1. לפיד: סליחה שהסכמתי
יאיר לפיד חייב הערב לבקש סליחה בראש ובראשונה מעצמו. סליחה על שהסכים לקבל את התפקיד המתעתע במשרד האוצר, אף על פי שלפני הבחירות הסביר כל כך יפה שאין לו את הרקע המתאים.זה לא יקרה ולא רק משום שלפיד לא יצום גם השנה. לפיד הוא קבלן ביצוע הבנוי לאתגרים יוצאי דופן. הוא כבר הודיע שאינו מתחרט על שלקח על עצמו את האוצר. מרגע שהוצבה בפניו משימה שהוא מאמין בה, גייס את מלוא מרצו וחריצותו להתמודדות.
הוא מצטיין פלוגתי בהנפקת הצהרות והתחייבויות בפזיזות בלתי נסבלת, הקושרות את ידיו שלא לצורך. בגלל עקשנותו הידועה לשמצה קשה להוריד אותו מהעץ שעליו טיפס, גם אם מעמידים לרשותו שפע של סולמות. קבלן ביצוע כבר אמרנו? התחייבותו מתחילת השנה, שלא להעלות מסים, הייתה מיותרת כמו מתן תחזית מזג אוויר ל-2015. כל כך הרבה דברים קרו מאז (צוק איתן, ההאטה) והצדיקו ירידה מהעניין, אבל לפיד קשר את ידיו. האם הוא מתחרט? לדעתי, לא.
אגב, עניינית עמדתו בעניין אי העלאת המסים מוצדקת. עניין שכן היה מבטל, לדעתי, לו יכול היה לחזור לתחילת 2014, הוא חוק מע"מ 0%. לפיד הצהיר על היוזמה בתקשורת והתגייס למשימה בכל כוחו. ספק אם שיער את עוצמת ההתנגדות ואת המשאבים העצומים שייאלץ להקדיש לקידומה. אגב, הדרך הנכונה להעביר מהלך דרמטי שכזה הייתה באמצעות חוק ההסדרים ובכך היה חוסך מעצמו את המהמורות הפוליטיות שבהן נתקל. לפיד, שחשב שאין כמוהו בהבנת תקשורת, כבר הודה שטעה בהבנת הנקרא.
אם בתחילת דרכו עוד האמין שפייסבוק היא האמצעי להתכתב במישרין עם 220 אלף גולשים מעל לראשה של התקשורת, נדמה שהוא נגמל מכך. דברים שרואים מכורסת מנחה "אולפן שישי" לא רואים ממגרש החנייה ליד הבית בצהרי יום שבת. הקפצת הכתבים לדקת תדרוך נתפסה כזלזול, גם אם לא התכוון לכך. הרי מי כמו שר האוצר מבין שהכתבים הם קהל שבוי שיגיעו לאן שיוזעקו.אז מדוע להתעלל. גם זימון העיתונאים לסיור בדרום והסירוב לענות על שאלותיהם עורר עליו את זעם התקשורת.
הזלזול, ומה שנתפס כיהירות הוא אחד ההסברים לעוצמת האנטגוניזם כלפיו. התנהלותו, החפה מחנפנות אלמנטרית, שונה מזו של כל פוליטיקאי מצוי ובוודאי בהשוואה לזו של קודמו, יובל שטייניץ - מצטיין גדודי במלחמת החפירות מול הכתבים. לפיד לא יעשה היום תיקון אף שיש לכך מקום. על אף זאת הייתי ממליץ לעצמי ולחברי מהתקשורת למחול על כבודנו ולמלמל דברי סליחה כלפיו. לפיד נטש למען הפוליטיקה ג'וב שהוא פסגת החלומות של איש תקשורת, וזה ממש לא מובן מאליו.
הוא מסוג "האנשים הטובים החסרים בפוליטיקה" שכל כך הרבה פנטזנו על כניסתם לאזור מוכה האסון הזה. אז רגע לפני שממשיכים לחבוט, מומלץ לנשום עמוק ולזכור שהאיש נכנס לפוליטיקה לפנישנתיים וחצי בלבד. אף שהיה שמח לקחת על עצמו חוץ מהאוצר והשיכון גם את תיקי הבריאות, החינוך והחוץ, הוא אינו מסוגל לתקן בבת אחת את תחלואי העבר.
2. דנקנר: טעיתי בהסדר החוב
בתחילת השבוע חגג נוחי דנקנר את ברית המילה לנכדו שנולד לבנו עומר. יום לאחר מכן התייצב בבית המשפט כדי להדוף את החשדות נגדו על הרצת מניות אי.די.בי. מאז איבד את השליטה בקונצרן בתחילת השנה הוא מתבצר בעסקים פרטיים. לבד מהתביעה הפלילית, על ראש שמחתו נמצא גם עניין השלמת הסדר חוב פרטי בהיקף של 480 מיליון שקל מול הבנקים.
בשבועות האחרונים הוא הנמיך פרופיל תקשורתי וייתכן שהוא עורך חשבון נפש. קשה לא לתמוה אם ערב יום הכיפורים יש לאיש שהוגדר כחזק ביותר במערכת העסקית בעשור האחרון חרטות כלשהן.
"במבט לאחור הייתי נוהג אחרת בכמה עניינים הקשורים בניהול אי.די.בי", אמר דנקנר ל"מעריב-סופהשבוע", "אחד הלקחים הוא שהייתי בוחר מנהלים בצורה טובה יותר. זה שמיניתי מנהל מסוים אינו אומר בהכרח שהוא מתאים לתמיד. היו בהחלט מנהלים שמבחינתי, לו ניתנה לי הזדמנות נוספת, לא היו מועסקים היום בקבוצה".
אתה מאוכזב שלא עשית את הבחירות הנכונות?
"אין לי מה להתאכזב מהאנשים עצמם, אלא רק מהציפיות שלי מהם. הייתי צריך להפחית את הציפיות ממנהלים מסוימים. ובכל זאת, אני לא פגוע ולא נפגע מאף אחד, כי בסופו של דבר הבחירה הייתה שלי. אם החזקתי אנשים שאינם ראויים, הבעיה הייתה שלי".
לגבי המשך כהונתו של יד ימינו חיים גבריאלי כמנכ"ל אי.די.בי, גם עם בעלי הבית החדשים, הוא מפתיע: "לא. אני לא מאוכזב ממנו. חיים הוא איש נאמן ומסור והמשיך להיות כזה, ואין לי שום טענה כלפיו. דווקא הוא מבין כל האנשים סביבי הזהיר אותי בזמן אמת מכל מיני החלטות שקיבלתי. לגבי מנהלים אחדים אני לא מעוניין לציין שמות".
בוא נדבר על הסדר החוב. היית מנהל אותו אחרת היום? אולי טעית כשלא הלכת מראש עם אדוארדו אלשטיין וחוסך מעצמך את כל כאב הראש?
"לגבי אלשטיין אין לי שום חרטה, ואני לא מצטער שלא הלכתי לשותפות איתו. לגבי פרטים אחרים בהסדר החוב, אז כן. בלי להיכנס לפרטים, יש בהחלט דברים שהייתי היום עושה אחרת ומנהל את ההסדר בצורה שונה. אבל לא רק בהסדר, אלא גם בהחלטות שנגעו לניהול אי.די.בי היו טעויות, אבל ככה זה בעשייה".
אתה בפועל מחוץ לאי.די.בי כבר מתחילת 2014 . האם יש לך געגועים? רצון לחזור?
"אני יכול לומר לך שכיום אין לי שום געגוע לאי.די.בי בשום היבט. טוב לי עם עצמי כמו שאני. אבל בכל זאת יש לי דבר אחד בלב, וזה העובדים. הם מתקשרים אלי בלי סוף, שולחים הודעות טקסט ואומרים שאני חסר להם. בראש השנה קיבלתי הרבה הודעות כאלה, אבל אני די נמנע מלטעת בהם אשליות".
3. ח"כ גפני: סליחה משפחתית
כאיש אופוזיציה מסתפק ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בתפקיד יו"ר ועדת המדע בכנסת. בפועל הוא ממשיך לתפקד על תקן יו"ר ועדת הכספים. ערב יום הכיפורים חושב גפני שאין מקום לבקשת סליחה מחבריו הפוליטיקאים, בטח לא משר האוצר, אלא רק מבני משפחתו. "אני מתנצל בפני אשתי והילדים שחשבתי שכאיש אופוזיציה יהיה לי הרבה יותר זמן, אבל בפועל התברר שטעיתי".
אתה באופוזיציה כבר כשנה וחצי. האם אין לך חרטות? יש דברים שהיית עושה אחרת?
"לא. אני רק מתחרט שלא עשיתי יותר. שר האוצר גרם נזק למדינה. הייתי אצל ראש הממשלה בבית, ואני אומר לך ששמעתי ממנו אישית שכל העניין של המע"מ 0% הוא ישראבלוף. ואני מוסיף שבתקציב זה פוגעים במעמד הביניים ובשכבות החלשות. שר האוצר עובד עלינו תקשורתית".
מה אמרת לביבי שהציע לכם להצטרף לקואליציה?
"נתניהו עומד בפני דילמה קשה שעדיין לא הסתיימה. חוק מע"מ 0% בדיור הוא תהליך ארוך שצריך לעבור ועדות בכנסת, ואני לא יודע מה יקרה בדרך. אני יכול לומר לך באחריות: ביבי היה מת לקואליציה אחרת, אבל אנחנו לא ממהרים. הוא היה רוצה לראות את לפיד בחוץ ואותנו בפנים. מי שצריך לבקש סליחה ערב יום הכיפורים זה הוא מאיתנו ולא אנחנו ממנו. הוא האשם היחיד בבעיה שאליה נקלע מול לפיד".
אבל ייתכן שבהתנהגותכם כלפי החילונים אתם האחראים להעלאת לפיד? לפחות בזה אתה מודה?
"ייתכן שאתה צודק. בכל שנות קיומה של המדינה, כשקמה מפלגה עם הטיקט של התנגדות למגזר החרדי, היא מצליחה. יש כאן ניצול ציני של החילונים. אני מודה שאולי טעינו. אנחנו חייבים להיזהר בלשוננו ולא להגיד דברים שאצלנו בציבור החרדי הם מובנים מאליהם, אבל מקוממים את החילונים. אנחנו צריכים לחיות בתוך עמנו ולא לפגוע באחרים, אחרת שוב יקרה שנעלה לשלטון אנשים כמו לפיד שגורמים נזק לכל המדינה. ייתכן שכאן טעינו".
אז אולי תתנצל על ההתקפות החוזרות ונשנות שלך כלפי לפיד ויו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי?
"אוי ואבוי. מה פתאום. אני איש אופוזיציה ועשיתי פחות ממה שהייתי צריך לעשות. לפיד גרם נזק לכלכלה שחבל על הזמן וסלומינסקי משתף איתו פעולה. אני מתחרט שלא פעלתי מספיק חזק נגדם".
איך החיים באופוזיציה?
"בקואליציה אפשר אומנם להשפיע, אבל אני מרגיש מצוין באופוזיציה. בניגוד לביבי, שיצר ההישרדות שלו חזק מכל דבר, אנחנו רגילים לאופוזיציה. ראש הממשלה בוחן חלופות כדי להמשיך לשרוד. הוא לא מאמין באמת אפילו בחצי מילה למה שהוא עצמו מדבר עם לפיד. כרגע טוב לנו ואנחנו לא מחפשים שותפות עם מי שנלחם כנגד התורה".
4. עו"ד בר זכאי: מודה ועוזב
עו"ד גידי בר זכאי, לשעבר סמנכ"ל רשות המסים, מתפקד ככומר הווידוי של לקוחותיו. ערב יום הכיפורים הוא מנסה לשכנעם לפתוח את סגור כיסם ולמרק בכך את מצפונם. הוא דורש לספר הכל ולענות על השאלה ששר האוצר היטיב כל כך לנסח: איפה הכסף? "יש לי לקוחות נורמטיביים שרובם כלל לא חשבו להעלים מס או להסתיר הכנסות. הם נתקעו הרבה מאוד שנים עם החשבונות הלאמוצהרים בחו"ל, ואני לא יודע למה הם חיכו. אני שמח שיש להם סוף סוף הזדמנות לנקות את עצמם ואת מצפונם", אומר בר זכאי.
לפני שבועיים פתחה הרשות במבצע גילוי מרצון למעלימים. את תהליך ההתוודות צריך להשלים עד מרץ 2015. בסכומים של עד חצי מיליון שקל ניתן לעשות את זה גם בצורה אנונימית. עשרות אלפי ישראלים ניהלו בשנים האחרונות חשבונות בחו"ל (בעיקר בשווייץ). פעם זה היה פופולרי להגיע לבאנהוף שטראסה בציריך כדי לבקר את הכספת עם החשבון הממוספר. רשויות הפיקוח האמריקאיות, והאירופיות בעקבותיהן, הפסיקו את החגיגה.
ברשות המסים מבהירים שזאת רק שאלה של זמן עד שיגיעו לבעלי החשבונות ולכן עליהם לרוץ ולסגור את השומות. בניגוד להסדרים אחרים, לא יינתנו הפעם הנחות, פריסת תשלומים או הקלות, למעט קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי. מאז פרסום המבצע הישראלים נכנסו ללחץ. 150 לקוחות כבר הגיעו למשרדו של בר זכאי ונמצאים בהליכי הסדרה סופיים של ענייני המס.
"מגיעים אלי אזרחים מכל הסוגים: שכירים, בעלי מקצועות חופשיים, בעלי חברות וגם ניצולי שואה שהעדיפו לקבל את הקצבאות מגרמניה בחשבונות זרים. יש כאלה שלא היו מודעים לשינוי ב־ 2003 המחייב בתשלום מס על הכנסות שנוצרו בחו"ל", מסביר בר זכאי.
תודה שהלקוחות שלך מיתממים. הרי כבר הייתה להם ההזדמנות להצהיר על הכנסותיהם לפני שנתיים, ואלמלא החשש הנוכחי מחשיפת חשבונותיהם הם לא היו מגיעים אליך."בפעם הקודמת לוח הזמנים לחשיפת החשבונות היה קצר מאוד. אני מסכים שאכן חשיפת מספרי החשבונות בבנקים זרים היו תמריץ כלשהו. מה שמביא את הלקוחות אלי הוא רצונם העז למרק את המצפון".
"הערב יהיה להם מצפון נקי לפחות לפחות. אחרי שההסדר נחתם הם מרגישים שאבן כבדה נגולה מעל לבם. 'הכסף האסור' חוזר להיות שייך להם, והם יכולים לעשות איתו הכל. כסף מוצהרשווה הרבה יותר מכסף שחור. זאת תחושת הקלה עצומה".
מה קורה אחרי שלקוח דופק בדלת משרדך?
"אני מבקש ממנו חשיפה מלאה של כל הנתונים. כשאני מגיע לפקיד השומה, אני בעצם הופך להיות אחראי על כל הנתונים שהנישום מעביר. כשהוא שולח את הדוח, אני דורש שכל הפרטים יהיו מדויקים, כי לא תינתן הזדמנות נוספת. מסירת מידע שיתגלה כלא נכון, הופכת את הלקוח לחשוד. חשוב שהגרסה לגבי מקור הכסף תהיה אחידה ומתואמת עם כל בני המשפחה. מבחינתי, אני זוכה לשיתוף פעולה מלא".
על הקשיים עם פקידי השומה הוא אומר: "הבעיה העיקרית היא שהלקוחות אינם יכולים תמיד להוכיח מה מקור הכסף כי לא תמיד יש את המסמכים. אם מדובר בירושה אז צריך להוכיח את ההעברה הבנקאית. פקידי השומה לא תמיד מאמינים, ולא אחת אני נותן את המילה שלי כשאני באמת מאמין בלקוח. אם הוא לא משקר הרי גם לא יתפסו אותו. לקוח שלא מצליח להוכיח את מקור הכסף עלול לשלם מס של 25% וזה לא נעים. יש כאלה שיודעים שהם צודקים, אבל בכל זאת לא מעוניינים ללכת לבית המשפט. פקידי השומה מנצלים לפעמים את החולשה הזאת".
עו"ד בר זכאי מונה כמה טיפים לבעל ההכנסות הלא מוצהרות: "אם אתה חושש שפקידי השומה עלו על עקבותיך, אל תמהר לסגור את החשבון. זאת פרצה המזמינה את אנשי מס הכנסה לבדוק מדוע החשבון נסגר בבהילות. למי שממשיך להחזיק את החשבון כרגיל מתייחסים כאילו אין לו מה להסתיר".
"לפעמים הפחדים מהמפגש עם רשויות המס הוא כל כך גדול עד שנוצרים מיתוסים. יש לקוחות שהגיעו אלי וחשבו שהם צריכים לשלם הרבה מאוד מס, ולפתע גילו שהם אינם חייבים בתשלום. יש שהסתירו את חשבונותיהם מבני הזוג. בלי להיכנס לפרטים האישיים, יש גם דרכים חוקיות להסדיר אתהבעיה. עולם המסים עבר מהפך, והחגיגות שהיו עד היום ייפסקו".