המידנה מפסידה כ-30 מיליארד שקלים כל שנה מעסקאות שלא מדווחות לרשות המסים, כך טוען דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המסים וראש מנהל המכס.
לדבריו, בישראל מתבצעים עסקים לא מדווחים בהיקף של כ-80 מיליון שקל, שהם כ-8% מהתל"ג. "מאחר והעסקים האלו נעשים במסגרת הסקטור העסקי, הם מהווים כ-15 אחוזים מהפעילות העסקית השנתית בישראל.
לדעתו של ארבלי, תופעת ההון השחור עמוקה ושורשית ונמשכת שנים רבות ולפיכך רובו של ההון השחור בישראל מצוי בחוץ לארץ. הסיבות להון השחור רבות, חלקן היסטוריות-גלותיות וחלקם קשורות לנטל המס, למורכבות מערכת המס בישראל, ולהעדר שקיפות. בנוסף, טוען מי שעמד בראש פירמידת המס, רמת המיסוי בישראל בעייתית ורמת ההרתעה מעבירות מס נמוכה מאוד.
לדבריו, האתגר הגדול בשנים הקרובות (טווח הזמן הקצר והבינוני), הוא "ההתמודדות עם המלחמה בהון השחור במדינה. אחת ההמלצות של וועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה החברתית הייתה להקים ועדת המשך לצורך בחינה מעמיקה של דרכים להגברת האכיפה והמלחמה בהון השחור". הוועדה הגיע למסקנה שבמידה ורשות המסים תתארגן כראוי, ניתן יהיה להגדיל גבית המסים בכשישה מיליארד שקלים לשנה.
ארבלי. אפשר לגבות יותר. צילום: פלאש 90
ארבלי טוען שאחד האתגרים עימם מתמודדת רשות המסים הוא ההון השחור של ישראלים המצוי בחו"ל ומגיע בפיקדונות בנקים ורכוש לכמה עשרות מיליארדי שקלים כבדים. "היה עלינו", אומר ארבלי לגבי תקופתו כראש מערך המסים, "לחפש דרכים על מנת להביאו ארצה ולמסותו. האסטרטגיה שנקטנו הייתה בנויה בשלבים לאור המהלכים שאירעו במדינות אחרות, בראשן ארה"ב עם חקיקת חוק ה- FATCA".
לדבריו, "ראשית פעלנו להוצאת נוהל גילוי מרצון על מנת לתת לאזרחים הזדמנות לבוא אלינו מרצונם, במקביל ניהלנו מגעים עם מדינות שונות להסכם החלפת מידע בנקאי, כמוכן הכנו חומר מודיעיני לצורך פעילות חקירתית לאחר סיום מועד נוהל הגילוי מרצון".
רשות המסים כבר פועלת בכיוון זה - בחודש האחרון היא הפיצה נוהל גילוי מרצון חדש המתייחס גם לפעילות בישראל וגם בחו"ל. פוטנציאל הגביה באמצעות נוהל זה הוא גדול ולערכתו של ארבלי, התנהלות נכונה יכול להכניס לקופת המדינה 4-3 מיליארד שקלים.