"הקורונה הייתה זעזוע כלכלי", אומרת פרופ' אליס ברזיס, מנהלת מרכז אהרון מאיר למדיניות כלכלית באוניברסיטת בר־אילן. "פתאום הבנו שמה שהיה ברור לנו, כבר לא ברור לנו. ועדיין, יכולנו להיות במצב הרבה יותר גרוע. עכשיו השאלה הגדולה שנשאלת בתחום המאקרו־כלכלה היא באיזו מהירות נצא מהמשבר. בינתיים 2021 עומדת להיות שנה עם אבטלה גבוהה. ההערכות הן שאחרי שכולנו נתחסן, האבטלה בעולם צפויה להיות בסדר גודל של 6%־10% - כהשלכה ישירה של הקורונה. ברור שעוד שלוש שנים, אם לא יהיה שוב משהו אחר, אחוזי האבטלה ירדו”.
לדבריה, יהיו סקטורים שבשלב הראשון לא יחזרו לפעילות שהייתה להם לפני המגיפה. "ברור שיהיו אנשים שהפסידו את מה שידעו לעשות, אבל ככה זה החיים", היא אומרת. "בכל שנה יש עסקים שנופלים, ועכשיו יש יותר. עצם העובדה שהבורסות נפלו ועלו חזרה, מעיד על כך שלא נהיה בקטסטרופה למשך זמן ממושך. כלכלות העולם אמורות לצאת מהמשבר לגמרי”.
לגבי התנהלות הצרכנים, נראה שהרכישות באונליין כאן כדי להישאר. "אנשים התרגלו לקנות בצורה הזו וככל הנראה נראה קפיצה נוספת בתחום", אומר ד"ר אביחי שניר, כלכלן התנהגותי, מבית הספר לבנקאות ושוק ההון באקדמית נתניה. "הצרכנים כבר התרגלו לקניות מקוונות. מי שעד לפני הקורונה נמנע מרכישות באינטרנט, התגבר על המחסום ולמד בתקופת הקורונה לקנות אונליין כי לא הייתה ברירה. חברות שעד עתה לא השקיעו באתרים שלהן באינטרנט, ביצעו את ההשקעה בזמן הקורונה. כל המערכת פתאום נעשתה תלוית אינטרנט, וזה יישאר ויגדל”.
ד"ר שניר מחלק את אופי הצריכה העתידי לשתי קבוצות: האנשים שפרנסתם לא נפגעה בזמן הקורונה ואלו שהכנסותיהם נפגעו. לגבי האנשים שפרנסתם נפגעה כתוצאה מהקורונה, אומר ד"ר שניר שייקח להם זמן להתאושש כלכלית וכתוצאה מכך הם יצרכו פחות.
"הקבוצה שהמשיכה לעבוד ולקבל משכורת, צברה תסכולים בו בזמן ", הוא אומר. "אותם אנשים לא טסו לחו"ל או עשו את הדברים שהתרגלו אליהם. אחרי הקורונה הם ירצו לפצות את עצמם ולהוציא את הכסף שהצטבר. כך שצפויה הוצאה גדולה גם על מוצרי צריכה וגם על שירותי תיירות והארחה”.