"לעבוד במחשבים זה קל יותר מלגדל תינוק. אבל אני עושה זאת בשמחה ויודע שעשיתי את הצעד הנכון", אומר שלומי בן חיל (36) מכפר סבא, מפתח תוכנה בחברת הפינטק Payoneer, שנמצא כרגע בחופשת לידה עם בנו בן החודשיים. המונח "חופשת לידה" מקושר אוטומטית לנשים, אבל גם יש גברים אמיצים שהחליטו לקחת זאת על עצמם. "לאחר שאשתי סיימה חופשת לידה של שישה שבועות, תקופת מינימום שיולדת מחויבת על פי החוק, אני בעצם המשכתי את יתרת הימים של חופשת הלידה. כשהתינוק היה בן חודש וחצי, יצאתי לחופשת לידה של תשעה שבועות", מספר בן חיל. מלבד בנו התינוק הוא גם אב לילדה בת 4.
למה החלטת לצאת לחופשת לידה?
"היו כמה שיקולים לכך. אשתי עצמאית, היא מאפרת ומעצבת שיער. העסק שלה לא יכול לעמוד במקום, אז תפסתי את המושכות עם הילד כדי שהיא תוכל לחזור ולהניע את העסק. חוץ מזה, גם רציתי יותר זמן עם הילד וגם להיות עוד זמן עם אשתי. מאחר שהיא עצמאית, חלק מהזמן היא נמצאת בבית, בייחוד בתקופת הקורונה, וזה התאים לנו מבחינה זוגית. אני גם ממציא לעצמי כל מיני פרויקטים בבית - שיפוצים וכדומה - אז חשבתי שזו גם תהיה הזדמנות טובה לעבוד עליהם".
לא היה חשש להתנתק ממקום העבודה לתקופה כה ארוכה?
"אני עובד ב־ Payoneer כבר כמה שנים ומכיר את התרבות הארגונית ואת יחס ההנהלה לעובדים. לכן מהבחינה של איך מקום העבודה יקבל את זה, לא היה לי שום חשש. ידעתי שיקבלו זאת בהבנה ובאהבה. הכנתי את עצמי וגם את הצוות שאני עובד בו מספיק זמן מראש, העברתי את כל המידע הרלוונטי לאנשים שימשיכו את הדברים שאני השארתי. אומנם אני בחופשה, אבל כולם יודעים את מספר הטלפון שלי, ואם צריך אותי, הם יכולים להתקשר או לשלוח הודעה. לשמחתי, הם לא משתמשים בכלל באופציה הזאת".
איך חבריך הגיבו כשסיפרת להם?
"התגובות היו 'וואו, איזה אמיץ' ו'כל הכבוד'. כולם פרגנו בצורה גורפת. עכשיו, כשאני בחופשת לידה ומבין את מהותה ומה זה בעצם דורש, אני רוצה לחזק את כל הנשים שיוצאות לחופשת לידה. מי שאומר שחופשת לידה היא חופש או חופשה, כנראה לא היה בדבר הזה. אבל למי שיכול להכיל זאת נפשית, אני בהחלט ממליץ".
"על פי החוק, חופשת לידה נמשכת 15 שבועות ואפשר להאריך אותה עד 26 שבועות. אם נולדים תאומים החופשה מוארכת בשלושה שבועות. היולדת מחויבת לקחת את ששת השבועות הראשונים של חופשת הלידה. לאחר מכן בן זוגה יכול להחליף אותה ביתרת הימים", מסבירה יעל קוך ורשבסקי, סמנכ"לית משאבי אנוש של חברת הסייבר ארמיס סקיוריטי.
עד כמה רואים זאת?
"כיום רואים את זה יותר מאשר בעבר. אם אני מסתכלת שלוש שנים אחורה, היה עובד אחד כזה, אחר כך שניים. עכשיו זה כבר יותר מודרני, אבל עדיין רוב הגברים שמחליטים לקחת חופשת לידה, נכנסים לנעלי האישה לארבעה־שישה שבועות ולא לוקחים את כל תשעת השבועות".
מהן לדעתך הסיבות לכך?
"קודם כל, זה באמת לא דבר כזה קל להיות עם ילד בבית. חופשת לידה היא לא באמת חופשה. ברור שהרבה יותר קל להיות בעבודה. יש פה גם אלמנט תרבותי־חברתי, וגברים לרוב מפחדים מזה. סיבה נוספת היא הנורמות במקום העבודה. ההייטק הוא עולם עבודה מודרני יותר, פתוח יותר, אז הדבר הזה מתקבל בצורה מחבקת יותר. לעומת זאת, אם עורך דין שעובד במשרד עורכי דין יבוא ויבקש לצאת לחופשת לידה, יסתכלו עליו כאילו הוא עב"ם.
אצלנו למשל כבר לפני כמה שנים אחד המנהלים הבכירים אמר לי שאם לא נדע לאפשר לעובדים שלנו להיות בחופש, אז אין לנו זכות קיום. הדבר הזה מנחה אותי מאוד, לא רק בחופשות לידה. בעקבות הקורונה מדברים הרבה על לתת מקום לנפש של העובד, ל־ well beingשלו, למשפחה. לכן כשבא עובד ואומר שהוא יוצא לחופשת לידה, אנחנו אומרים: 'יופי, מזל טוב', ועושים את המקסימום מבחינתנו כדי לאפשר לו לממש את הבחירה שלו".
מתמחה באבהות
אגם רפאלי־פרהדיאן (34) מתל אביב, ראש צוות פיתוח בארמיס סקיוריטי, אבא לילד בן 3 וחצי, יצא לחופשת לידה של חודשיים לאחר שאשתו, רופאה במקצועה, שבה לעבודתה. "כשנולד לך ילד, יש הרבה דברים שצריך ללמוד, להחליף חיתול, לנהל את הזמן", הוא אומר. "הבנתי שאם אמשיך לעבוד במשרה מלאה, יהיה לי קשה מאוד ללמוד זאת. אפשר להסתכל על הזמן הזה של חופשת לידה בתוך סטאז', זמן התמחות ולמידה".
איך היו התגובות מסביב?
"כל מי שבסביבות הגיל שלי הסתכל ואמר: 'גם אני רוצה'. לשכבת הגיל של ההורים שלי זה היה מוזר יותר, אבל גם הם אמרו שזה משהו מעניין וחדש".
איך הסתדרו בלעדיך בעבודה?
"ארמיס היא חברה ששמה לנגד עיניה את ההבנה שהחיים של העובדים, על כל הרבדים שלהם, הם דבר חשוב, בין אם אתה עובר דירה, מתחתן, מסיים לימודים, וכמובן אם נולד לך ילד. המסר של החברה היה 'אנחנו מבינים לגמרי מה שקורה, בוא תגיד איך אנחנו יכולים לעזור לך'. זה דרש תיאום, זה דרש תכנון, אבל זה נכון להרבה דברים בחיים".
האם בדיעבד זו הייתה החלטה נכונה?
"זו הייתה החלטה חכמה במיליון אחוז. אני חושב על הדברים שלמדתי בתקופה הזו כמו להרגיע את הבן שלי כשהוא בוכה, להבין איך הוא נראה כשהוא רעב. אם לא הייתי לומד אותם, היה נוצר פער".
"לאחר שאשתי סיימה את ששת השבועות של חופשת לידה, כפי שהחוק מחייב, יצאתי לחופשת לידה פעמיים, בשתי הלידות", מספר כפיר ארד (34) מפרדס חנה, מפתח תוכנה בחברת ההייטק נטורל אינטליג'נס, אב לשני בנים בני 4 ושנתיים וחצי. "כל חופשה שלי ארכה בסופו של דבר שלושה חודשים. בשני המקרים בחרתי להאריך את חופשת הלידה שהחוק מאפשר והסתדרתי עם המעסיק בכל הנוגע לימים הנוספים".
מה גרם לך להחליט לצאת לחופשת לידה?
"מהרגע שבו אשתי נכנסה להריון, היה חשוב לי להיות משפחה שלמה בחודשים הראשונים. עבורי זה היה קריטי גם למען הקשר ביני ובין הילדים וגם כדי שלא יהיה עומס גדול מדי רק עליה".
איך זה להתנתק לתקופה ארוכה מהעבודה?
"כשנולד הבן הראשון, הייתי כבר ארבע שנים בחברה, הרגשתי שהמקום שלי בטוח מאוד, שאני יודע מה אני עוזב ולאן אני חוזר. ידעתי גם שאני נשאר בקשר עם החברים שלי מהעבודה. אומנם הניתוק היה מבחינת עבודה, אבל לא היה ניתוק חברתי. בשני המקרים הודעתי ממש בתחילת ההריון שזה הולך לקרות, אז גם היה אפשר להיערך בהתאם. אפשר לומר שהשארתי שולחן נקי. זו הייתה החלטה נכונה מבחינתי, אחד הדברים הטובים שיכלו להיות לנו כמשפחה".
מדוע לדעתך מעטים הגברים שבוחרים כמוך?
"אנחנו עדיין חברה מסורתית, חברה שבה גידול הילדים נתפס כתפקיד נשי יותר. זו תשובה שאפילו מבאסת אותי".
להבין את הנשים
יש גברים שבלי כל קשר לזכויות המגיעות להם על פי חוק יצאו לחופשת לידה לפי מדיניות החברה שבה הם עובדים, המיטיבה עם עובדיה במקרים כאלה. "אשתי לקחה את כל ימי חופשת הלידה שהגיעו לה לפי החוק, ואני קיבלתי את החופשה שלי כמדיניות של החברה לתת חופשת לידה בתשלום לעובדים", מספר יהודה בן יעקב (35) מרעננה, מנהל בצוות המדיניות של חברת Meta בישראל, אב לילדה בת שנתיים.
"החברה נותנת ארבעה חודשי חופשה בתשלום לגברים - ללא קשר אם האישה בחופשת לידה או לא - וגם מאפשרת לפצל את החופשה בשנה הראשונה מרגע הלידה. בחרתי לפצל את חופשת הלידה: החופשה הראשונה ארכה כשישה שבועות ואחר כך עוד כחודשיים, בסך הכל שלושה וחצי חודשים. זו בעצם הייתה חופשת לידה משותפת של אשתי ושלי, כי גם היא הייתה בחופשת לידה ארוכה יותר מהמקובל בעקבות לידה מוקדמת. אצלנו בחברה זה הסטנדרט. עובדים רבים עשו מה שאני עשיתי".
מה למדת בזמן הזה?
"זה נתן לי להבין את הצד של הנשים, שלרוב חופשת הלידה נופלת עליהן. לפעמים הן גם נאלצות לוותר על כל מיני דברים בעבודה כי הן צריכות להיות בחופשת לידה. כאשר גברים ונשים זכאים לאותן הזכויות מבחינת כל הנוגע להורות, הרי ששיקולי המגדר - אם זה בקבלה לעבודה או בקידום - הופכים ללא רלוונטיים. מבחינה ארגונית, אני חד־משמעית חושב שזה מומלץ".
"עם לידת שני הילדים הקטנים יצאתי לחופשה של שישה שבועות על חשבון החברה", מספר בועז ספיר (42) מרמת גן, מנהל קבוצת מוצר MSAI, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, אב לארבעה ילדים (בני 11, 7, 5 ושנתיים). "אשתי מיצתה את זכויות חופשת הלידה שלה, ואני כאמור יצאתי לחופשת לידה על חשבון מיקרוסופט. לקחתי את חודשי החופשה שלי כשאשתי כבר חזרה לעבודה. בכל פעם התנתקתי לשישה שבועות והמשכתי לקבל משכורת. זה צ'ופר שהעבודה נותנת בלי קשר לזכויות שמגיעות לך מהמדינה שקשורות בחופשת לידה".
נשמע פנטסטי.
"זה מגיע מהתפיסה של החברה, ואני אומר זאת גם כמנהל, שהעובדים שלנו הם יותר פרודוקטיביים כשהם מצליחים לאזן בין החיים לעבודה. גם אני וגם המנהלים שלי אומרים כל הזמן: family first".
הצלחת להתנתק בתקופה הזאת?
"חד־משמעית. מחקתי את האפליקציות מהטלפון והתמסרתי כל כולי לילדים. פשוט חלום". "אצלנו בחברה כמדיניות לא מחשבנים כמה ימי חופש העובד לוקח, כי סומכים מאוד על העובד", מספר ליאור פז (42), מפתח תוכנה בסטארט־אפ החיפאי Augury שהפך לאחרונה לחד־קרן. הוא גר בעין הוד, אב לילדה בת שנה ולילד בן 3 וחצי.
"בלידה הראשונה בחרתי להישאר בבית שישה שבועות עם בת זוגי, שהייתה בחופשת לידה באותה עת", מספר פז. "גם בלידה השנייה בחרתי להיות חודש בבית, וגם הפעם החברה אפשרה ותמכה בהחלטה שלי. זו הייתה חופשה בתשלום. לא כל הגברים הולכים על הצעד הזה, בודדים עושים זאת. הרגשתי שאני חייב לעשות זאת ממש לאחר הלידה, כדי לתמוך לא רק בילד או בילדה, אלא גם באשתי. הרגשתי שאני רוצה להיות איתה מהרגע הראשון".
איך היית מסכם את החוויה?
"חוויה מדהימה, הייתי קשור לילדים מהשנייה שהם נולדו. ממליץ זאת לגברים נוספים".