אחרי שנת בצורת שעברה על אוהדי הכדורגל בעולם כולו ייפתחו הערב אירועי היורו 2020, שיתקיים במשך החודש הקרוב, עד ל־11 ביולי. זהו זמן שמתאפיין בעלייה בפעילות בברים ובמקומות ציבוריים שיקרינו את המשחקים כדי למשוך קהל - לא רק, אך בעיקר - של גברים.
גם העובדה שהמשחקים מדביקים למסכים לא מעט צופים גורמת לעלייה במכירות של מוצרים מסוימים. נדמה שהשנה, אחרי הקורונה, אחרי מערכות הבחירות הרבות ואחרי שומר החומות, מתלווה לצפייה גם עניין מיוחד בחזרה לנורמליות: קצת כדורגל במקום משדרי חדשות מפרכים.
אחרי המונדיאל, טורניר הכדורגל הנצפה בעולם, היורו משמש כמוקד משיכה לרבים, גם כאלה שבימי שגרה לא נחשבים לאוהדים שרופים, והדבר מלווה גם בשינויים בהרגלי הצריכה.
לפני שלושה עשורים רכישת טלוויזיה הייתה משמעותית בעיני הצרכנים בכל המעמדות. עם השנים גדלו המסכים וקטנו המחירים, אירועי המונדיאל, האולימפיאדה והיורו הם אירועים שהביאו לזינוק במכירת מסכי טלוויזיה, מקרנים, מערכות סראונד ועוד - כל מה שיכול לשדרג את חוויית הצפייה.
גם השנה קבלנו דיווח ממשווקות מסכי הטלוויזיה על צמיחה בביקוש. אומנם לא מדובר באותם אחוזי צמיחה כמו לפני המונדיאל האחרון (רוסיה 2018), אך בהחלט יש התעוררות ניכרת, שעליה אפשר ללמוד גם מהפרסומות הרבות למסכים חדשים.
בתחום האירוח הביתי, שהתפתח מאוד בתקופת הקורונה גם בלי כל קשר לכדורגל, מדובר למעשה ב־51 אירועים נפרדים. החל במשחק הפתיחה הערב באצטדיון האולימפיקו ברומא ועד למשחק הגמר באצטדיון וומבלי בלונדון. המשחקים שישודרו השנה ברשת 13 ובערוצי הספורט של צ'רלטון הם תחרות ישירה לפלטפורמות אחרות, מערוצים מתחרים ועד לאפליקציות שידורים דיגיטליות.
מעגלים רחבים של צופים
מתברר שגם כאלו שאינם נמנים עם אוהדי הכדורגל המושבעים מוצאים את עצמם צופים במשחקים, גם אם רק כדי להיות מעודכנים ולהישאר בעניינים בחודש שבו הכדורגל דוחק הצידה כמעט כל נושא שיחה אחר. חלקם עושים זאת גם כדי להמשיך להיות מוזמנים למפגשים של החבר'ה, מרובי הבירות והפיצוחים, שכן לפעמים הכדורגל הוא רק תירוץ.
בניגוד לחגים, ההכנות ליורו הציבו בפנינו כמה אתגרים, שכן בפסח בדקנו את מכלול הקניות, ביום העצמאות הסתערנו על המקפיאים המלאים בבשר, בל"ג בעומר בחנו מרשמלו, נקניקיות וכלים חד־פעמיים, ובשבועות פשטנו על מקררי החלב בסופרמרקטים. לעומת זאת, את העניין הצרכני ביורו קצת יותר קשה למקד.
אירוח הצפייה במשחקי הספורט הוא חלק מתרבות גלובלית שאינה שייכת רק להוויה הישראלית. זו חוויה שמנסה לחקות או לתת נחמה לאלו שלא יכולים לממש את החוויה במגרשי הכדורגל (פיזית) וליהנות מחוויית צפייה ומתח בלתי פוסק. גם תחום ההימורים (אנחנו מתייחסים רק להימורים החוקיים כמובן) צומח בתקופה הזו ומתפקד כריגוש נוסף לאוהדים.
בנימה אישית, אף שאיני נמנה עם חובבי הכדורגל, ההימורים והבירות, אני מוצא את עצמי בכל שנה מארח או מתארח או אפילו מוצא סיבה (בשנים נטולות קורונה) לטוס לאירופה לצפות באחד המשחקים, שזו חוויה בפני עצמה, גם למי שאינם אוהדים שרופים. בדקנו אתכם, המארחים והמתארחים, מה תציעו לאורחים, במה אתם אוהבים לפנק ולהתפנק מול מסך הטלוויזיה ומה תרכשו יותר בחודש שלוקח אתכם לסיור ספורטיבי וירטואלי באירופה.
בראש הרשימה מדורגת הבירה. בדקנו גם מחירים של פיצוחים וחטיפים - בדגש על מלוחים - וכן מרכיבים קלאסיים בכל שולחן מזטים שמכבד את עצמו: מנקניקים ועד לאבטיחים. אבל יותר מכל מרכיב כזה או אחר, רובם של מי שאיתם בדקנו העידו על הכנות מראש למרתון הצפייה, שבמסגרתן הם דואגים שהבית והמקרר יהיו תמיד מוכנים לכל משחק ולכל אירוח. מצוידים בכל המידע הזה יצאנו לבחון כמה תשלמו על סל היורו (אבל בשקלים) ואיפה נמצא את הסל המשתלם.
הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות