נתונים שמגיעים מהמועצה להשכלה גבוהה מעידים על אינפלציה בשיעור הזכאים לתואר אקדמי בישראל. הבסיס לכך הוא ככל הנראה יותר ביקוש, שהביא לפתיחת כמות גדולה של מוסדות לימוד. אם בעבר ניתן היה להשיג תואר מן הסוג הזה רק במכללות ובאוניברסיטאות ספציפיות ברחבי הארץ, הרי שכיום מדובר על חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות של צעירים וצעירות. במילים אחרות, כל חייל משוחרר יכול למצוא מוסד שמוכר על ידי המל"ג וללמוד בו לתואר אקדמי בתחום עניין רלוונטי. זהו שינוי משמעותי שנותן את אותותיו גם בשוק העבודה.
הדוגמא הטובה ביותר לשינוי שחל בשוק העבודה בעקבות העלייה במספרם של בוגרי אקדמיה היא משרות חדשות. יש לפחות שתי משרות שבעבר לא דרשו תואר אקדמי או יותר והיום לא ניתן להתקבל אליהן בלי תעודה כזו. המשרה הראשונה היא מזכירה שדורשת תואר בניהול אדמינסטרטיבי, והמשרה השנייה היא של אנשי יחסי ציבור שצריכים תואר בתקשורת. בשני המקרים מדובר על משרות שאוישו עד לפני מספר שנים על ידי גברים ונשים עם יחסי אנוש טובים בלבד. יחד עם זאת, אותם יחסי אנוש כבר לא מספיקים ורק בוגרי תואר בניהול וכלכלה או תואר בתקשורת יכולים להגיש מועמדות ולצפות לתשובה.
מלבד האמור לעיל, תוצר לוואי של עלייה במספר הבוגרים מהאקדמיה היא פגיעה במעמדם של לימודי התעודה. אלו לימודים בתחום ספציפיים שבסיומם מקבלים תעודה המוכרת על ידי מוסדות ממשלתיים וציבוריים. מחזיקי התעודה אמורים למצוא בקלות עבודה בתחום ההכשרה שלהם, אך רבים מגלים שזה לא רלוונטי. טכנאי חשמל מוחלף על בסיס קבוע במהנדס עם תואר שני, בוגר בית ספר לאמנויות הבמה מחליף שחקן ועוד.
איך ייראה שוק העבודה בשנים הקרובות?
התהליכים שמתרחשים כבר עכשיו בשוק העבודה יכולים לסייע לנו לנבא כיצד הוא ייראה בשנים הקרובות. סביר להניח שהמגמה של מספר הולך וגדל של בוגרי תואר ראשון ושני תימשך, אך חייב להגיע פקטור אחר שיאפשר סינון יעיל. בסופו של דבר, מעסיקים הם אלו שקובעים את פני שוק העבודה. הם צריכים להגיב לשינויים ולבצע את ההתאמות הנדרשות. חלק מהחברות במשק כבר עכשיו בוחרות עובדים על פי שורה ארוכה של מבחנים פסיכוטכניים. חברות אלו לא מסתפקות בתואר שמוכר על ידי המל"ג והן מפעילות מערכת שיקולים ספציפיים יותר.
בנוסף, שוק העבודה בשנים הקרובות צפוי להיות יותר משוכלל ומעודכן. בהקשר הזה הסיבות העיקריות הן גלובליזציה, מעורבות של גופים בינלאומיים וכמובן שינויים בהסדרי התקשורת והישענות רבה על האינטרנט. עובדים יוכלו לשתף פעולה בלי פערי מרחק וזמן ושוק העבודה ידרוש בוגרים עם יכולות מגוונות. התמחות ספציפית במקצוע אחד בלבד כבר לא תעניק יתרון בשוק העבודה של המאה ה-21 והיא אפילו עלולה לגרום נזקים למוניטין.
לסיכום, סטודנטים שנמצאים באקדמיה צריכים להבין שהם צפויים להשפיע על שוק העבודה לא פחות מאשר המעסיקים. כדאי להם לעקוב אחר משרות חדשות ולהתאים את הלימודים לדרישות הקיימות. בצורה כזו ניתן להפיק מקסימום תועלת מתואר ראשון ושני, גם בלי לשאת בהוצאות מיותרות על לימודי תעודה. הדבר החשוב ביותר הוא להירשם לתחום לימודים מעניינים ולנצל את תקופת ההכשרה גם לטובת צבירת ניסיון. כך יכולים הסטודנטים להיערך לשינויים שיתרחשו בעתיד הקרוב והרחוק.