פרופ' עקיבא פרדקין: "דוקטורט בחו"ל יכול להזניק את הקריירה בארץ"

נסו לדמיין את החיים לפני כ-50 שנה, תקופה שבה הסחר הגלובלי היה עוד בחיתוליו: המאבק בין הגושים היה בעיצומו, פרוטקציוניזם היה נחשב למדיניות כלכלית מקובלת מאוד. אז, לא ניתן היה להזמין מוצרים מאתר סיני, בעודנו יושבים מול המחשב או הטלפון הנייד. בתקופה ההיא, קיום קשרי מסחר יומיומיים עם ספקים בחו"ל היה נראה כמו דבר בלתי אפשרי, שלא לדבר על עריכת פגישות מרחוק, שבהן משתתפים אנשים ממקומות שונים על הגלובוס. הטכנולוגיה ומדיניות הסחר הגלובלי שהלכו והתפתחו עם השנים, הובילו לאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות ולקשרים עם מדינות אחרות בכל התחומים: מסחר, פנאי, שירותים, רפואה - וכן, גם חינוך ובמיוחד חינוך אקדמי.

כך, נוצר מצב שבאקדמיה בישראל, אחת המגמות המרתקות היא השלמה של לימודים לתואר אקדמי בחו"ל, ועוד יותר מכך, לימודי דוקטורט מעבר לים. שוחחנו בנושא עם פרופסור עקיבא פרדקין, מייסדו של מכון PHD Institute, ובעל ניסיון רב בליווי סטודנטים ישראלים להוצאה של דוקטורט בחו"ל, וניסינו לענות על השאלה היכן עדיף יותר ללמוד לדוקטורט, ואם ניתן בכלל להכריע בסוגיה. "קודם כל, עוד לפני שנדבר על דוקטורט, כדאי שתבינו שכבר כיום, עשרות אלפים יוצאים מישראל ללמוד תואר ראשון באירופה. זה המון", הוא מקפיד להדגיש כבר בתחילת השיחה.

מה הם לומדים בעיקר?
"חלק מהם לומדים רפואה או וטרינריה, כי פשוט קשה להתקבל ללימודים האלו בארץ", מפרט פרופ' עקיבא פרדקין. "התנאים באירופה למשל, הם פחות נוקשים באופן יחסי". 

אולי זה גם הפן הכלכלי? הרי במדינות אחרות יש סבסוד.
"בהחלט, יש לא מעט סטודנטים שרוצים ליהנות מהסבסוד הזה. לפעמים מדובר בסבסוד כמעט מלא מצד המדינות שבהן הם לומדים. בדרך כלל, אנחנו רואים ישראלים שמחזיקים בידם דרכון זר ומנצלים אותו לטובת לימודים אקדמיים ללא תשלום".

אז יש פה מן הסתם אינטרס כלכלי די ברור.
"לא רק", טוען פרופ' עקיבא פרדקין. "קיימים גם סטודנטים רבים, שמעדיפים לנסוע לחו"ל וללמוד, רק בשביל לצבור עוד חוויות, בלי קשר לחתכי הקבלה או הסבסוד בחלק מהמדינות".

יוקרה ומעמד בישראל

מדיניות דומה ורחבה אף יותר, ניתן לראות בקרב המעוניינים בלימודי דוקטורט. ישראלים רבים, שממשיכים ללימודי דוקטורט, יבחרו להמשיך אותם במוסדות אקדמיים בחו"ל. "חשוב להבין, שלימודי דוקטורט הם לימודים יקרים באופן ניכר מלימודי התואר הראשון. אבל צריך להביט גם על היוקרה הקיימת בדוקטורט מחו"ל", מסביר פרופ' עקיבא פרדקין. "אמנם בסופו של דבר, דוקטורט שנכתב באוניברסיטה ישראלית יהיה שווה בערכו לדוקטורט מטעם מוסד אקדמי מעבר לים, אבל אם תיקח שני אנשים עם דוקטורט בתחום מסוים, אחד קיבל את הדוקטורט מאוניברסיטה ישראלית והאחר מאוניברסיטה בארצות הברית, את מי 'תעריך' יותר? סביר להניח שבתת המודע שלך תעריך קצת יותר את זה שקיבל דוקטורט בחו"ל. ושוב, מדובר בדוקטורט שווה ערך לזה הישראלי".

"אני נתקל גם בלא מעט אקדמאים ששואלים אותי 'רגע, אבל דוקטורט בחו"ל יהיה בכלל מוכר כאן בארץ?' ואני עונה להם, שאין כל עניין רשמי של הכרה. מה שחשוב הוא, שתהיה הכרה לצורך דירוג שכר מטעם משרד החינוך, וגם שיהיה מוניטין כלשהו בקרב האקדמיה בישראל", מוסיף פרופ' פרדקין, שקיבל בעצמו תואר פרופסור ממספר מוסדות אקדמיים בחו"ל, בהם תואר פרופסור מ-TOURO UNIVERSITY בקליפורניה. "באשר לאוניברסיטאות כאן בארץ, עליהן להחליט מהותית אם הן מעניקות הערכה למוסד שממנו הושלמו לימודי הדוקטורט".

אחר כך, בחיים האקדמיים, מה נחשב למוערך יותר, דוקטורט מישראל או מחו"ל?
"לא ידברו על זה ממש, כי זה לא נתון רשמי, אבל הניסיון רב השנים שלי באקדמיה בישראל לימד אותי שמי שמחזיק בדוקטורט מחו"ל הוא בעל יתרון מסוים על פני מי שמחזיק דוקטורט מקומי. בארץ מלמדים אלפי מרצים ומרצות באקדמיה שקיבלו דוקטורט מחו"ל. הם לרוב זוכים להעדפה בתחום המחקר שלהם, כי הם נחשפו לעולם וזכו להכרה מסוימת מעבר לים. בדרך כלל, דוקטורט מחו"ל מעיד על כך שהמחזיקים בו שולטים בשפה נוספת וכנראה גם בקשר עם בוגרים ממספר מדינות".

ואתה שותף לאותה הערכה סמויה?
"תראה, מדובר בסך הכל בתפיסה מסוימת", מבהיר פרופסור עקיבא פרדקין. "נהוג לחשוב, כי מחקר שבוצע באנגלית לכל אורכו והצגה של התזה מול אנשי אקדמיה בכירים ממדינה אחרת, מהווים ערובה להצלחה בינלאומית כלשהי. גם אני רואה כאיש אקדמיה, איך הרבה פעמים אנחנו מתייחסים לאקדמיה ולמחקריה כשהם מגיעים מחוץ לארץ. אנחנו נוטים לתת לדברים תוקף חזק יותר והחוקר עצמו זוכה גם הוא לסוג של הערכה שהצליח לצאת מישראל ולעשות חיל בזירה נחשבת יותר".

התרגשות מהריח של חו"ל

אם חשבתם שהשיח על דוקטורט בחו"ל משפיע על דעתו של פרופסור עקיבא פרדקין, כדאי שתחשבו שוב: "לו הייתי נשאל על ידי בני היכן לעשות את הדוקטורט, בישראל או בחו"ל, הייתי דווקא עונה לו, שיעשה דוקטורט כאן בארץ. טוב, זה גם עניין של ציונות במובן מסוים. אבל לא זה השיקול העיקרי. דוקטורט בחו"ל זה גם צורך בתקשורת מצוינת עם המנחה, שלא תמיד יש, ועוד לא דיברנו על פערי השפה והנגישות, שברור שבישראל קל יותר להסתדר עם כל אלה".

"צריך גם לחשוב על היום שאחרי הדוקטורט", אומר פרופ' עקיבא פרדקין. "סיימת דוקטורט? בדרך כלל אם הכיוון הוא קריירה אקדמית, הסיכוי לעשות זאת גדול יותר במוסד האקדמי שבו ניתן הדוקטורט. למשל אם קיבלת דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, קיים סיכוי לא רע שבקמפוס ישמחו שתמשיך את הקריירה האקדמית שלך".

"מצד שני, עם יד על הלב, דוקטורט בארץ יכול לקחת, במונחי זמן, פי שניים מאשר בחו"ל. הדוקטורט במדינות שונות אורך שלוש שנים. זה משך הזמן המינימלי שמשרד החינוך דורש כדי להכיר בתואר הדוקטור לדירוג שכר", מציין פרופ' פרדקין. "בישראל דוקטורט יכול להיפרס על פני חמש או שש שנים, זה ארוך בצורה משמעותית ביותר".

"יתרון נוסף של דוקטורט בחו"ל הוא, שלא קיימת דרישה לסיים את התואר השני עם תזה. גם לא צריך להשיג איש אקדמיה בכיר, שיביע הסכמה להיות המנחה של הדוקטורט. וזה ממש לא פשוט לגרום לאדם, שיקדיש לנו משאב יקר כל כך לפרק זמן לא קצר בכלל", מעיד פרופסור עקיבא פרדקין. "מה שקורה בחו"ל הוא, שהמועמד לדוקטורט מנסח הצעת מחקר והאוניברסיטה מוצאת את המרצה המתאים ביותר עבורו. זה הופך את העניין להרבה יותר נוח". 

"ובסוף, דיברנו על כך שבדרך כלל הסיכוי לפתח קריירה אקדמית במוסד האקדמי שנתן אותו, אבל בישראל, יש הרבה אוניברסיטאות ומכללות, שישמחו להתגאות שהמרצים שלהן סיימו לימודי דוקטורט בחו"ל", מסכם פרופסור עקיבא פרדקין. "הם נוטים לחשוב, שטוב יהיה אם המרצים שמאיישים את הסגל שלהן יהיו לכאורה בעלי מוכרות בינלאומית ואיכותיים. בפן הזה, הדוקטורט בחו"ל דווקא יכול לסייע להזניק את הקריירה האקדמית בארץ למעוניינים. יש עוד לא מעט פרמטרים, שקובעים את חשיבותו של דוקטורט בחו"ל. גם לאוניברסיטאות שלנו בישראל יש מוניטין מעולה בתחומי מחקר רבים, אבל בישראל מתרגשים מכל מה שמשדר חוץ לארץ".