"תופעת גנבות כלי הרכב פוגעת בביטחונם האישי של האזרחים, בקניינם ובכלכלת המדינה. המניע העיקרי לגנבות כלי רכב הוא הביקוש לחלקי חילוף זולים המשמשים בין היתר לשיקום כלי רכב שמצבם הוגדר כאבדן להלכה", מתריע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח השנתי שהגיש היום (ד') ליו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין.
שפירא מותח ביקורת נוקבת על הבקרה וטיפול הרשויות במכת גניבות הרכבים. הוא טוען כי בשנת 2013 נגנבו בישראל 18 אלף כלי רכב - כ-50 בממוצע מדי יום. בשנים 2013 - 2003 נגנבו בישראל כרבע מיליון כלי רכב. הנזק הישיר למשק מוערך ביותר ממיליארד שקלים בשנה.
אמנם קיימת מגמת ירידה בגניבות הרכבים, אך ישראל עדיין מככבת בצמרת העולמית בשיעורי הגניבות. על פי נתוני האו"ם, ישראל נמנית עם עשר המדינות, שבהן מספר גניבות הרכב לנפש הוא הגבוה ביותר. מבין מדינות ה-OECD ישראל מדורגת רביעית.
גניבת כלי רכב. צילום אילוסטרציה: Ingimage / ASAP
עוד עולה מסיכום הנתונים, כי שיעור הרכבים הגנובים שנמצאו לאחר גניבתם - קטן במידה ניכרת לעומת מדינות אחרות. זאת ועוד, 94% מתיקי החקירה בגין גניבות כלי רכב נסגרו בלי שפוענחו ורק באחד מכל 17 תיקים הוגש כתב אישום.
"מרבית כלי הרכב הגנובים מועברים לשטחים שבאחריות הרש"ות הפלסטינית דרך המעברים לאזור יהודה ושומרון לפירוק ולסחר בחלפים. מרבית החלפים מוחזרים לשימוש במוסכים בשטחי ישראל", מתריע שפירא.
ממצאי הביקורת העלו, כי חוק הרישום אינו נאכף במלואו ולפיכך אינו ממלא את ייעודו, וכי כלי רכב שמצבם הוגדר כאבדן להלכה משוקמים שלא על פי דרישות החוק, דבר שעלול לגרום אף לסכנת חיים של ממש. "לעיתים, בעת מכירת כלי הרכב ששוקמו (לאחר תאונות מ.כ) נעשות פעולות להעלמת דבר התאונה, או להפחתת חומרתה", קובע שפירא, "אחד האמצעים למניעת תופעת גניבת כלי הרכב הוא החלשת המניע הכלכלי, המשמש תמריץ לגניבות".
עוד העלה הדו"ח, כי מנגנוני הבקרה אינם יעילים דיים למיגור תופעת גנבות כלי הרכב ולמניעת תיקון של כלי רכב באופן לא חוקי ולא בטיחותי. בביקורת התגלה שהיו אף רכבים לאחר תאונות שהותקנו בהם כריות אוויר משומשות באופן לא תקני.
"גורמי האכיפה אינם יעילים. יש להקנות כלים שיאפשרו להם להתמודד ביתר יעילות עם גנבות כלי הרכב ולהבטיח כי מוסכים המתקנים כלי רכב שנפגעו קשות בתאונות - ישתמשו בחלקי חילוף ממקור חוקי ויקפידו על תקינות תהליכי שיקום כלי הרכב והסחר בהם, כך שלא תהיה ברכבים המתוקנים משום סכנה לחיי אדם", ממליץ שפירא וקובע שהאחריות מוטלת על הגברת האכיפה והפיקוח מוטלת על המשטרה, חברות הביטוח ומשרדי התחבורה והאוצר.