פסימיים אבל פחות: שיפר קל באמון הצרכנים בחודש אוגוסט, כך עולה סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום (חמישי). מדד אמון הצרכנים עלה ל-24%-, לעומת 30%- בחודש יולי. עם זאת, העלייה בערכו של המדד החודש היא מתונה בהשוואה לשיפור הניכר שחל בערכו בעת היציאה מהסגר בחודש מאי (14%-), לעומת אפריל (31%-). התנודות בערכו של המדד בחודשים האחרונים, משקפות את הזיקה ההדוקה בין מערכת הציפיות וההערכות הסובייקטיביות של הפרטים, לבין השינויים במצב של הכלכלה הישראלית על רקע משבר הקורונה.
בשלושה מתוך ארבעת המאזנים המרכיבים את המדד חל שיפור: המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה עלה ל-30%-, לאחר שביולי עמד על 43%-; המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עלה ל-7%-, לאחר שביולי עמד על 13%- (ביוני 6%-). יצוין שבמאי עלה המאזן לערך חיובי של 5% והעיד על אופטימיות זהירה, לאחר שצנח וקיבל ערכים שליליים בחודשים מרץ (15%-) ואפריל (19%-). המאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה עלה ל-33%-, לאחר שביולי הוא ירד ל-42%-.
לעומת זאת, המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה, עומד באוגוסט על 26%- (22%- ביולי). מאזן זה נמצא במגמת ירידה מאז חודש מרץ 2020 שבו עמד על 7%-.
בחלוקה לפי פילוח אוכלוסייה, עולה כי בקרב המועסקים עלה ערך המדד באוגוסט ל-22%-, לאחר שביולי ירד ל-28%- מ-20%-ביוני; בקרב אלה שאינם מועסקים עומד ערך המדד באוגוסט על 27%-, לאחר שביולי ירד ל-33%- מ-23%- ביוני. בקרב חסרי תעודת בגרות עומד ערך המדד על 29%-, לאחר שביולי ירד ל-33%- מ-17%- ביוני; בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית עלה ערך המדד מ-32%- ביולי ל-24%- באוגוסט (ביוני 22%-); בקרב בעלי תעודה אקדמית עומד ערך המדד על 20%- (ביולי 26%-; ביוני 20%-), ומצביע על כך שהם פחות פסימיים לעומת חסרי תעודת בגרות. בקרב האוכלוסייה הערבית עומד ערך המדד על 30%- (ביולי 38%-; ביוני 28%-); בקרב קבוצת האוכלוסייה היהודית, עלה ערך המדד מ-28%- ביולי ל-22%- באוגוסט (ביוני 21%-).
מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. המתודולוגיה של הסקר תואמת את ההנחיות של ארגון ה-OECD לסקרים מסוג זה.