תכירו: הכוח הנשי העולה בחברה הערבית

לפני ימים אחדים, בעיצומו של יום עבודה אינטנסיבי כדיקנית המדעים המוערכת במכללת אלקאסמי, צלצל הטלפון הסלולרי של דוקטור עביר ותד. "מההנהלה שאלו אם אוכל להגיע לחדר 423", היא משחזרת. "נכנסתי לחדר וראיתי שמתכנסת בו האסיפה הכללית של המכללה. לא הבנתי למה זימנו אותי והתחלתי להעביר לעצמי בראש כל מיני תסריטים. הייתי במתח רב. בסופו של דיון ארוך נאמר לי: 'דוקטור ותד, המכללה מודעת להישגים ולתרומה הגדולה שלך לאלקאסמי ולכלל החברה הערבית. הזמנו אותך כי רצינו לבשר לך אישית: החלטנו למנות אותך לסגנית נשיא המכללה'".

מזל טוב. איך הרגשת כששמעת את הבשורה?
"באותו רגע קפאתי. הרי באופן רגיל החלטות על מינויים באקדמיה מקבלים במייל. העובדה שהוועד המנהל מזמין אותי כדי להודיע לי על המינוי באופן אישי, נתנה לי תחושה שזו לא רק אני, עביר, שמקבלת קידום משמעותי, אלא שמודיעים לי את זה באופן סמלי, כאשה. הרגשתי שבמינוי הזה סללתי את הנתיב למעמד החשוב הזה גם לנשים אחרות. חשבתי שעצם העובדה שאשה מגיעה להיות סגנית נשיא של המכללה, שהחלה עם הקמתה כמכללה דתית אסלאמית, והצליחה להפוך להיות הכי מתקדמת, חשובה ויוקרתית בחברה הערבית, זה ההישג הגדול". 

ואכן, המינוי של ותד הוא המשך ישיר לדגל מרכזי שהמוסד פורץ הדרך של אלקאסמי מניף בגאווה: העצמתן של נשים וקידומן השיטתי לתפקידי מפתח במחקר ובניהול במוסד, שהפך בחברה הערבית זה מכבר לסמל לקדמה, לפתיחות מחשבתית ולמצוינות אקדמית.

"המינוי שלי", קובעת ותד, "הוא הוכחה שבאלקסמי מעריכים את האדם על פי הישגיו ועל פי מה שהוא יכול לתרום למכללה, לאקדמיה ולחברה: לא על בסיס מין, דת, או לאום. חד וחלק: הבאת הישגים, הבמה שלך". 

אחד ההישגים הגדולים שאליהם מתייחסת סגנית הנשיא הנכנסת ותד הוא בחירתו של קורס שפיתחה (ביחד עם פרופ' יורם הרפז, דוקטור בהאא זועבי ומר ויסאם כיתאני) שנבחר להיות בין 12 הקורסים הדיגיטליים הטובים בעולם - לצד קורס של אוניברסיטת הרווארד. הקורס העוסק בשיטות חינוך מתקדמות ייצג את ישראל בתחרות edX, הנחשבת לתחרות היוקרתית ביותר בתבל בתחום הקורסים הדיגיטליים.  

דוקטור ותד לא לבד. כמה מוסדות בישראל יכולים להתגאות ולו בדיקנית יחידה? באלקאסמי מכהנות כרגע שתי דיקניות מתוך 5 דיקנים. הנוכחות הנשית המכובדת היום במכללה בולטת במיוחד, כש-45% אחוז מחברי הסגל ו-41% אחוז מבעלי התפקידים הבכירים במכללה - הן נשים. רמת שוויון מגדרי שמוסדות רבים להשכלה גבוהה בחברה היהודית ובעולם יכולים רק לחלום עליה.

כדי לברר את סוד הקסם שיוצר במכללה את הכר הפורה לצמיחתן של כל כך הרבה נשות אקדמיה מצליחות המהוות מודל לחיקוי לאלפי הסטודנטים והסטודנטיות הפוקדים מדי יום את אלקאסמי ולכלל החברה הערבית בישראל, כינסנו במפגש מיוחד עשר מהנשים הבולטות והמרשימות במכללה. בין כנסים בינלאומיים בחו"ל, ראשות פקולטה וחוגים, עשייה מחקרית מרשימה, ומתן הרצאות בכיתות הפזורות ברחבי הקמפוס רחב הידיים והמרהיב ביופיו, הן התפנו מהלו"ז העמוס שלהן כדי להסביר את הגורמים וההשלכות של השוויון המגדרי יוצא הדופן.   

1. הכוח הנשי - "יש באלקאסמי ריכוז נדיר של נשים שהן קליבריות בחברה הערבית"
   "אני חושבת שאחד הדברים שמייחדים את מכללת אלקאסמי זה שהמרקם האנושי הנשי שנמצא בו הוא מאוד מאוד ייחודי", אומרת דוקטור חנין מג'אדלה, ראשת היחידה למעורבות חברתית ויועצת הנשיא למעמד האשה, "יש כאן ריכוז של נשים מצליחות שהן קליבריות בחברה הערבית, נשים בעלות שם וסיפורי חיים מרתקים שצעירות מסתכלות עליהן ואומרות לעצמן: אנחנו רוצות להיות כמוהן כשנהיה גדולות - מודל לחיקוי - שמדבר את שפתן ובא מאותו מקום של הסטודנטיות".
    
   העובדה ש- 90% מאלפי הסטודנטים במכללה הן סטודנטיות, מקנה יתר חשיבות לקיומו של מודל נשי לחיקוי. אבל התמיכה הנשית במכללת אלקאסמי איננה מופנית לסטודנטיות בלבד.
   
   

   

   
   לפי מג'אדלה, שמבטאת בדבריה את רוח השיחה במפגש, "יש באלקאסמי אחווה נשית והרמוניה יוצאת דופן גם בין החוקרות והמרצות. אני מכירה כאן הרבה נשים שיש להן כמיהה לעבוד יחד, נשים שתומכות אחת בשנייה. מושיטות יד תומכת, יד מכוונת, יד מייעצת. לי למשל היו לבטים לגבי האם לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל. פניתי לעמיתה כאן שעשתה את זה קודם, ולא היססתי להיות שקופה ולשתף אותה בכל הפחדים שלי, כי המקום הזה מכיל ומבין. את המאמר הראשון שכתבתי, שנחשב לאחד התחנות היותר מאתגרות, כתבתי בעזרתה ותמיכתה של עמיתה שהוציאה גיליון אקדמי שכלל מאמרים שנכתבו על ידי מרצות המכללה".
    
   לינה ג'נאים אבו טועמה, דוקטורנטית וראשת היחידה לאיכות ההוראה והערכתה, מוסיפה: "נהוג להעלות בסדנת דוקטורנטים את הדילמה: מה בעדיפות? אקדמיה או אימהות, כאילו אין ביחד. אבל כשילדתי בתקופת הקורונה ושיתפתי את המכללה בלחצים שאני נמצאת בהם, זכיתי לאוזן קשבת ולסיוע משמעותי. לצד עצות ממרצות עמיתות רבות באלקאסמי, הרגשתי שמאפשרים לי גם מההנהלה למצוא את השילוב המוצלח בין האימהות לקריירה אקדמית".
    
   "אלקאסמי מהווה במה חשובה וייחודית לא רק מבחינה אקדמית אלא מבחינה חברתית", אומרת דוקטור מראם מסראווה, ראשת החוג לחינוך המרצה גם במכללת דוד ילין, מומחית להנצחה וזכרון של שכול ובעלת פודקאסט פופולרי. "עבור הרבה נשים ערביות, זה מקום להעצמה, שמאפשר לפתח קריירה ולהתפתח באפיקים מיוחדים. המיקום הגיאוגרפי של המכללה הופך אותה לעוד יותר משמעותית, כי יש באזור באקה מעט מאוד מכללות ערביות. זה לא כמו אוכלוסיית הצפון שיש להן גישה למכללות נוספות. כאן זה אזור שיש בו בעיקר את אלקאסמי כאפשרות לרכוש השכלה, וזה הופך את המכללה למרכז מאוד משמעותי מבחינה חברתית לוקאלית".

   

   
   דיקנית הסטודנטים בשלוש השנים האחרונות וראש החוג לאנגלית לשעבר, דוקטור אימאן עלוש, נמצאת במכללה משנת 2007. "כשהגעתי הייתי הכי צעירה בצוות האקדמי, וכבר מההתחלה הרגשתי שיש יחס מיוחד לכל מי שבא עם פוטנציאל", היא משחזרת. "כשכל אחד היה צריך אז לכתוב על עצמו כמה שורות, כתבתי שאני מרגישה כמו פרח שעומד לפרוח. וזה בדיוק מה שקרה כאן. אחרי שסיימתי דוקטורט הפכתי להיות ראשת החוג לאנגלית. עכשיו אני חלק מהמועצה האקדמית של המכללה, יושבת בישיבות שבהן מקבלים החלטות משמעותיות, כאשה חזקה שיכולה להשפיע לטובת הנשים החדשות, כדי שיוכלו גם הן לפרוח".
   

   

   
   דוקטור ג'והיינה עואודה-שחברי, מרצה בכירה, מכהנת בארבע השנים האחרונות כראשת התוכנית היוקרתית לחינוך מתמטי בתואר שני ללימודים מתקדמים, שהיא התוכנית היחידה בישראל במכללות להכשרת מורים עם הסמכה קבועה לחינוך מתמטי בבתי הספר העל-יסודיים. "באלקאסמי אני יכולה לתרום לחברה שלי כמרצה וכחוקרת," היא אומרת. "למשל, אחד המחקרים שאני מובילה עכשיו יחד עם פרופסור לורי רובל מאוניברסיטת חיפה – ובמימון ענק של הקרן הישראלית למדע ISF - עוסק במגדר ומתמטיקה בחברה הישראלית, כשחלק ממנו ייערך בחברה הערבית. אני מצפה שלממצאים יהיו השלכות חשובות עבור הבנות במיוחד. כמרצה אני מרגישה יכולת לשלב יחד את הרגש ואת המקצועיות".
   

   

   
   דוקטור ווסאם אבוגוש-חלאילה, ראשת החוג הנוכחית לשפה וספרות אנגלית, אומרת שיש כבוד רב לאשה באלקאסמי. "כאן מעודדים נשים וזה שונה ממוסדות חינוכיים אחרים בהם עבדתי, שמתייחסים לנשים אחרת, משדרים שלא משנה מה תעשי, תמיד תהיי פחות מגבר. אבל פה אני מוצאת את עצמי. כאן כולם שווים".
   

   

2. דחיפה להישגים - "למכללת אלקאסמי מקום מרכזי בהתפתחות האקדמית שלי"
   אחת ההשפעות החשובות של אלקאסמי היא בעידוד בלתי פוסק של החוקרים.ות והסטודנטים.ות במכללה לרכוש עוד ועוד השכלה גבוהה. רבות מהחוקרות מספרות שהמשיכו ללימודי דוקטורט ושפרסמו מחקרים בבמות בינלאומיות נחשבות בשל החשיבות והדגש שניתנים באלקאסמי למצוינות אקדמית.
    
   דוקטור האלה חבאיב, הממונה על ההתנסות המעשית במכללה, נמצאת כבר 22 שנה במוסד. "הייתי אז בשנה האחרונה של התואר השני באוניברסיטה העברית", היא משחזרת, "והציעו לי מאלקאסמי להיות חלק מסגל ההוראה בחוג חדש לחינוך הגיל הרך. מכללת אלקאסמי היוותה בשבילי מאז במה להתקדמות האקדמית שלי, שספק אם הייתי מקבלת במקום אחר".
    
   למה?
   "כי השאיפה ללמוד לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב היא תולדה של ההזדמנות שניתנה לי להצטרף לסגל האקדמי במכללה. ראשי המכללה דחפו אותי מאוד להגיע לתואר השלישי".
   
   

   

   
   גם הגב' חולוד זבאנה טנאס, רכזת החוג הנוכחית לגיל הרך, קיבלה באלקאסמי את הדחיפה שהזדקקה לה על מנת לממש את הפוטנציאל המחקרי שלה. זבאנה טנאס מספרת ש"כשקיבלתי את תפקיד ראשת החוג עדיין לא סיימתי את הדוקטורט. התחלתי את התואר השלישי אחרי שהתאלמנתי, כשאני אמא חד הורית לשלושה ילדים קטנים. למרות זאת, החלטתי לנסות ולעמוד באתגר שהצבתי לעצמי - להמשיך ללמוד ולהתקדם. זאת, במיוחד כשכדי להתקדם לתפקיד של ראשת חוג צריך תואר דוקטור. במהלך הלימודים עבדתי לאורך כל הדרך במשרה וחצי כמפרנסת יחידה עד שהשלמתי את הדוקטורט. ללא ספק, העידוד והדחיפה של הנהלת המכללה עזרו לי להגיע לאן שאני היום".
   

   

   
    
   דוקטור אינאס קעדאן, ראשת תוכנית רג"ב (ראש גדול להוראה) לסטודנטים המצטיינים, הייתה כאן בתחילת הדרך, "עוד כשאלקאסמי הייתה מכללה עם משאבים צנועים, ועם אג'נדה שמרנית. גם אני הייתי עם חשיבה שמרנית, אני באה ממשפחה מאוד דתית, ותוך כדי השהות שלי כאן הרגשתי שהמכללה ואני מתפתחים במקביל לכיוון גמישות מחשבתית".
    
   תוכלי להסביר?
   "הייתי תחילה מנהלת לשכת הנשיא במשך עשר שנים וחוויתי את ההתפתחות והקדמה שלב אחרי שלב. אני בוגרת המכללה בהתמחות במדעי המחשב ובמתימטיקה. מאוחר יותר, כשאלקאסמי סיגלה לעצמה סטנדרטים בינלאומיים, מצאתי את עצמי מתפתחת ולומדת בחו"ל לדוקטורט. ואז חזרתי לכאן כדוקטור".
   

   

   
    
   המכללה החליטה לקדם נשים כאג'נדה?
   "בהחלט. מאז שהגעתי, האמנה של המכללה עברה שינוי גדול. היא הייתה במקור מסורתית והדגישה את העניין של חינוך והוראה. בשלב מאוחר יותר היא שמה דגש גדול על העצמת נשים במכללה. כשפרופ' מוחמד עיסאווי היה הנשיא, הוא הפך זאת לאחד העקרונות המרכזיים לגיוס סגל.
    
   מג'אדלה מספרת שהדחיפה שקיבלו החוקרות חבאיב, זבאדה טנאס וקעדאן אינה יוצאת דופן, אלא היא חלק מהתרבות הארגונית במכללה. בסיומה של כל פגישת עבודה שלה כיועצת למגדר של נשיא מכללת אלקאסמי, פרופ' אנואר ריאן, הנשיא מתעניין במאמר שהיא עובדת עליו, שואל באיזה שלב בכתיבה היא נמצאת ואם היא צריכה סיוע. "פרופסור ריאן עושה זאת ברגישות רבה, אפשר לראות שממש אכפת לו - הוא האדם הראשון שאני שולחת לו העתק ממאמר שאני מפרסמת - מבחינתו זה הישג אישי ולא רק מקצועי", אומרת מג'אדלה.
3. יוזמה נשית - "הכוח הנשי מוביל תהליכים בעלי עוצמה במכללה"
   בנוסף לאחווה הנשית והפרגון ההדדי שקשה שלא להבחין בהם במהלך המפגש ולדחיפה המתמדת של החוקרים.ות מצד ההנהלה להישגים אישיים, מציינת מנהלת יחסי הציבור האנרגטית, עו"ד אימאן גרה אלמלק, עוד אלמנט משמעותי לו אחראיות חברות הסגל: "אני יכולה להגיד, כמי שנמצאת למעשה עם יד על הדופק של מה שקורה באלקאסמי, שהנשים במכללה מובילות תהליכים בעלי עוצמה והשפעה על כלל המערכת ועושות את זה בהצלחה רבה. זה ממש בולט. הן לוקחות משימה ועושות אותה מכל הלב".
   

   

   
    
   למשל, לדוקטור ווסאם אבוגוש-חלאילה, היה רעיון ליוזמה מאתגרת: ליצור שיתוף פעולה בין החוג בראשותה לאוניברסיטה מכובדת בחו"ל. "יצרתי קשר עם אוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב, והצעתי להם ללמד קורס משותף עם אלקאסמי. לשמחתי הרבה הם הסכימו. הסטודנטים שלנו הפגינו יכולת מצוינת בקורס הזה וכתוצאה מכך מבקשים בג'ורג'יה לחזור על הלימודים המשותפים גם בשנה הבאה".
    
   דוקטור מג'אדלה מספרת על יוזמה נוספת: "אנחנו מנסות להטמיע כמסר שהכוח והעוצמה טמונים באוכלוסייה עצמה, שלא צריך לחפש רחוק. אז יצרנו מפגשים בין סטודנטיות בוגרות של אלקאסמי, לבין סטודנטיות נוכחיות - מעגלי שיח אלו מדברים את השפה המקומית, את האתגרים המקומיים, את האפשרויות ואת הדרך שאפשר לצלוח".
    
   איך היוזמה התקבלה? 
   "נפלא. הצלחנו ליצור קשר מדהים ואותנטי עם הקהילה, ולהראות שאנחנו רואים בתרבות שלנו נכס שיש לטפח וללמוד ממנו. יוזמה כמו קיום מפגשים רבי עוצמה מהסוג הזה נובעת מתפיסה שהיא בעיניי פרופר נשית. אי אפשר לעשות דברים כאלה במקומות אחרים. לימדתי גם מחוץ לאלקאסמי, ואני יודעת את זה בבירור".
    
   גב' ג'נאים אבו טועמה מספרת שהובילה בשנים האחרונות שתי יוזמות חשובות שהביאו לזכיית המכללה בשני תארים יוקרתיים: "הזכייה של מכללת אלקאסמי כמכללה ירוקה והסמכתה כקמפוס ירוק, לצד הסמכת המכללה כמכללה מקדמת בריאות בשל היותה המכללה הערבית הראשונה שמקדמת ענייני בריאות באופן שיטתי".
    
   מנהלת יחסי הציבור, עו"ד גרה אלמלק, שהיא גם דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, שותפה ליוזמה חשובה נוספת: "אנחנו מביאים מידי שבוע אנשים מרכזיים מהחברה הערבית ומהכלל ישראלית. טמונים אוצר וקסם במכללה, שאנחנו כמובן יודעים עליהם, אבל צריך שגם אחרים יראו אותם וזו משימה מאתגרת מאוד. האנשים שמגיעים לכאן מופתעים בכל פעם מחדש מהעוצמה שמתגלה להם בביקור באלקאסמי".
    
   גרה אלמלק מספרת על ההשפעה החיובית של היוזמות הנשיות על הסטודנטיות במכללה: "הכוח הנשי, גם האקדמי וגם המנהלי, מהווה דוגמה לסטודנטיות שהן הרוב במכללה, באמצעותו הן מקבלות השראה ומבינות שאין תקרת זכוכית שהן לא יכולות לשבור, לפרוח ולהגשים חלומות".
4. הערביה החדשה - "עם כיסוי ראש ותואר שלישי, אני מוכיחה לסטודנטיות שהן יכולות להצליח"
   חלק מהנשים המרשימות במפגש לבושות בבגדים מסורתיים ועוטות חיג'אב. ראשת תוכנית ההתנסות המעשית, דוקטור האלה חבאיב, רואה בכך חשיבות רבה. "באלקאסמי מקודם תהליך משמעותי ביותר: ברגע שאני כאשה ערבייה, מסורתית, דתייה, עם כיסוי ראש, עם תואר שלישי, מרצה בפני סטודנטיות צעירות, לדעתי, בנוסף לידע שאני מעבירה להן, אני גם מעניקה להן מודל של אשה שבאה מאותו המקום שהן באות ממנו, ומוכיחה להן שאפשר להתקדם ולהצליח".
5. תיקון העוול - "תנו לסטודנטיות באלקאסמי אפשרות לעבוד בהייטק"
   כמו בכל מפגש שבו מתנהלת שיחה חופשית בקרב קבוצת אנשים, במיוחד כשהם דעתנים, משכילים ומעורבים דוגמת החבורה המרשימה שהתכנסה, ישנן דעות שונות ומגוונות על כל סוגיה. אבל על דבר אחד כולן מסכימות מיד: שלמכללת אלקאסמי נעשה עוול משווע ורב שנים כשהות"ת לא מאפשר לה להפוך למכללה כללית. כולן כאחת מתקשות להבין מדוע המועצה להשכלה גבוהה אינה מאפשרת למכללה להכשיר את בוגריה לכלל המקצועות בשוק ומסלילה את בוגריה להוראה בלבד.
    
   "המהלך הזה חייב להתבצע", אומרת ראשת תוכנית המצטיינים, דוקטור קעדאן, "החלום שלנו הוא ללוות סטודנטים וסטודנטיות למקצועות נוספים חוץ מהוראה, לסייע להם להיות אנשי ונשות עסקים, להשתלב בעבודה סוציאליות, בהייטק, במקצועות רפואיים".
    
   דיקנית הסטודנטים עלוש: "אני חושבת שמגיעה לאלקאסמי האפשרות להיות מכללה כללית, כי זה מקום שיכול לשרת את כל האוכלוסייה הערבית, ובכלל זה את כל מי שלא רוצה ללמוד הוראה, ויש המון אנשים כאלה. סטודנטים נאלצים לצאת לכל מיני מקומות כדי לממש את השאיפות שלהם, אבל למה לא לתת להם את ההזדמנות לעשות את זה באלקאסמי? יש לנו סטודנטים מעולים, מורים מצוינים שיודעים להעביר היטב את החומר, צוות ממש מגובש וחדור מוטיבציה, ויש לנו מכללה עם כל הכלים שצריך כדי לעשות זאת. הגיע הזמן להפוך את אלקאסמי למכללה כללית".
   

   

6. עוקף ות"ת - "אנחנו מוצאות דרכים יצירתיות לדחוף את הסטודנטים לתארים" 
   משום שהמכללה אינה מוכרת עדיין כמכללה כללית ורשאית להכשיר להוראה בלבד, הסגל האקדמי נוקט אסטרטגיה יצירתית בניסיון לסייע לסטודנטים.ות ששואפים ללמוד מקצועות נוספים מלבד הוראה  - לממש לפחות חלק מהפוטנציאל שלהם.
    
   "כשהייתי ראש החוג לגיל הרך", מספרת דוקטור מסראווה, "הייתה לי סטודנטית שהחלום שלה היה להיות צלמת בנשיונל ג'יאוגרפיק. אבל במשפחה שלה פחות התלהבו. ראיתי כמה זה חשוב לה, וניסיתי למצוא דרך לגרום לה לא לוותר. שאלתי אותה אם היא שמעה על ריפוי דרך צילום. היא לא שמעה. העברתי לה חומרים על הנושא ופתחתי לה אופציה חדשה".
   

   

   
    
   הדוגמה שמציגה מסראווה מהווה טריגר לסדרה של דוגמאות נוספות לדרכים מקוריות שבאמצעותן המרצות מסייעות לסטודנטים.ות להתגבר על המחסום של לימודים במוסד המכשיר להוראה בלבד.
    
   גב' ג'נאים אבו טועמה משתפת בחוויה שלה כמרצה, ממנה למדה על מידת ההשפעה שיש לסגל האקדמי הנשי על הסטודנטיות. היא מספרת על סטודנטית שלה בחוג להוראת המדעים, שהייתה "מבריקה, ובכל הזדמנות סיפרה לנו על החלום שלה להיות חוקרת בתחום הזואולוגיה ובמיוחד לחקור את נושא העכבישים. היא חלמה ללמוד תואר בביולוגיה באוניברסיטה במרכז הארץ, והגיעה לכאן. אמרתי לה: 'את חייבת לממש את הפוטנציאל שלך, לא לעצור. תמשיכי קודם לתואר ראשון פה, זו תהיה מקפצה, ונמשיך משם'. עכשיו היא מסיימת את הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית ומנהלת למעשה מעבדה של חקר עכבישים".
    
   מג'אדלה: "יש המון סטודנטיות כאלו ואנחנו מסייעות אישית לכולן. המון סטודנטיות שלנו הולכות לתואר שני, וגם לשלישי. החממה הזו הפכה לדבר גדול. תתארו לכם מה היה קורה אם מלכתחילה אפשר היה ללמוד כאן מקצועות נוספים. פוטנציאל ההתפתחות הוא עצום".
7. עתיד מבטיח - "כשאני מסתכלת מאחוריי אני רואה שיש כאלו שיכולות לרשת אותי"
   סגנית הנשיא הנכנסת ותד שוקדת בימים אלה על בניית חזון ותוכנית יעדים דינמית לשנים הקרובות למכללה, שהיא מקווה שתהפוך בקרוב למכללה כללית ובהמשך גם לאוניברסיטה. מי שמכיר את הרזומה שלה, יודע שותד נוהגת לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, הרבה לפני הדדליין. חתירה לתארים גבוהים, יחס אישי ופרטני לכל סטודנט.ית ועזרה במציאת עבודה יהיו נדבכים מרכזיים ביעדים שהיא תציב למכללה.
    
   "יש דבר נוסף שמאוד משמח אותי," מסכמת סגנית הנשיאה החדשה ותד, "שכשאני מסתכלת מאחוריי, אני רואה הרבה נשים מצליחות באלקאסמי, שיוכלו בהמשך להחליף אותי. ההמשכיות הזו מסמלת יותר מכל את העוצמה הנשית הגדולה שיש באלקאסמי. לגדל את דור העתיד, זה הכוח הנשי האמיתי שלנו כאן".