כשהגעתי לעבודה הייתי בטוחה שאני הולכת ליצור מרחב של אהבה, למידה ושמחה לטובת הילדים. לא האמנתי עם אילו דברים אצטרך להתמודד". המונולוג העגום הזה שייך לגננת ומנהלת גן ותיקה, והוא משקף את תחושותיהן של גננות רבות שמגיעות למקצוע מתוך אהבה, ומגלות שהנסיבות ותנאי העבודה הופכים אותן לעתים למתוסכלות ועצבניות.

את המציאות הזו מתארות ענת שחף ודליה קופרלי, שתיהן גננות בארגון נשי חרות המפעיל מעונות יום לפעוטות המסובסדים על ידי המדינה, כמו מעונות נעמת או ויצו. שחף, העומדת בראש ועד העובדים בארגון, מנהלת שני גנים שבהם מטופלים 70 פעוטות ותינוקות בני שלושה חודשים עד שלוש שנים.

שני הגנים פתוחים משעה שבע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, והצוות כולל 12 מטפלות ומבשלת. לדברי שחף, שכר המטפלות ההתחלתי עומד על 23.66 שקלים לשעה, ומטפלת בעלת ותק של 11 שנים משתכרת מ-27.59 שקלים לשעה, עובדת 95% משרה ומגיעה למשכורת של 4,600 שקלים לחודש.


הנטל נופל על העובדות - והן קורסות. ענת שחף. צילום: אלבום פרטי

השכר הזה, היא מציינת, נקבע במסגרת הסכם קיבוצי שנחתם לפני כשנה."אני שומעת מהמטפלות המון תלונות על השכר שלהן, יש להן תחושה של קיפוח וחרדות קיומיות, מה שמאלץ חלק מהן לעבוד במקום עבודה נוסף לאחר יום עבודה מפרך במעון", מספרת שחף.

השכר הנמוך לא גורם לעובדות איכותיות להדיר את רגליהן מעבודה במעון?
"השכר לא מדיר רגליהן של עובדות איכותיות, בהחלט יש לי במעון עובדות איכותיות שאני מאוד מעריכה, אך השכר מדיר רגליים של עובדות. נקודה. מאוד קשה לגייס כוח אדם לתחום. אנחנו נותנים צ'אנס כי אין לנו הפריבילגיה לסנן. כדי לשמור על רמה איכותית, בשש השנים שבהן אני מנהלת את המעון, נאלצתי לפטר לא מעט עובדות בגלל אופן הבחירה והגיוס לעבודה. אז כן, יש לי היום עובדות איכותיות, אבל הייתי צריכה לברור אותן מתוך הרבה שעברו דרכי".

"הקושי העיקרי הוא במציאת כוח אדם", מוסיפה קופרלי המנהלת שני מעונות - בנס ציונה ובראשון לציון, "זאת בגלל השכר ההתחלתי הנמוך הקרוב לשכר מינימום מול הדרישות המרובות של התפקיד. בשכר מינימום מטפלת נדרשת לטפל, לחנך, לנקות ולהיות אחראית לשלומם ולביטחונם של הילדים. כשאני מפרסמת מודעת דרושים אין כמעט היענות, והמעטות שמגיעות הן ללא הכשרה וניסיון, וחלקן נרתעות מהעבודה הקשה ועוזבות אחרי זמן קצר.

זו עבודה שדורשת אחריות ויציבות מצד אנשי הצוות, ולצערנו זה לא קיים: יש תחלופה גבוהה והיעדרויות מרובות המקשות על העבודה. מנהלת המעון נדרשת לתת מענה לצורכי הילדים ולדרישות הפיקוח בתנאים בלתי אפשריים של חוסר מתמשך בכוח אדם מסור ואיכותי. כתוצאה מכך הנטל נופל על העובדות והן קורסות ונשחקות".

את מדברת על תחלופה גבוהה. מה תדירות עזיבת המטפלות?
"כל שנה מתחלפות שתיים-שלוש מטפלות קבועות מתוך שש. מי שנשארות הן הוותיקות ששכרן עלה מעט בעקבות ההסכם הקיבוצי. אני שורדת בזכות העובדות שלוקחות על עצמן תפקידים כפולים, וכמובן שגם אני כמנהלת ממלאת את מקום המטפלות והמבשלות מעת לעת. כבר קרה שהמבשלת נעדרה שלושה שבועות והחלפתי אותה תוך כדי המשך מילוי תפקידי כמנהלת וללא קבלת תמורה נוספת על כך".

שחף מצביעה על עוד בעיה: "התקן ממש לא אנושי - בשכבת הגיל שלושה חודשים עד שנה ושלושה חודשים יש מטפלת אחת על כל שישה תינוקות; בגילים שנה ושלושה חודשים עד שנתיים יש מטפלת על תשעה; ובגילים שנתיים עד שלוש שנים יש מטפלת על 11 פעוטות. כמו כן, יש תקנים לזמן שצריך להקדיש לכל ילד, ומצד אחר יש זמן שצריך לתת לכל קבוצת גיל לפי מספר הילדים ליום, וכשמנסים לחבר את שני התקנים נוצרים מצבים בעייתיים ואז יש חריגות אסורות.

זה מה שקורה כשבחלק מהיום יש פחות מטפלות ביחס למספר הילדים. התוצאה היא שמטפלות מקופחות, מתוסכלות ועצבניות מטפלות בילדינו. אני ממש סופרת לאחור את הזמן שנותר לי עד הפנסיה".

בלי כביסה

ואם זה לא מספיק, המטפלות מספרות על היחס שלו הן זוכות מההורים פעמים רבות. "אחד האבות הביא את בתו כמה ימים ברצף עם חיתול מלוכלך עם קקי, כשלפי הנהלים צריך בבוקר למסור את הילדה נקייה, גם אם היא עשתה את צרכיה בדרך למעון, משום שבבוקר אין מספיק צוות כדי להחליף לה", מספרת שחף, "כשהמטפלת ביקשה ממנו לעשות זאת, הוא קילל אותה נמרצות בקללות שאני לא מוכנה לחזור עליהן".

אפשר לשאול מה משכורתך כמעבידה?
"כמנהלת שעובדת 85% משרה ואחראית על יותר מ-70 פעוטות וכן על תקינות המבנה, קניינות אוכל, ציוד מתכלה, גיוס כוח אדם, שיווק המעון, הדרכת צוות עובדות, גביית כסף מההורים, בניית תפריט ועוד, וכן יש לי תואר בחינוך, תעודת מנהלת מעון וכמובן ותק של 30 שנה, אני משתכרת בסביבות 6,900 שקלים נטו.

ועם זה אנחנו צריכות להגיע למעון ולהעניק חום ואהבה לפעוטות. מזל שילדים הם מתוקים ומקסימים. הדבר היחיד שמנחם אותי ביחס לצוות שלי הוא שיצרנו מערכת יחסים כל כך טובה בינינו, ויש המון אהבה בצוות".

את באמת חושבת שהעלאת השכר תביא יותר אנשים או נשים לתחום התובעני הזה?
"העלאת השכר, שינוי התקנים וצמצום חלק מהמטלות, כמו ניקיון וכביסה, שהרי אחיות בבית חולים לא מכבסות ושוטפות רצפה. לטפל בתינוקות זה כיף אמיתי".