"העמדה הקשוחה שמגלות רשויות הפיקוח האמריקאיות כלפי בנק לאומי נובעת בין השאר בגלל המתיחות במערכת היחסים בין ישראל לממשל האמריקאי" - כך העריך בנקאי בכיר לשעבר.
להערכת אותו בכיר לשעבר, הרשויות האמריקאיות מבינות שזה הזמן "להעניש" בחומרת יתר את הבנקים הישראלים, כמו לאומי, וכי בימים כתיקונם לא היו מושתים על הבנקים קנסות בסכומים כאלה.
אתמול דווח על ידי סוכנויות הידיעות בלומברג ורויטרס כי בנק לאומי, שבניהולה של רקפת רוסק-עמינח, ייאלץ לשלם לרשות הפיקוח הפיננסית במדינת ניו יורק (ה-DFS) קנס נוסף של 300 מיליון דולר (כ-1.1 מיליארד שקל) בגין סיוע להעלמת מס של לקוחות הבנק, שבוצעו במדינת ניו יורק. קנס זה נוסף לקנס בהיקף של כמיליארד שקל שהבנק נדרש לשלם בארה"ב בגין סגירת חלק מתיקי החקירה. בנק לאומי כבר ביצע במאזניו הפרשות בגין קנסות אלה, כדי שלא ישפיעו על רווחיותו. עם זאת, הקנס החדש לא נכלל במסגרת זאת.
בעקבות הדיווחים בתקשורת האמריקאית, העביר אתמול בנק לאומי הודעה לבורסה לני"ע, שלפיה מתנהלים כרגע מגעים ראשונים עם ה-DFS בקשר להסדר אפשרי, אך לא ניתן להעריך את סכום הקנס, שעלול להיות גבוה משמעותית מהסכום שנכלל בדוחות הכספיים.
צילום ארכיון: מרים אלסטר, פלאש 90
הבנק לא דיווח עדיין לבורסה לני"ע על סכום ההפרשה בגין הקנס החדש ונראה כי ההחלטה תתקבל בימים הקרובים, באמצעות היועצים המשפטיים של הבנק בישראל ובארה"ב. אם תתקבל ההחלטה, תיאלץ הנהלת הבנק לפרסם אזהרת רווח לקראת הדוחות הכספיים לרבעון השלישי, שיפורסמו בעוד כחודש.
בעקבות הפרסומים מאתמול, פנו הח"כיות זהבה גלאון ותמר זנדברג מסיעת מרצ למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בבקשה שיגביל בנקים כמו לאומי מהאפשרות לתשלומי כופר שנועדו לחלץ את המנהלים בבנקים מאחריות אישית.
יש לציין כי בנקים נוספים, זרים וישראליים, הסתבכו עם רשויות המס האמריקאיות ומנהלים מגעים כאלה ואחרים לעסקות כופר. עם זאת, נראה כי תשלומי הכופר שנדרש לשלם בנק לאומי לרשויות האמריקאיות נחשבים מהגבוהים ששולמו על ידי מערכת הבנקאות בישראל אי פעם.