעליו וילון כהה. נסענו ביום חם, ואפשר היה להרגיש איך הטמפרטורה הגבוהה מחלחלת לה פנימה. גם המידות המוצעות לא יתאימו לכל אחד. בואו נגיד שהרכב מתאים לזוג צעיר, או לרווקים, או לזוג עם ילד קטן. למשפחה מורחבת קצת פחות.
אומנם מלפנים מצאנו לעצמנו תנוחת ישיבה נוחה והייתה נסיעה בהחלט מהנה, אבל כשניסינו את המושב האחורי, איכשהו הרגשתי את הברכיים שלי מתחככות במושב הקדמי, ואני לא מועמד לתפקיד סנטר בקבוצת כדורסל.

גם תא המטען כאן לא נועד לענות על שאלות כבדות משקל כמו "מה נעמיס לביקור הקרוב בסחנה?". נכון שפתח הטעינה נוח, אבל 309 הליטרים המוצעים בקושי הצליחו לאכלס את עגלת הקניות שביקשתי להשכיב. רגע, עגלת קניות? מה אתה, סבא? שנזמין לך אסקונה ישר לבית האבות? אמרנו כבר שהקורסה החדשה היא מגה־שובבה וצעירה. היא תזזיתית ומיועדת במיוחד לאנשים שמבקשים לשבור שגרה. לרכב שבו נהגנו מנוע טורבו בנפח 1,200 סמ"ק, הספק של 130 כ"ס, ותיבה אוטומטית בת שמונה הילוכים של אייסין, כמו שתמצאו בלא מעט רכבים מתוצרת PSA.

אבל מה, הקורסה הזו היא קלת משקל. אחרי דיאטה היא השילה ממשקלה 108 קילו לעומת הדגם היוצא. למשל, מהמרכב הורדו 40 קילו, מהמנוע 15 קילו. 1,233 קילו משקלה, וזה בהחלט בא לידי ביטוי. תעבירו למצב ספורט, ואין שום קשר לאופל שהייתה גורמת לפקקים בכביש החד־סטרי. 23.4 קג"מ כבר ב־1,750 סל"ד. את הדרך מ־0 ל־100 קמ"ש תעשו תוך 8.7 שניות, ואם תלחצו, היא תעבור מהירות של 200 קמ"ש, והיא מסוגלת. בצפון יש לא מעט כבישים מאתגרים וגם בפיתולים הקורסה לא השפילה מבט. יש לה אחיזת כביש טובה, הגה מדויק, מתלים שמכוילים על הצד היותר נוקשה, אז בדרכים הבין־עירוניות היה אחלה, בתוך העיר קצת פחות. מעברים מעל מהמורות הורגשו.

מי שמחפש רכב שקט לא ימצא אותו כאן. רעשי מנוע, רוח וכביש חדרו להם פנימה, אבל האמת היא שבמקרה הנ"ל זה לא ממש הפריע. זה האופי הג'ינג'י של הרכב, בדיוק כמו הצבע הכתום שבו הוא הופיע. הגרסה המשודרגת, שבה נהגתי, מגיעה עם חבילת בטיחות מורחבת שגם זוכה לציון 7, הגבוה. אפשר למצוא כאן בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת, בלימה בשעת חירום וסיוע אקטיבי לשמירה על נתיב.

גם בצריכת הדלק הקורסה התגלתה כרכב חסכוני. היצרן ביקש לספר שבנסיעה משולבת ניתן לעבור 22.2 קילומטר לליטר, אז הנתונים בשטח היו לא רחוקים מזה, בטח במהירויות שיוט רגוע. אפילו רמת הזיהום כאן היא לא אגרסיבית - 6, בצבע ירקרק. הקורסה אולי תבהיל את הדור ההוא שאהב את האופל שלו מהוגנת ומעונבת, אבל אם היו צריכים במשרדי ההנהלה ברוסלסהיים איזו מכת חשמל, שתעורר את הענק משנתו, באה הג'ינג'ית ועשתה בשבילם את העבודה.

גלגלים רזרביים
איך יודעים שחוזרים לשגרה? מתחילים לשווק רכבי עבודה. טלקאר, יבואנית קיה, הודיעה על תחילת שיווקה של ה־K2500 (בתמונה למטה): מסחרית קלה, חד־קבינה, עם ארגז פתוח. הארגז באורך 311 ס"מ, רוחבו 163 ס"מ, והוא יכול להעמיס משקל של עד 1,420 ק"ג. לרכב מנוע טורבו דיזל בנפח 2,500 סמ"ק, הספק של 130 כ"ס ותיבה ידנית בת שישה הילוכים. המחיר? 170 אלף שקל.

ממשיכים לעבוד עם צ׳מפיון מוטורס שמשווקת את פולקסווגן טרנספורטר T6 וה־1.T6, שעברו מתיחת פנים וקיבלו בין היתר מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות ותא נוסעים מחודש. בגלל ביקוש לדגמי המשלוח עודכן המחיר לגרסת הבסיס של ה־1.T6. טרנספורטר ואן משלוח, המצויד במנוע 2,000 סמ"ק TDI ותיבת הילוכים ידנית, מחירו יחל ב־192 אלף שקל.

ובצל נגיף הקורונה, חברת המזרח, היבואנית של יגואר ולנד רובר, החליטה לעדכן את המחירון בהתאם למצב. נזכיר, מדובר ברכבי פרימיום שלא מיועדים לכל כיס, אבל עדיין ריינג' רובר איווק, ברמת גימור S200, יעלה כעת 369 אלף שקל במקום 397 אלף, ויגואר E־PACE בגרסת פתיחה יעלה 279 אלף שקל במקום 318 אלף. מסקנה בגרוש? קנו רכב עבודה, תעבדו קשה ותקנו יגואר.