מכבוד עצמי, כבוד לזולת ועד שאילת השאלות הפתוחות, הטיפים הבאים ממחישים כי ויכוחים לא תמיד מתנהלים על דרך ההגיון, ולכן כדי לנצח אותם צריך להבין אנשים. סרקנו את שדה המחקר בנושא והבאנו אסופה של טקטיקות מגובות מדעית, שיסייעו לכם לנצח בכל ויכוח.
לכבד
בניגוד לדעה הרווחת, ויכוחים אינם רציונליים. אז כבדו את השקופותיהם של אחרים, ולא משנה עד כמה מה שאתם שומעים, נשמע לכם מגוחך. הפסיכולוג הפוליטי, פיטר דיטו מאוניברסיטת קליפורניה טוען: "כשאנשים מקבלים הכרה בערך העצמי שלהם מהאנשים סביבם, הם נוטים להיות פתוחים יותר לקבל מידע שקוראת תיגר על אמונותיהם".
אל תנסו להתנצח
להתנצח על רעיונות או לתקוף את דעתם של אנשים אחרים מעמידה אותם במצב תגובתי של "הילחם או ברח", וברגע שהם יהיו על הקצה לא תהיה לכם דרך להגיע אליהם.
אל תשאלו למה, שאלו איך
מחקר מ-2013, שערך הפסיכולוג פיליפ פרנבך מאוניברסיטת קולרדו, חקר שתי קבוצות אנשים עם דיעות משתי קצוות המפה הפוליטית. נחקרי הקבוצה הראשונה היו צריכים להסביר למה דעותיהם נכונות ,ונחקרי הקבוצה השניה היו צריכים להסביר כיצד ניתן לממש את הרעיונות שלהם למדיניות בפועל.
והתוצאה? האנשים מהקבוצה הראשונה היו בטוחים ונחושים בדיעותיהם בדיוק כפי שהיו לפני המחקר, בעוד שנחקרי הקבוצה השניה התקשו להסביר איך לממש את הרעיונות שלהם בפועל.
אד קטמול, אחד ממייסדי פיקסאר, הכיר את סטיב ג'ובס 26 שנים, ולפעמים היו בינהם חילוקי דעות. אד מספר שתמיד נמנע מלהגיע לויכוח קולני עם ג'ובס ובמקום זאת תמיד נקט באותה השיטה: "אם הייתי אומר לו משהו שלא מצא חן בעיניו הוא היה מיד דוחה את זה על הסף... כי הוא היה מהיר מחשבה, הרבה יותר ממני. אז הייתי מחכה שבוע ומתקשר אליו, ושוב משמיע את הטיעון המנוגד לשלו, וג'ובס שוב היה מבטל את זה מיד. אז הייתי מחכה עוד שבוע... ושוב אותו הסיפור, וחוזר חלילה. לפעמים זה היה נמשך חודשים, אך בסופו של עניין אחד מאיתנו היה מתרצה".
שאלו שאלות פתוחות
מה כדאי לעשות בעיצומו של ריב עם בן או בת הזוג? הפסיכולוג הזוגי, ג'ון גוטמן, ממליץ לשאול שאלות המאפשרות לצד השני להיפתח. אפשר לשאול למשל: אם היה לך את כל הכסף בעולם, איך היית משנה את זה? איך היית רוצה שהחיים שלך יהיו בעוד שלוש שנים? מה את/ה אוהב/ת בעבודה שלך? זה גם יעיל לויכוחים בעבודה, כי שאלות פתוחות מסייעות בלהפוך אינטראקציות תחרותיות לאינטראקציות שיתופיות.
ביטחון עצמי
אנשים לא מקשיבים לאדם החכם ביותר בחדר. במחקר שנערך ב- 2013 נמצא כי אנשים מקשיבים לאלו שמתנהגים באופן משכנע – כאילו שהם באמת אלו שיודעים מה היא האמת. פרופסור לניהול בשם בריאן בונר מאוניברסיטת יוטה, טוען שאנשים מחפשים נציגים שמפגינים מומחיות הנסמכת על פרמטרים כגון: התנהגות מוחצנת, מין, גזע וביטחון עצמי, במקום להקשיב לתוכן ולמה שאנשים בעצם אומרים.
"הוכחה חברתית"
רוברט סיאלדיני, מחבר הספר "השפעה: הפסיכולוגיה של השכנוע", טוען שאחת הטקטיקות היעילות ביותר לגרום לאנשים לתמוך בדעותייך נקראת "הוכחה חברתית". אנשים יתמכו בדיעות של אחרים אפילו אם הם מוזרים, והנטייה הזאת מתועדת היטב. למשל תור ארוך ומשתרך ליד מסעדה היא עדות או "הוכחה חברתית", שהאוכל שם בטח טעים להפליא, וכיוון שאנו מניחים שהתנהגותם של אנשים אחרים היא הנכונה, במצבים מסוימים, אף ננהג כמוהם. וזאת גם הסיבה לשימוש שנעשה בסלבריטאים לקידום מכירות של מוצרים ושירותים – הם משמשים ככלי שיווקי מאוד יעיל.
השתמשו בתרשימים
מחקר חדש של שני החוקרים, אנר טל ובריאן וואנסינק מאוניברסיטת קורנל, מאשש שוב שאנשים סומכים על מדענים. לכן תרשימים מעבירים את הרושם המדעי וגורם לכם להיראות אמינים יותר. "יוקרתה של המדע מעניקה כוח שכנוע עצום, ואפילו אלמנטים מדעיים וטריוויאלים כמו תרשימים, יעבדו".
אל תסתפקו באנקדוטות
אם אתם רוצים שיתייחסו אליכם ברצינות תצטרכו להשתמש בנתונים, אבל מוטב להשתמש בנתונים כאלו שהגיעו משדה המחקר ושכוללים מדגמים גדולים.
לכו על קונצנזוס
"מדענים מרבים להשתמש במושג 'קונצנזוס' ככלי הויכוח האולטימטיבי והמנצח, ויש לכך סיבה טובה", ז'אקלין גיל כתבה בירחון האקולוגי – The Contemplative Mammoth. "הקונצנזוס המדעי מסתמך על חוות דעת שנאספו מהרבה מדענים, ולא רק האחד הזה שאתה חולק עליו. ייתכן שיהיו כמה מדענים שיחלקו (בדיוק כמו קומץ מכחישי השואה), אבל אם הרוב הגדול של המדענים הכריעו והגיעו להסכמה, זה מעיד שישנם הרבה מאוד ראיות מוצקות לתמוך ברעיון".