הכתבה נכתבה בשיתוף רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ
ניוון מקולרי גילי (AMD) ובצקת מקולרית סוכרתית (DME) הן מחלות רשתית אשר גורמות לפגיעה במרכז הראייה. אזור זה, המכונה גם 'מקולה', אחראי על חדות הראייה, כלומר היכולת שלנו להבחין בפרטים בעולם שסביבנו. זה האזור שאחראי על ההבחנה בין פרטים וצבעים, קריאה, כתיבה וזיהוי פנים. הפגיעה במרכז הראייה במחלות אלו עלולה להיות בלתי הפיכה עד כדי אובדן ראייה, אך הטיפולים הקיימים כיום יכולים לעצור את התדרדרות המצב ואף לשפר את הראייה.
"1 מכל שמונה אנשים מעל גיל 60 ו־1 מכל ארבעה מעל גיל 75 סובל מניוון מקולרי גילי", מסבירה ד"ר נורית מטלון, מנהלת יחידת הרשתית במרכז הרפואי כרמל, המרכזת את תחום רפואת עיניים במחוז חיפה וגליל מערבי, בשירותי בריאות כללית, "מדובר במחלה שמהווה את הסיבה העיקרית לאובדן ראייה בעולם המערבי". למעשה, מהרגע שהיא מופיעה מתחיל תהליך איטי של הרס והתנוונות קולטני האור שברשתית, אך בשלב המחלה הראשון של ניוון מקולרי גילי, 'השלב היבש', המטופל לרוב לא יבחין בכל שינוי בראייתו.
עם זאת, בבדיקה רופא העיניים יוכל להבחין בהופעה של משקעים ברשתית העין המכונים 'דרוזן' אשר מצביעים על נוכחות המחלה. בשלב השני, השלב הרטוב',מתחילה הפרשה של חלבון בשם VEGF, חלבון שגורם לצמיחת כלי דם שאינם תקינים ברשתית, לדליפה ולדימום מתחת לאזור המקולה וליצירה של בצקות והצטלקות. "רוב המקרים של ניוון מקולרי גילי הם מקרים של מחלה יבשה ובדרך כלל קלה.
קצת יותר מעשירית יגיעו לשלב הרטוב המהווה את הסיבה העיקרית לאובדן הראייה במחלת ניוון מקולרי גילי. אבחון של המחלה מוקדם ככל האפשר והתחלת טיפול יכולה למנוע את התקדמות המחלה ולאפשר למטופלים לשמור על ראייתם".
מצב נוסף שגורם להפרשה של חלבון VEGF ברשתית הוא במקרים של בצקת מקולרית סוכרתית, ביטוי של מחלת רשתית בשם 'רטינופתיה סוכרתית', שהינה סיבוך של מחלת הסוכרת. איסכמיה ברשתית העין, כלומר ירידה באספקת החמצן לרשתית, גורמת להפרשת VEGF המעודד צמיחת כלי דם, כדי לאפשר הגעה של חמצן לרקמה.
אך מדובר בכלי דם לא תקינים אשר דולפים ומדממים ובכך עלולים להוביל להיווצרות של בצקת. כל אלו מביאים בסופו של דבר לפגיעה בתפקוד המקולה. כמו בניוון מקולרי, גם כאן לא ניתן להבחין בפגיעה בראייה עד לשלב מתקדם. "אחד מכל שלושה מקרים של מחלות עין אצל חולי סוכרת הם על רקע רטינופתיה סוכרתית. למעשה, רטינופתיה סוכרתית היא הסיבה העיקרית לאובדן ראייה בקרב בני ובנות 20–50. אובדן ראייה אצל אנשים בגילים אלו, שחייהם סובבים סביב עבודה, לימודים, זוגיות, גידול הילדים וכיוצא באלה, היא דרמטית, ויש לה השלכות כלכליות על החברה כולה".
להקל על המטופלים – יעילות גבוהה בתדירות נמוכה
הטיפול בשתי המחלות נעשה באמצעות זריקות תוך־עיניות הניתנות בהרדמה מקומית. "הטיפול בשתי המחלות שהוזכרו לעיל, נעשה באמצעות מעכבי VEGF בזריקות, כאשר בבצקת מקולרית סוכרתית, המערבת גם מרכיב דלקתי, ישנה אלטרנטיבה טיפולית נוספת עם זריקות המכילות סטרואידים שהינם בעלי השפעה אנטי דלקתית. במהלך הטיפול כל ביקור במרפאה כולל גם צילום של העין לבחון את מצבה".
ד"ר מטלון מסבירה כי הטיפול, שנדרש לקבלו בתדירות גבוהה , מביא לעומס הן על המטופל ובני המשפחה שמלווים אותו לטיפול והן על המערכת הרפואית, אולם כיום ישנן אפשרויות טיפוליות שמשנות את התמונה. "טיפולים חדשניים ויעילים מאפשרים אצל רבים מהמטופלים להאריך את הזמן בין ההזרקות, כך ,שבמקום להגיע כל חודש או חודשיים, ניתן לקבל את הטיפול אחת לשלושה עד ארבעה חודשים, מה שבסופו של דבר עשוי לשפר את ההיענות לטיפול".
אך כדי להגיע לכדי טיפול, צריך קודם כל לאבחן את המחלות. אבחון של ניוון מקולרי גילי ובצקת מקולרית סוכרתית נעשה אצל רופא העיניים. הבדיקה כוללת הרחבת אישונים ובדיקה של קרקעית העין באמצעות מערכת עדשות, שבה ניתן להבחין בסימנים המעידים על אחת מהמחלות הללו. אבחון ניוון מקולרי גילי נעשה במסגרת בדיקת עיניים שנתית. בדיקה זו מומלצת לבני חמישים ומעלה ומכיוון שקיים מרכיב גנטי למחלה, היא מומלצת גם לצעירים יותר כשיש מקרה של ניוון מקולרי גילי במשפחה.
אבחון בצקת סוכרתית מקולרית נעשה במסגרת בדיקות הסקר המיועדות לחולי סוכרת. לבדיקות אלו יש לגשת אחת לשנה לפחות או יותר על פי החומרה של הרטינופטיה הסוכרתית. בשני המקרים האבחון הסופי וכן קביעת בדיקות מעקב או טיפול נעשים על בסיס בדיקה הנקראת OCT, כלומר Optical Coherence Tomography.
"זוהי קרן לייזר שעוברת דרך שכבות הרשתית וממפה את העין. הבדיקה מספקת תמונת מצב של הרשתית ללא צורך בהרחבה של האישונים, והיא יכולה לאשר האם ישנם סימנים למחלה. השימוש ב־OCT הפך לשכיח למדי, שכן מדובר בבדיקה בטוחה, שלא דורשת הזרקת חומר ניגוד ואפשר לבצע אותה בתדירות גבוהה", מסבירה ד"ר מטלון.
בניוון מקולרי גילי, ובפרט בשלב הרטוב, המטרה היא לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר כדי להתחיל טיפול. גם בבצקת מקולרית סוכרתית אבחון מוקדם וטיפול הם קריטיים למניעת התדרדרות הראייה, אך במקרה של המחלה הסוכרתית, ניתן להימנע מהתפתחותה מלכתחילה: "איזון הסוכרת, ערכי לחץ דם, שומנים בדם וגורמי סיכון נוספים, יכולים למנוע התפתחות של רטינופתיה סוכרתית, ולהפך – סוכרת שאינה מאוזנת מגדילה את הסיכון להתפתחות בצקת מקולרית סוכרתית".
לסיכום מדגישה ד"ר מטלון את חשיבות ההתמדה בהגעה לטיפולים. "ההשפעה של הטיפול בזריקות אומנם הולכת ומתארכת עם הטיפולים המתקדמים, אך היא עדיין מוגבלת בזמן. אלו טיפולים שאומנם לא מרפאים את המחלה אך מסייעים בעצירת תהליך התדרדרות הראייה ואף יכולים להביא לשיפור הראייה, ולכן חשוב מאוד להקפיד על קבלת הטיפול לאורך זמן".
למידע נוסף על מחלות רשתית, היכנסו לאתר "לראות ולדעת" >>
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון למאי 2024. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
הכתבה נכתבה בשיתוף רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ