הממשלה תתכנס היום לדיון מרתוני כדי לאשר את תקציב המדינה לשנת 2015 ואת התוכנית הכלכלית הנלווית לו. התקציב יעמוד על 328 מיליארד שקל ובממשלה צפוי רוב לאישורו. השר עמיר פרץ (התנועה) הודיע כי יצביע נגד התקציב, ואילו השר אורי אריאל מאיים להצביע נגד אם לא יגיע להבנות עם האוצר.

הגשת התקציב התאפשרה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד הגיעו להבנות בנוגע ליעדי הגירעון ולגידול הצפוי בתקציב הביטחון. השר עמיר פרץ אמר אמש ל"מעריב-השבוע": "אין לי כוונה לתמוך בתקציב אנטי־חברתי, ללא בשורה ויעדים, שיגדיל את הפערים ויפגע בשכבות החלשות בחברה. איאבק להרחיב את ההיקף של יישום המלצות הוועדה למלחמה בעוני, ועדת אלאלוף, ואדרוש להעלות שכר המינימום. לא אהיה שותף לקיצוצים בשירותים האזרחיים, לפגיעה בעובדים, בחיילים משוחררים, במשפחות שנאבקות לגמור את החודש ובכל אלה שבימי הלחימה היו החזית האזרחית בשם מדינת ישראל כולה".

אתמול (ב') הודיע שר הרווחה מאיר כהן (יש עתיד) במסיבת עיתונאים שכינס עם אלי אלאלוף, כי מסקנות ועדת העוני יתוקצבו ב־ 2015 ב- 1.7 מיליארד שקל. התקציב עומד על כ- 42% בלבד מהתקציב השנתי שעליו המליצה הוועדה. רוב התקציב ליישום מסקנות הוועדה הגיע ממשאבים קיימים במשרדי הממשלה, ולא מתוספת תקציב ממשרד האוצר. שר הבינוי והשיכון אורי אריאל ואנשי משרדו קיימו אתמול מגעים עם האוצר במטרה להגדיל את היקף הסעיפים השונים בתקציבי המשרד.

מתנגד. פרץ. צילום: פלאש 90

אריאל איים כי אם המגעים לא יישאו פרי הוא יצביע נגד התקציב. אולם בלשכתו מסרו כי המגעים עם האוצר מתנהלים ברוח טובה, והביעו אופטימיות באשר לסיכומים. הדיון המרתוני יתחיל היום ב- 14:00 והוא עשוי להימשך עד השעות הקטנות של הלילה. בסיומו תתקיים הצבעה על אישור התקציב שיובא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה, מייד לאחר פתיחת מושב החורף. לאחר מכן הוא יועבר לוועדת הכספים להמשך תהליך החקיקה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי, הודיע כבר כי "חוק התקציב לא יצא מהוועדה כפי שיכנס אליה. אוביל מקצה שיפורים בחוק ההסדרים כדי לשפרו לטובת אזרחי המדינה וכלכלתה, ואני שמח שהצלחתי למנוע הרבה מאוד גזירות משמעותיות שכוונו לפגוע בעולמה החינוכי והדתי של הציונות הדתית וכן גזירות שכוונו לפגוע בהתיישבות".

לקראת הצגת התקציב בממשלה נמסר ממשרד האוצר כי הגידול הריאלי בתקציב המדינה בשנים 2015-2014 יעמוד על 12.5 מיליארד שקל. סכום זה כולל בתוכו תוספת חד פעמית בגובה 4.3 מיליארד שקל עבור משרד הביטחון לטובת מימון ההתעצמות ופיתוח אמצעים המתבקשים לאחר מבצע 'צוק איתן'. יעד הגירעון יעמוד על 3.4% מהתוצר. לבד מהתוספת לתקציב הביטחון התקציב מכיל תוספות נרחבות למשרדים החברתיים. התוכנית הכלכלית מגדילה מאוד את התקציבים לשיפור החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון האישי.

משרד הבריאות יקבל תוספת של 2.8 מיליארד שקל, הכוללת תוספת ריאלית לסל התרופות בסך של 300 מיליון שקל, וכן תוספת של כ- 145 מיליון שקל עבור הוספת מיטות בבתי חולים החולים. משרד החינוך יקבל תוספת של 1.8 מיליארד שקל, הכוללת 350 מיליון ש"ח עבור הארכת שנת הלימודים בחינוך הרשמי לכיתות א'-ד' וכ- 375 מיליון שקל עבור המשך פריסת רפורמת "עוז לתמורה" והמשך היישום המלא של חינוך חינם לגילאי 4-3 , בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג.

המשרד לביטחון פנים יקבל תוספת של מיליארד שקל לצורך הרחבת מערך השיטור העירוני, העמקת המעורבות המשטרתית במגזר הלא יהודי, חיזוק תחושת הביטחון באזורי ריכוז מסתננים, הקמת יחידה לטיפול בפשיעה לאומנית ועוד. משרד הרווחה (כולל את התוספות לניצולי השואה) יקבל תוספת של 1.4 מיליארד שקל. לקראת הגשת התקציב אמר אתמול לפיד במפגש עם חברי נשיאות הארגונים העסקיים: "אנחנו מגישים תקציב בלי העלאות מסים. תקציב שיש בו תוספות משמעותיות, לא רק לביטחון ולביטחון פנים, אלא גם למשרדים החברתיים. החינוך, הרווחה, הבריאות, כל מה שנוגע לחייהם של אזרחים ישראלים, החל מהשכבות החלשות ועד מעמד הביניים. השקענו בתקציב הזה בחיזוק ובעידוד של מנועי צמיחה".