הכתבה נכתבה בשיתוף זכותי
לאחרונה, משרד הבריאות פרסם נתונים חדשים על התפלגויות חולי הסכרת בארץ, ע"פ פערים גיאוגרפיים, עדתיים וסוציו-אקונומיים. הנתונים מראים בבירור כי מחלת הסכרת היא אחד מגורמי התמותה המשמעותיים ביותר בישראל, כשאחוז התחלואה בארץ גבוה מהממוצע האירופי בהרבה.
אין זה סוד שמדיניותה הסוציאלית של מדינת ישראל מקשה עד מאוד על ביטוח לאומי. האוכלוסייה הנתמכת בארץ גדלה בקצב מהיר, ואילו האוכלוסייה התומכת מצטמצמת (לפחות מבחינה אחוזית). בנוסף לכך, עם השנים יותר ויותר ישראלים פיתחו מודעות לזכויות הרפואיות שלהם, והחלו לדרוש אותן ממוסדות המדינה ביתר שאת. קוקטייל הגורמים הזה הוביל להידלדלות משמעותית של הכספים בביטוח לאומי.
למוסד לא נותרה ברירה אלא להקשיח עמדות ולפעול פחות ופחות 'לפנים משורת הדין'. ומצב זה מצריך מחולי הסכרת שצריכים אחוזי נכות (ולא רק הם) להתאמץ יותר מתמיד, רק כדי לקבל את המגיע להם מהמדינה.
חכו רגע עם האסטרטגיות
אך לפני שמדברים על אסטרטגיות חדשות, הבה נשפוך אור על ההליך הסטנדרטי של דרישת אחוזי נכות, שכן ישראלים רבים מתקשים להבינו.
עוד לפני שאתם ניגשים לדרוש הכרה בנכות בביטוח לאומי, חשוב שתבינו אם אתם עומדים בתנאי הבסיס לכך ואם אכן יש לכם סיכוי סביר לקבלם. עליכם לשאול את עצמכם: האם הסוכרת שלי מצמצמת את יכולתי להתפרנס כרגיל? האם הסכרת שלי מונעת ממני להתפרנס כליל? אם עניתם בחיוב על לפחות אחת מהשאלות הללו, יש לכם עילה סבירה להיות מוכרים כזכאי אחוזי נכות. יש לציין כי תנאי סף אלה רלוונטיים גם למי שעיסוקו הוא משק הבית (עקרי ועקרות בית).
שימו לב כי בעיקרון, על דורשי אחוזי הנכות להיות בין הגילאים 18 ועד גיל הפרישה. צעירים בני 16-18 גם הם יכולים להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות כללית, אך רק אם הם הוכרו ע"י המדינה כ'עובדים קטינים' בסמוך למועד אובדן כושר השתכרותם. אלו שיגישו את התביעה לאחר יציאתם לגמלאות עשויים להיות זכאים לקצבה באם ביטוח לאומי יגיע למסקנה שהם התחילו לענות על תנאי הזכאות לפחות 90 יום לפני פרישתם.
עדיף מוקדם
חולה סכרת שחושב שמגיעים לו אחוזי נכות צריך להגיש טופס ב.ל. 7801 למוסד לביטוח לאומי ולצרף אליו מספר מסמכים: סיכום רפואי מהרופא המטפל, סיכומי אשפוזים, סיכומי טיפולים שעבר עקב מחלתו וכיוצא באלה. לאחר קבלת המסמכים, ביטוח לאומי יקבע האם נכותו של התובע תיפסק על סמך המסמכים שהגיש בלבד, או שהוא יצטרך להתייצב אל מול הוועדה הרפואית של המוסד.
אכן, התייצבות אל מול הוועדה הרפואית אינה סיטואציה קלה, שכן רבים מאלו הנדרשים לעמוד בפניה מרגישים שהם נבחנים 'תחת זכוכית מגדלת'. אך במקרים מסוימים, אין מנוס אלא לעמוד בפני המכשול הזה.
למרבה הצער, זו לא הבעיה היחידה שחווים תובעי הקבצאות בוועדה. תובעים רבים מגיעים אליה ללא מסמכים קריטיים ובלי להיות מוכנים עם כל הטיעונים הנדרשים על מנת לשכנע את חברי הוועדה שאכן הם צריכים להיות מוכרים כנכים. להגיע לוועדה מוכנים - הן מבחינת מסמכים והן מבחינת טיעונים - זה דבר שהוא קריטי. ובדיוק בנקודה זו נופלות תביעות רבות לאחוזי נכות.
אם תביעת החולה הסוכרתי לא אושרה, או שהיא אושרה שלא לשביעות רצונו (הוא קיבל פחות ממה שהוא חושב שמגיע לו), הוא יכול לערער על החלטת המוסד עד 60 יום מיום קבלתה. במקרים מסוימים, ביטוח לאומי עשוי לקבל ערעורים שהתקבלו עד 90 יום מיום קבלת ההחלטה, אבל עדיף להגיש את הערעור כמה שיותר מוקדם.
הפתרון הטוב ביותר כרגע?
במציאות בה יש כל-כך הרבה חולי סכרת בישראל, לא פלא שזכויותיהם הרפואיות של כה רבים מהם נופלות בין הכיסאות. זה תפקידה של המדינה לדאוג לאזרחיה, אבל במקרים רבים מדי, ידה של המדינה קצרה מלהושיע. כיוון שאף אחד לא רוצה לוותר על זכויותיו הרפואיות בגלל גורמים חיצוניים, אין זה מפתיע שישראלים רבים כל-כך בוחרים בימינו לפנות לחברות העוסקות במיצוי זכויות רפואיות על מנת לקבל את אחוזי הנכות שהם מאמינים שמגיעים להם. ואולי באמת זה הפתרון הטוב ביותר שיש לאזרח כרגע.
הכתבה נכתבה בשיתוף זכותי