הכשרות מקצועיות במימון ממשלתי אמורות להיות כלי מרכזי של כל מדינה מפותחת לביצוע ניידות חברתית, כלומר לאפשר לעובדים חלשים במשק להגדיל את מאגר הכישורים ואפשרויות התעסוקה שלהם. עם זאת, מסלול סיוע חדש להכשרות מקצועיות שמתכנן משרד הכלכלה והתפרסם לאחרונה במסגרת קול קורא מעורר דאגה רבה בקרב ארגונים חברתיים ועסקים כאחד.
משרד הכלכלה והתעשייה ישקיע 3 מיליון שקל בסיוע לעסקים שבבעלות מילואימניקים
עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, שמובילה את פרויקט המקפצה, מטה שותפות של יותר מ-50 ארגונים שמקדמים הכשרות במימון המדינה מול הממשלה, שלחה לאחרונה מכתב למשרד הכלכלה ובו היא מעלה חשש כי המסלולים המוצעים עלולים להשאיר את אלה שהכי זקוקים להכשרות מאחור. הביקורת המרכזית על המתווה החדש מתמקדת בתמריצים שנקבעו למעסיקים: המסלולים שמציע המשרד מעניקים תקצוב גבוה יותר למי שצפוי להרוויח שכר גבוה יותר, בלי להתייחס לשכר הקודם של המשתתפים. בכך נוצר מצב שבו מעסיקים מעדיפים להעסיק ולהכשיר עובדים מאוכלוסיות חזקות, ואילו אוכלוסיות מוחלשות נותרות ללא מענה.
"במיוחד במצב הנוכחי, חשוב להעניק הכשרות מקצועיות איכותיות לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה. מילואימניקים ואנשים שפונו מבתיהם נמצאים במצבים מאתגרים במיוחד ונזקקים לכלים מקצועיים שיאפשרו להם להשתלב מחדש בשוק העבודה", אומר רועי מאור, מנהל פיתוח מדיניות בעמותת 121.
הוא מוסיף: "תחום ההכשרות בישראל מוזנח הן מבחינת המשאבים והן מבחינת היעילות של השימוש בהן, וחשוב להבטיח שהכשרות מקצועיות יהיו זמינות לכל מי שזקוק להן, במיוחד עבור אלו שנמצאים במצבים כלכליים וחברתיים מאתגרים. לצערי, המסלול החדש של ההכשרות עם מעסיקים שהוציא משרד הכלכלה עלול להיכשל ורק להרחיב את הפערים החברתיים".
ממשרד הכלכלה נמסר ל"מעריב" בתגובה: "המשרד רואה חשיבות רבה בשיח עם העמותות, ולכן טרם פתיחת המסלול להגשות הוא נפתח להתייחסויות, אשר חלק מהן אכן הובאו בחשבון. האמירה על חשיבה מיושנת ותמיכה בשכבות גבוהות אינה מבוססת".