מספא ועד שדרוג הרכב: איך לייעל את אגף השיקום במשרד הביטחון?

1. בחירות או לא להיות

לפחות שלושה עניינים תפסו בשבוע שעבר את סדר היום הכלכלי: דוח ששינסקי, החשש לגורלו של התקציב במקרה שהבחירות יוקדמו, והזקנקן החדש של יאיר לפיד. שר האוצר חשף לראשונה את הזקנקן שטיפח בחופשתו ביפן בהצגת דוח ששינסקי.

בפייסבוק החליפו דאחקות בסגנון "לפיד מנסה להתחפש למבוגר האחראי". בפוסט אחר נכתב ש"שר האוצר שכח שספירת העומר מתחילה אחרי פסח ולא אחרי סוכות". ואולי בכלל הזקנקן מסמל את האבל על מותו (האפשרי) בטרם עת של תקציב 2015 בגלל אפשרות הקדמת הבחירות.

גורמים במערכת הפוליטית צועקים בקול רם את התסריט הזה, המוכחש במרץ על ידי נתניהו ולפיד.
בחירות מוקדמות יטרפדו גם את אישור המלצות פרופ' איתן ששינסקי בכנסת. הדוח שהוגש בשבוע שעבר קיפל בתוכו את סדר היום של החברה הישראלית בשנתיים האחרונות: טייקונים, מיסוי משאבי הטבע, יוקר המחיה, תעסוקה ואינטרסים פוליטיים. לפיד הבטיח ש"כל הכסף שייכנס לקופת המדינה (תמלוגים נוספים של כ-400 מיליון שקל) ילך להורדת יוקר המחיה. זו מטרת העל שלנו".

הורדת יוקר המחיה הוא אכן מטרת העל של לפיד. בכנס אגף התקציבים הוא שב והדגיש את מחויבותו לנושא, וכינה זאת, ולא במקרה, "הבעיה מספר אחת". הבעיה מספר שתיים שלו, ואולי בעצם מספר אחת, היא משה כחלון, שהודיע על הקמת מפלגת המאבק ביוקר המחיה. כחלון גיבש תוכנית להורדת יוקר המחיה בחבילת הכל כלול. אבל מי שמאמין שמחירי שירותי הבנקאות, הדיור או המזון ירדו במהירות החלפת כרטיס SIM חי באשליה.

מנסה להתחפש למבוגר האחראי? לפיד והזקן. צילום: פלאש 90

למרות זאת, הכחלוניזם הוא סחורה העוברת לסוחר. על פי הסקרים, שישה-שבעה מנדטים יזלגו מיש עתיד לכחלון. אגב, מישהו יודע לאן נעלם שר הכלכלה נפתלי בנט, המיניסטר של יוקר המחיה? בנט, שעסוק בהתקפות נגד מזכיר המדינה האמריקאי ופורח בסקרים, נאלם בענייני כלכלה. הפוליטיקה, כך מתברר, אינה מתגמלת את החרוצים ופוטרת את הבטלנים מעונש. לפיד, שהתנדב לעמוד בראש קואליציית יוקר המחיה, סופג את כל האש.

"המבוגר האחראי" (במקרה זה ביבי) לא ינקוף אצבע למענו. לפיד אינו מתבטל ומבין ששעון החול הולך ואוזל. בשבוע שעבר הורה להאיץ את הטיפול בחוק אפס אחוז מע"מ. בשבוע שלפני כן הבהיר שלא יהסס להכניס מוצרי מזון לפיקוח. עוד קודם לכן ביקש מהנגידה קרנית פלוג להגביר את התחרות בין הבנקים. לא ברור מה רוצה לפיד מפלוג. האם המפקחת על הביטוח, הכפופה אליו במישרין, סיימה את עבודתה בנושא עידוד התחרות בענף הביטוח?

ללא קשר, השיק בנק ישראל קמפיין תקשורתי (בעלות של כ-350 אלף שקל) להגדלת מודעות השימוש ב"תוכנית המסלולים" בעובר ושב שתחסוך עד מאותשקלים בשנה ללקוח. היו באוצר שניסו לקשור את הקמפיין ללחץ של לפיד על פלוג, אבל המציאות שונה. המפקח על הבנקים עושה הכל כדי לקדם את הנושא.הוא הספיק להתעמת עם הבנקאים כשדרש שישלחו מכתבים ללקוחותיהם ובהם פרטי השיטה החדשה. ההיענות לתוכנית הייתה חלקית, ועד כה הצטרפו 120 אלף לקוחות בלבד. הקמפיין הוא קריאת השכמה להגברת המודעות הצרכנית.

אבל בעוד שר האוצר מתמקד ביוקר המחיה, מישהו הזיז את הגבינה ומוקד העניינים עבר לענייני התעסוקה. עובד ללא פרנסה אינו מסוגל לטוס לברלין ולקנות "מילקי" בשקל. הוא יתקשה בהחזר המשכנתה ועלול להיזרק מהבית. מפעל מגבות ערד נסגר ו-270 עובדיו יפוטרו. חברת ההתפלה IDE של יצחק תשובה ועידן עופר תפטר 50 עובדים. מפעל חרסה בבאר שבע צפוי לפטר 150 עובדים, וכימיקלים לישראל עלולה להיפרד ממאות מעובדי מפעלי המגנזיום והפוספטים.

שר האנרגיה סילבן שלום, פטרון תושבי הדרום, הבין מזמן את הבעייתיות שבדוח ששינסקי והורה למנכ"לית משרדו להתנגד. שלום מודע גם ליוקר המחיה ודורש לצמצם את תאגידי המים ולוחץ להוריד בתחילת 2015 את תעריפי החשמל ב-12%. גם התעשיינים שישבו עד כה על הגדר נכנסו לתמונה. יו"ר ההתאחדות צביקה אורן קרא השבוע לנתניהו וללפיד לטפל ביוקר המחיה בזמן קצוב. אחת הדרכים לדבריו היא הגדלת ההכנסה הפנויה באמצעות מהלכים להגדלת הפריון ועידוד התעשייה.

לפיד הסכים ואמר: "צריך לחשוב גם על הצד השני של משוואת יוקר המחיה, וזה השכר". מזכיר ההסתדרות אבי ניסנקורן מבטיח חורף חם ביחסי העבודה, ולא רק בנמלים ובחברת החשמל. סכסוכי עבודה כבר הוכרזו בסקטור הציבורי וגם בחברות הממשלתיות שבדרך להפרטה. חורף חם צפוי גם בכנסת שחוזרת מהפגרה. תהיה זו כנסת תזזיתית, שאם תשרוד תעסוק בתקציב, ביוקר המחיה, בפיטורים במשק וכמובן בחוק אפס אחוז מע"מ. הפופוליזם יחגוג, כי נראה שיהיה זה מושב החורף האחרון בקואליציה הנוכחית.

כחלון, הדיור לא יוזל במהירות. צילום: פלאש 90

2. הקרב על האשראי

הסיפור הבא מסתובב בחדרי החדרים של המערכת הבנקאית הבכירה כבר כמה חודשים, ועד כה נשמר בסוד כמוס. מדובר בקרב על הנפקת כרטיס האשראי היוקרתי FLY CARD של חברת התעופה אל-על. הכרטיס מסתמן כהצלחה, בין השאר בזכות יחס ההמרה המועדף משמעותית לנקודות הנוסע המתמיד. דיינרס, שתשתף פעולה עם אל-על, הצליחה למנף את ההסכם בסדרת הטבות משלימות עם מועדון YOU ומגה שבבעלות דודי ויסמן. 

אל-על מפרסמת את הכרטיס בכל דרך, כולל על ידי דיילות אוויר. מסע פרסום בהיקף הנאמד ב-10 מיליון דולר במימון חלקי של דיסקברי הבינלאומית (בעלת המותג) הפך אותו ללהיט. כיצד הצליחה דיינרס, שבבעלות ויזה כאל, לזכות בכרטיס הכניסה היוקרתי ולהשאיר את הפירורים לאריות הבנקאות, בנק לאומי והפועלים? להלן הסיפור המלא.

אי שם ב-2013 פנה מנכ"ל אל-על לשעבר אליעזר שקדי למנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח בהצעה לשתף פעולה בכרטיס המועדון. חברת האשראי לאומי קארד, שאמורה הייתה לספק את התשתית, הציעה למנף את העסקה דרך שיתוף פעולה עם לאומי. הבנק נרתם והחליט לעודד את לקוחותיו לרכוש את הכרטיס באמצעות מגוון הטבות בנקאיות הקשורות למקבלי משכנתאות, בעלי פיקדונות, תיקי ניירות ערך ועוד. משהו בסגנון תן תוכנית חיסכון וקח נקודות נוסע מתמיד באל-על. 

רוסק-עמינח התבשרה על הזכייה במכרז והותירה מאחור את בנק הפועלים, הבנקאי העיקרי של אל-על. לאחר שהפרטים נודעו לפועלים, התחוללה שם מיני סערה. מספרים ששמעון גל, יו"ר ישראכרט לשעבר ומנהל החטיבה העסקית (האחראית על תיק האשראי), השתולל מזעם והבהיר: "אם אתם עושים את העסקה עם לאומי, אז תעבירו אליהם גם את האשראי שלכם".

הכרטיס עושה חיל, אל על. צילום: מרק ישראל סלם

בהנהלת אל-על נכנסו למצוקה והבינו שמהסיפור הזה הם כבר לא יצאו טוב. מנכ"ל אל-על נערך לנחיתת אונס ופנה למנכ"לית לאומי. לאחר שהתנצל הבהירשהוא נאלץ לחזור בו מההסכם איתה. רוסק-עמינח הופתעה וזעמה ובשלב מסוים שקלה נקיטת הליכים משפטיים. בשלב זה נודע לוויזה כאל שיש אפשרותשתזכה מההפקר אם תזדרז ותגיש הצעה. יו"ר ויזה כאל יובל גביש הרים את הכפפה, פנה לאל-על וגיבש בשיתוף קבוצת מגה חבילת הטבות מנצחת.

הסכם העקרונות נחתם תוך תקופה קצרה והעסקה הושלמה באמצעות חברת הבת דיינרס. התשלום לאל-על עבור כרטיס המועדון נאמד בעשרות מיליוני שקלים. דיינרס ומגה חגגו את העסקה במסיבת עיתונאים רבת משתתפים עם בכירי אל-על. נציגי חברות האשראי המובילות ישראכרט ולאומי קארד, שנאלצו לזכות בפירורים, לא נצפו בסביבה. באל-על עושים כיום כל מאמץ אפשרי להפיס את דעתה של מנכ"לית לאומי שנותרה עם טעם מר בפה.

סיפור ה-FLY CARD מוכיח את עוצמת התחרות בין הבנקים הגדולים. הוא גם מצביע על כך שלעתים בנק לא יהסס להפעיל את מיטב הלחצים כדי למנוע מחברה עסקית החלטה מסוימת. שלא במפתיע, תגובת המעורבים בפרשה היא פוליטיקלי קורקט. מאל-על נמסר שהכרטיס הושק בהצלחה בשיתוף כל חברות האשראי והבנקים, כולל לאומי והפועלים. בלאומי ובבנק הפועלים סירבו להתייחס.

עמינח, הופתעה וזעמה. צילום: רויטרס

3. מי ישקם את אגף השיקום

באחד מסעיפי תקציב 2015 מסתתרת הצעת האוצר לדחות בשנה בממוצע את מועד הזכאות להחלפת רכב לזכאים לקצבת ניידות: מ-3.5-5 שנים ל-4.5-6 שנים.להחלפה זכאים נכים על פי הקריטריונים בביטוח הלאומי ונכי מערכת הביטחון. על פי נתוני האוצר, שווי הטבה ב-2014 היה 470 מיליון שקל, 15% מתקציב אגף השיקום המסתכם ב-3.2 מיליארד שקל. הדחייה בשנה תחסוך 150 מיליון שקל ב-2015 ומשנת 2016 ואילך 50 מיליון שקל בשנה.

שר הביטחון משה יעלון זרם. יעלון, הנוהג בהגינות, חושב שלא יקרה אסון אם מועד ההחלפה יידחה בשנה. הרכב יכול להמשיך להתגלגל בזכות השיפורים הטכנולוגיים. אלא שהצעת האוצר, הראויה כשלעצמה, לוקה במספר בעיות שניתן היה לתקן כבר בתקציב 2015. גמלת הניידות ניתנה במקור לפגועי גפיים תחתונות או עליונות בלבד. בהמשך הורחבה למי שמוגדרים כנכים מסיבות רפואיות שאינן מקשות על ניידותם (ובלבד שצברו מינימום של 50% נכות).

למה? ככה! במצוקה התקציבית הנוכחית ניתן היה לצמצם את ההטבה ולהחילה (מכאן והלאה) רק למקרים האורתופדיים. אגב, יו"ר ארגון נכי צה"ל לשעבר, משה מוץ מטלון, המליץ בזמנו לבחון את האפשרות לרכישת רכב בשיטת ליסינג (בכיסוי הוצאות מלא) כמקובל בסקטור הפרטי. זה עשוי היה לחסוך הרבה כסף וליצור לפחות מראית עין של התייעלות. 

הליסינג היה מקשה לנצל לרעה את "ועדת החריגים", המאפשרת לנכים המתקיימים מקצבת קיום לשדרג את הרכב מנפח 1,600 למכונית פאר מנקרת עיניים כמו ב.מ.וו. פקידי אגף התקציבים מוזמנים לשאול מדוע לא להתקין דלקן ולחסוך קצבת דלק לאלה שאינם מרבים לנסוע. הוצאה נוספת של כ-100 מיליון שקל לשנה המחייבת את בחינת אגף השיקום היא הוצאת "חמי המרפא".

זו מזכה נכים הסובלים מבעיות אורתופדיות באירוח במלון בתנאי פנסיון מלא, עד 21 יום בשנה. כמובסיפור הרכבים, גם כאן עם השנים התנפחה ההטבה, וכללה מקרים לא אורתופדיים כמו חולי כליות.

הנכים ובני משפחותיהם יוצאים מדי שנה למלונות בטבריה או בים המלח, שם מופעלים גם הטיפולים המשלימים. ניתן לתמוה: האם לא ניתן לחסוך חלק מימי האירוח ולהסתפק (לפחות חלקית) בטיפול באתרי ספא חלופיים כמו חמי געש או חמי יואב? את הכסף שנחסך ניתן היה לנצל למטרות חשובות לא פחות כמו סיוע בדיור לנכים, הכשרות מקצועיות, לימודים ועוד. את השינויים מומלץ להחיל על מקרים עתידיים בלבד.

שר ביטחון המעוניין בקרדיט ציבורי חייב לרוץ להנהלת ארגון נכי צה"ל, המונה למעלה מ-50 אלף חברים, ולבקש: בואו תעזרו לי להוכיח שגם אנחנו במשרדהביטחון קשובים לרחשי לב הציבור ותורמים את חלקנו לתקציב. הניחוש שלי הוא שיעלון יעדיף לטעון: מדוע להתחיל עם נכי צה"ל? תתחילו עם ההטבות בסקטור הציבורי, ואנחנו נצטרף אליכם בהמשך.

אפשר לשקם את אגף השיקום, יעלון. צילום: מרק ישראלם סלם

4. פנטזיית הגליל

ח"כ אראל מרגלית (עבודה) הוא יזם חסר מנוח. חברותו בכנסת לא מעניקה לו את הלוקסוס לנוח, ואת פגרת הכנסת הוא ניצל לקידום מיזם יוצא דופן בגליל שיצא לדרך היום. המיזם מצטרף לשלל פעילויות שהיה מעורב בהן, כמו השקת קרן ההון סיכון JVP, הקמת רובע המדיה הבינלאומי בירושלים והקמת קריית הסייבר בבאר שבע.

בתוך שנה, בשיתוף היזמית מיכל דריימן, הצליח מרגלית לרתום את ראש עיריית קריית שמונה ניסים מלכה, יו"ר המועצה גולן אלי מלכה, ראש המועצה גליל עליון גיורא זלץ, יו"ר מכללת תל חי יונה חן, יו"ר חברת המחקר מיגל אבישי כהן, ואת זאב מרקמן יו"ר החברה לפיתוח הגליל. "אזור הגליל נותר בשנים האחרונות מאחור", אומר מרגלית. "רק שליש מהתושבים משתתפים בצמיחה. הנהגת האזור החליטה לשנות כיוון דרך מהלך שובר שוויון. נשתף משקיעים פרטיים ובינלאומיים במרכז טכנולוגי ייחודי שייצור אלפי מקומות עבודה".

אלמלא היכרותי המוקדמת איתו, הייתי בטוח שמדובר בפנטזיונר חסר תקנה, אבל מרגלית הרים פרויקט רציני. בימים אלה חזר מסבב פגישות בארה"ב עם משקיעים המגלים עניין ביוזמה שתחצה גבולות. ישולבו בה יהודים, ערבים, דרוזים, תושבי כפרים, מושבים קיבוצים וערים, ובראשן קריית שמונה. הוא רוצה להפוך את הגליל למרכז מוביל לחדשנות בתעשיית הביו-טכנולוגיה של מוצרי מזון המרפא, בשיתוף חברות מזון בינלאומיות כמו נסטלה.

כיאה ליזם סטארט-אפ מרגלית חשף בפני מצגת שהכין עם עיקרי התוכנית. "הגליל נהנה משפע מוצרי מזון מועשרים עם איכויות מרפא. משקיעים מגלים עניין בערך המוסף של המוצרים מעבר לעניין התזונתי", מסביר מרגלית ומוסיף: "גודל השוק הגלובלי בתחום הינו תשעה מיליארד דולר, והוא צומח בקצב של 10% לשנה. שוחחתי עם משקיעים פוטנציאליים והם מגלים עניין עצום בתחום זה. הדבר הולך להיות אופנתי מאוד ויעמיד מחדש את הגליל על המפה". האירוע, בהשתתפות מאות מוזמנים, נערך באחד המבנים העתיקים מתקופת הטורקים בקריית שמונה.

מרגלית, רעיון פנטזיונרי או מציאות? צילום: מרק ישראל סלם