עיר הבירה למען המפונים מהצפון והדרום

הכתבה נכתבה בשיתוף עיריית ירושלים

מרגע הגעתם, אומצו המפונים וחובקו הן מגורמי העירייה והן מתושבי העיר. בשיא, שהו  בעיר למעלה מ-15,000 תושבים מאזור הדרום והצפון, אשר נאלצו לעזוב את בתיהם ובחרו להגיע לירושלים. עם הגעת המפונים לעיר, ובהנחיית ראש העיר, משה ליאון, מונו נציגים מכלל אגפי העירייה על מנת ללוות ולהעניק לאורחים מגוון כלים רגשיים לצד פעילויות הפוגה, תעסוקה, חינוך, תרבות ופנאי, וצוותי העירייה הרכיבו עבורם לוח פעילויות יומי.

לא "מפונים", תושבים!
"מרגע שהגיעו המפונים לעיר, הם קיבלנו מאיתנו כל מה שנדרש", אומר מנכ"ל עיריית ירושלים, איציק לארי. "הצוותים העירוניים שלנו, שמתורגלים היטב במקרי חירום, נפרשו בכל מלון, מיפו צרכים והתחילו להעניק פתרונות בכל תחומי החיים ובכל מה שנדרש – החל מסיוע נפשי, תכלול התנדבויות, אספקת ציוד בסיסי כמו בגדים, הסדרי חניה וכביסה ופעילויות הפוגה בתחומי חינוך, תרבות וספורט. מבחינתנו, כל מי שהגיע לעיר, התייחסנו אליו כאילו הוא תושב העיר לכל דבר ועניין. ראש העיר קיים סיורים תכופים בבתי המלון, כדי לשמוע באופן בלתי אמצעי מהמפונים מה צריך, ולכל דבר ניתן מענה."

עד מהרה, הפכו התושבים המפונים להיות חלק בלתי נפרד מהעיר ירושלים. העירייה הקימה באופן מידי מערך חינוכי בשעות הבוקר שפעל בבתי המלון. מערך זה, העניק לילדי הגיל הרך ובתי הספר מפגשי לימוד והעשרה ככל שניתן וכן אפשרות לחזור לשגרה מסוימת. בהמשך, הוקמו בתי ספר ייעודיים עבור קהילות המפונים. עם התארכות הלחימה, שובצו המפונים במערכת החינוך הירושלמית, כתלמידים מן המניין לכל דבר ועניין.

נכון להיום, שוהים בירושלים כ-1,800 מפונים, רובם מהצפון ומיעוטם מאזור הדרום. השוהים נמצאים לרוב בדירות שכורות ברחבי העיר וחלקם במלונות. במערכת החינוך הירושלמית נקלטו בשנה החולפת כ- 420 ילדים, שמשולבים בכ-40 מוסדות חינוך ברחבי העיר. הילדים, מכל שכבות הגיל (גן עד תיכון) משולבים במסגרות החינוך השונות הכוללות: גנים, בתי ספר יסודיים, על יסודיים, ממ"ח, ממ"ד, חרדי וחינוך מיוחד. בשנה הקרובה, עתידים ללמוד במערכת העירונית כ-600 ילדים מהצפון בגילאים שונים.

תלמידים אלו נקלטו במגוון בתי הספר בעיר ועל פי השקפת עולמם של הבתים מהם הגיעו. כך, נקלטו התלמידים בתיכונים הכלליים, בהם הגמנסיה העברית, רנה קסין, קשת, ליידי דייויס, הניסויי, בחינוך הממ"ד - תלמוד תורה מורשה, אולפנת צביה, עלמא אמונה, אוולינה וכדומה וכן במסגרות החרדיות. 

גם מקומם של צוותי החינוך לא נפקד. כ-40 אנשי חינוך מקריית שמונה שולבו במערכת החינוך בירושלים. הם נקלטו בחלק ממוסדות החינוך בהם שובצו ילדי האורחים, למשל: גוננים, אפרתה, נעם, דרור, בית חינוך, אור תורה בנות, אוולינה, פלך בנים ועוד.

לצד הפעילות החינוכית, העניקה עיריית ירושלים גם מעטפת טיפולית סוציאלית המותאמת לקהילות המפונות, תוך איתור ומתן מענה לצרכים נקודתיים של תושבים מפונים, המתמודדים עם טראומות אישיות ומשפחתיות ועם חרדות.

פרנסה בכבוד, וגם תרבות
במטרה לתת לתושבים עוגן קיומי, דאגה עיריית ירושלים לא רק לסוגיית החינוך, אלא גם לסוגיית התעסוקה, החשובה לא פחות. "חלק משגרת היום של כל אדם, הוא העבודה שלו. לקחת ממנו את זה – ערערת לו את היסודות ", אומר איציק לארי. "כדי לחזק אותם, פתחנו עמדות תעסוקה במלונות עבור המפונים מהדרום ומהצפון, שם הוצעו משרות שיאפשרו לתושבים הצפויים להישאר בעיר, לתכנן את העתיד הקרוב ולהחזיר לעצמם את הזהות העצמית שלהם. המפונים מועסקים בבתי עסק בעיר ואפילו בעירייה עצמה."

לצד מרכזי התעסוקה, פתחה העירייה מרכזי מיצוי זכויות עבור המפונים וכן מרכזי בריאות הציבור, אשר העניקו שירותי בריאות עבור אימהות טריות וילדיהן, לרבות מעקב התפתחותי וסיוע למשפחות הצעירות. בנוסף, פעלה העירייה בקרב בני הגיל השלישי וילדי החינוך המיוחד, אשר זכו גם הם למסגרות מותאמות ובדומה לרמת השירות הניתנת לתושבי העיר.

ומה עם שבירת שגרה? גם זה קרה. עיריית ירושלים פעלה לקיים אירועי תרבות, פנאי וספורט עבור המפונים. "ירושלמי אמיתי חייב להכיר את העיר, על כל האתרים המגוונים שיש בה ומבחינתנו, תושבי הצפון, בזמן שהם פה, הם ירושלמים לכל דבר. פתחנו בפניהם את מוסדות התרבות בכל העיר וללא עלות – מוזיאונים, פארקים, האקווריום, גן החיות, קיימנו סיורים בעיר, הכל כדי לאמץ אותם כמה שיותר חזק אל הלב והרוח הירושלמית הפועמת", אומר לארי בגאווה.

עם בוא הקיץ, נכנסה העירייה למקומות בהם נמצאים בני נוער משלומי ומקריית שמונה, תוך הקמת מרחבים פיזיים, הכוללים מחצלות ופינות זולה עם אוכל ומשחקי שולחן. הצוותים המקצועיים הפועלים במלונות, משקיעים בהנגשת פעילויות הפגה, העשרה, פנאי ותעסוקה ונמצאים כאמור בקשר שוטף עם בני הנוער, מדובבים אותם לדבר, נוכחים וזמינים עבורם.

כך לדוגמה, במהלך אחד המפגשים אותרו בני נוער המתעניינים בספרות. הצוות העירוני מימן עבורם ערכת ספרות, ומשרד החינוך סייע במימון קורס כדי לאפשר להם להשתלב בעשייה בתחום. בנוסף, עשרות בני נוער נוספים הופנו לתעסוקה הכוללת מלגות באמצעות המחלקה לקידום נוער של מינהל חינוך ירושלים, במגוון תחומים כנגרות, תיקוני טלפונים, עבודה בחווה חקלאית ועוד.

"אנו רואים בתושבי הצפון שנמצאים בירושלים כתושבי העיר לכל דבר", מסכם לארי. "כמובן, שאנחנו מייחלים כל יום לחזרתם של החטופים, להחלמת הפצועים, לשלומם ולהצלחתם של חיילי צה"ל ולסיומה של המלחמה כשידנו על העליונה. עד שזה יגיע, אנחנו פה בשביל האחים שלנו מהצפון ומהדרום. נמשיך להיות פה לאורך כל הדרך, עד לשובה של שגרה בטוחה ושלווה ברוכה ומיוחלת."

לב פתוח, מחשבה מחוץ לקופסה ופתרון לכל צורך שעולה
ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, מספר על קליטת תושבי העיר בירושלים. "תושבים מקריית שמונה הגיעו לירושלים, כשבוע לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מיד לאחר מכן, פתחנו את החמ"ל של קריית שמונה בעיר ירושלים, לצד חמ"ל החירום של העירייה. את פני הצוות המקצועי מקריית שמונה, קיבלו אנשי עיריית ירושלים מכל התחומים – פס"ח, תרבות, קהילה, תפעול, רשות הצעירים, מינהל החינוך ועוד. חשוב לי להגיד שעיריית ירושלים, על כל חלקיה, היא אחד מהמקומות החזקים שהגענו אליהם. זה מקום שבו ראינו לב פתוח ומחשבה שהיא מעבר לקופסה והכל, כדי למצוא פתרונות לכל צורך שעולה".

ראש העיר מפרט על העבודה השוטפת אל מול עיריית ירושלים והמינהלים השונים בה, כדוגמת מינהל החינוך. "בעיר ירושלים אנחנו לא עובדים במודל היברידי - מסגרות ייעודיות לתושבי קריית שמונה ושילוב במוסדות החינוך בעיר הקולטת, אלא כל התלמידים רשומים במוסדות החינוך המקומיים, למעט מעון אחד שפתחנו. עיריית ירושלים, מנח"י ומשרד החינוך עושים מאמצים עילאיים לתת פתרונות לסוגיית החינוך.

לקראת פתיחת שנת הלימודים, אנחנו עובדים בשיח מתמיד עם מינהל החינוך בעירייה ומשרד החינוך כדי לדייק את הפתרונות שניתנים לתושבי קריית שמונה, אם זה בשינוי שיבוצים, בהסעות וגם שם, אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מלא מצד כל הגורמים, על כך תודתנו והערכתנו הרבה". 

אחת מהסוגיות הבוערות, היא סוגיית הטיפול בתושבים המפונים. שטרן, מלא בשבחים לעיריית ירושלים, גם בעניין זה. "גם בסוגיית הרווחה יש לי רק שבחים. בהתחלה הוקמה מסגרת זמנית, מתוך הבנה שמדובר בעניין של כמה חודשים ולאחר מכן זה השתנה. חשוב לי להגיד שעד היום, עיריית ירושלים עובדת ופועלת בקרב תושבי קריית שמונה במלונות.

בשונה מערים אחרות, בהם עיריית קריית שמונה נותנת מענה בתחום הרווחה, בירושלים אנחנו מקבלים מענה על ידי עובדים סוציאליים מקצועיים מעיריית ירושלים. העובדים הסוציאליים במלונות הופכים למקור מידע עירוני עבור התושבים, ולא רק כמקור לתמיכה סוציאלית.".

"אנחנו מרגישים את החיבוק גם מאנשים פרטיים, בעלי עסקים ועמותות שרוצים לתת יד ולתרום מזמנם ומכיסם לטובת תושבי קריית שמונה בפרט ולמפונים שנשארו פה ", מסכם שטרן. "אנחנו מרגישים את החיבוק, ההכלה וההבנה, מהאדם שברחוב ועד לגורמי העירייה וראש העיר, משה ליאון. חשוב לי להגיד שיש לנו אתגרים שונים אל מול הרשויות השונות, אבל מבחינת העבודה אל מול עיריית ירושלים - אין לנו מה להגיד אלא תודה גדולה והערכה מקרב לב".

גבי נעמן, ראש מועצת שלומי, מציין גם הוא לשבח את פעולותיה של העיר ירושלים לטובת תושבי שלומי הנמצאים בעיר. "בשם תושבי שלומי, אנו מבקשים להודות לעיריית ירושלים ולעומד בראשה, ידידי משה ליאון. עם קבלת החלטת הממשלה על פינוי היישוב שלומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל והאיום על ביטחונם של תושבי היישוב, התפנו כשליש מתושבי שלומי לירושלים.

אנשי העיר, נבחרי הציבור ועובדי העירייה, כמו גם עובדי המלונות, קיבלו את אנשי שלומי בסבר פנים יפות ובחיבוק גדול. אנשי העירייה, בהובלת ראש העיר, פעלו על מנת להקל על המפונים את אירוע הפינוי, שהתחיל במלונות ונמשך כשחלק מהתושבים שכרו בתים בירושלים, הרחק מהסביבה הטבעית ומהבית. 

הפינוי היה אירוע מורכב והיה קושי אמיתי להעניק לתושבים את כלל הצרכים, החל מתנאים פיזיים ובהמשך לדאוג גם לרווחתם הנפשית והחברתית על ידי השתתפות באירועי תרבות ופנאי", ממשיך נעמן. "תושבי העיר ירושלים קיבלו את פנינו במאור פנים, בלב פתוח ובנפש חפצה ופעלו בנדיבות ואורך רוח על מנת לסייע לתושבי שלומי לעבור את התקופה המורכבת בצורה הכי קלה ובמידת האפשר".

נעמן מביע תקווה כי בקרוב ממש, יוכלו תושבי ירושלים לבוא ולהתארח אף הם, בשלומי היפה. "נייחל כולנו, תושבי שלומי ותושבי ירושלים, לשובם המהיר של חטופינו ולהחזרת השקט והשלווה לגבולנו הצפוני וליום שבו תושבי ירושלים יוכלו לבוא וליהנות מהאווירה המשפחתית  המיוחדת של שלומי".

הכתבה נכתבה בשיתוף עיריית ירושלים