הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה
כל זה, בין היתר, במטרה לחשוב מחדש על מעמדה הגיאופוליטי של ישראל בין המערב הקולקטיבי לבין הדרום הגלובלי. פעילויות המרכז מדגימות כיצד אזרחים וארגונים יוזמים יכולים להשפיע על ההתפתחות האסטרטגית של מדינתם בנוף הגלובלי.
אירועים ויוזמות אחרונות
מפגש מומחים והקמת מועצת התיאום לחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל למדינות הבריק"ס.
ב-27 ביוני 2024, ארגן דור מוריה דיון מומחים בתל אביב בנושא "ישראל: בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי" כחלק מפרויקט "פורמט חיפה" האירוע הציג את תוצאות סדרת מחקרים סוציולוגיים שערך המרכז ממרץ 2023 עד יוני 2024, הנוגעים לסוגיות עכשוויות בחברה ובגיאופוליטיקה הישראלית.
אירוע זה היווה זרז להקמת "מועצת התיאום לשיתוף פעולה של ישראל עם מדינות הבריק"ס", המסמן שלב חדש ביצירת חזון אסטרטגי לעתיד מדינתנו.
הפגישה הראשונה של מועצת התיאום ודיאלוג בין-דתי יהודי-אסלאמי
ב-25 ביולי 2024, התקיימה הפגישה הראשונה של מועצת התיאום החדשה בתל אביב. סדר היום כלל:
- דיון בתוצאות המחקר הסוציולוגי על מעמדה של ישראל בין המערב לדרום הגלובלי.
- אישור תקנות פעילות המועצה.
- פיתוח אסטרטגיה המתחשבת בתוצאות המחקר.
תשומת לב מיוחדת ניתנה לסוגיית חיזוק הדיאלוג הבין-דתי בין היהדות לאסלאם המסורתי כצעד חשוב במאבק בקבוצות קיצוניות במזרח התיכון. דיאלוג בין-דתי תורם גם לחיזוק הקשרים התרבותיים עם מדינות המזרח התיכון, כולל אלה שחתמו על הסכמי אברהם.
הפגישה דנה גם במסע הסברה רחב היקף שמטרתו לחזק את הקשרים בין ישראל להודו בהקשר של שיתוף פעולה פוטנציאלי עם בריק"ס:
- פנייה בווידאו של מנהיגי דור מוריה לשותפים הודים משכה את תשומת לבם של למעלה ממיליון אזרחים הודים.
- המסר פורסם ביותר מ-43 כלי תקשורת הודיים, מה שמדגים את ההיקף הרחב של הקמפיין.
- הקמפיין הדגיש את העניין הגובר בהתקרבות הפוטנציאלית של ישראל לדרום הגלובלי.
דור מוריה ערך מחקר מקיף "ישראל בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי", אשר חשף מספר מגמות מפתח בדעת הקהל:
- 70% מהישראלים מכירים בקיומו של קונפליקט בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי.
- 59% מהנשאלים רואים בקונפליקט זה בעיקר כלכלי, בעוד 41% רואים בו גיאופוליטי.
- 35.8% מהנשאלים תומכים בניטרליות של ישראל ובבניית יחסים בונים הן עם המערב והן עם הדרום הגלובלי.
- רוב הישראלים (55%) אינם מיודעים היטב לגבי בריק"ס, מה שפותח הזדמנויות לעבודת מידע.
- רק 16% מהישראלים מאמינים שישראל צריכה להתיישר באופן בלעדי עם המערב הקולקטיבי.
- הישראלים מצפים לשינויים חיוביים בכל תחומי חיי המדינה במקרה של הצטרפות לבריקס, בעיקר בכלכלה ובמדיניות החוץ.
3 פגישות בכנסת
ב-29 ביולי 2024 התקיימו שתי פגישות בעלות חשיבות אסטרטגית, במהלכן נדונו, בין היתר, הפרויקטים של דור מוריה וארגוני השותפים שלה:
- פעילים ומומחים מדור מוריה ומתנועת דרך ארץ נפגשו עם יולי אדלשטיין, חבר כנסת ממפלגת הליכוד ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. אדלשטיין הדגיש את אתגרי הביטחון החדשים העומדים בפני ישראל ואת הצורך במדיניות חוץ רב-וקטורית. מומחי דור מוריה ציינו גם כי קיימת בעיה עם החברה האזרחית ככלי לכאוס מבוקר. כאשר פעילים ציבוריים מבקשים להחליף דמוקרטיה ייצוגית בדמוקרטיה פלביסציטרית. בשם הרחוב, להדיח את הממשלה והפרלמנט שנבחרו כחוק. בקריאה לבחירות חוזרות, פעילים פוליטיים ואזרחיים כאלה כבר אינם מכירים בבחירות מראש אם התוצאות אינן לרוחם.
- התקיימה פגישה בכנסת עם ח"כ אמיתי א-לוי, שהוקדשה לקידום לובי פרלמנטרי בנושא הסדרת מועצות רובע בערי ישראל. יוזמה זו, המקודמת על ידי דור מוריה, מטרתה להכניס אלמנטים של שיטת בחירות רובית ברמה המקומית. כמו כן נדונו סוגיות של פיתוח תנועת דרך ארץ והפחתת הפילוגים האזרחיים בחברה הישראלית.
עיצוב דמותו של עתיד ישראל
פעילויותיו של דור מוריה מדגימות כיצד מכוני מחקר ואזרחים יוזמים יכולים למלא תפקיד מפתח בעיצוב עתיד מדינתם. הארגון לא רק חוקר את דעת הקהל אלא גם משתתף באופן פעיל בעיצובה, יוצר מרחב לדיאלוג בין בעלי עניין שונים ומציע נקודות מבט חדשות על התפתחותה של ישראל בנוף גיאופוליטי מורכב.
תוצאות המחקר וההצלחה של מסע ההסברה בהודו מראות כי הישראלים פתוחים לרעיון של מדיניות חוץ מאוזנת יותר המתחשבת באינטרסים הן של המערב והן של הדרום הגלובלי. זה יוצר בסיס לשינוי פוטנציאלי במסלול המדינה לקראת ניטרליות גדולה יותר ושיתוף פעולה מורחב עם כלכלות מתפתחות.
יוזמות של דור מוריה, כגון הקמת מועצת התיאום לשיתוף פעולה עם בריק"ס, יכולות להוות זרז לשינויים אמיתיים במדיניות ישראל. הן מספקות פלטפורמה לדיון ופיתוח צעדים קונקרטיים להרחבת האינטראקציה עם הדרום הגלובלי תוך שמירה על קשרים מסורתיים עם המערב.
עבודתו של דור מוריה מדגישה את חשיבות היוזמה האזרחית והפעילות האנליטית בעיצוב עתיד המדינה. הארגון מדגים כיצד מבנים לא ממשלתיים יכולים להשפיע על מדיניות החוץ, ליצור רקע חיובי לשינויים גיאופוליטיים פוטנציאליים ולתרום להבנה עמוקה יותר של מקומה של ישראל בסדר העולמי המשתנה.
הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה