לפעמים נדמה שאף אחד לא אוהב את החברות הממשלתיות, את המלכ"רים בשירות המדינה או גופים שפועלים כמונופול בתחומם. מרבים לדבר על מינויים פוליטיים, על ניצול של כספי ציבור – ולעתים אף על חוסר תפקוד. גם כאשר זהו איגוד מקצועי - בין אם ארגון זהו עובדים ענקי כמו ההסתדרות ובין אם זו התאחדות התעשיינים - אנחנו לא תמיד סבלניים. ההסתדרות היא האחראית על ההשבתות המעצבנות במשק ונטען כלפיה שהיא נאמנה בעיקר לאינטרסים של הוועדים הגדולים. התעשיינים, לעומת זאת, נתפסים מעת לעת כמי שמעוניינים להחליש את עובדיהם ומאיימים בהעברה של הייצור למדינות עולם שלישי כדי להתחרות בשוק הגלובלי. אפילו חברת שיכון כמו עמידר נאשמת מפעם לפעם באוזלת יד אל מול בעיות דיור אקוטיות שהיא מתקשה להציג להן פתרון.



ובכל זאת, חובה להזכיר: התעשיינים הם צינור החמצן של המשק; זכויות עובדים היו נרמסות ללא התאגדויות; וכשמגיעים עם הילדים לצפות בתחרות ספורט בענף שלא היה קיים לולא תמיכת הטוטו, המתקיימת באולם שהקים מפעל הפיס, מבינים שבסופו של דבר אלו גופים שפועלים למעננו ולמען משפחותינו. ובנוגע לעמידר - כדאי לזכור שאף שהיא אינה יכולה לפתור כל בעיה לשביעות רצוננו, היא עדיין מתמודדת עם המקרים הקשים ביותר במציאות נדל"נית מורכבת. 



התאחדות התעשיינים


התאחדות התעשיינים היא גוף המאגד את תעשייני ישראל כבר כמעט 100 שנה. ההתאחדות הובילה את המשק הישראלי מראשית ימי היישוב ועד למדינה המשגשגת והעוצמתית שהיא כיום. בהתאחדות חברים יותר מ־1,500 ארגונים ומפעלי תעשייה, המעסיקים כ־400 אלף עובדים, שנהנים ממגוון רחב של תמיכה ושירותים ברמה הלאומית וברמה המפעלית היומיומית. היא משמשת כגב חזק לתעשיין וככתובת ובית לכל ענפי התעשייה - האלקטרוניקה, התוכנה, הטקסטיל, הכימיה, הפרמצבטיקה, איכות הסביבה, המזון, המתכת והחשמל ומוצרי הצריכה והבנייה. 



ההתאחדות היא שותפה מלאה של קברניטי המשק בקבלת החלטות ברמה המדינית והמקרו־כלכלית ומשמשת כגשר למערכות כלכליות כלל־עולמיות. מתוקף מעמדה, ההתאחדות מייצגת את המעסיקים אל מול ההסתדרות והממשלה, מדגישה את שיפור הסביבה העסקית ואת פיתוח התעשייה הישראלית ומקיימת לאורך השנים תפקיד חשוב בעיצוב יחסי העבודה וביצירת אפיקי הידברות יעילים ונכונים. 



ההסתדרות החדשה


ההסתדרות הכללית, שנוסדה בשנת 1920, היא ארגון העובדים הגדול והוותיק בישראל. לארגון, שמוסדותיו מילאו תפקיד מוביל בהקמת המדינה, יש גם היום מקום מרכזי בהגנה על זכויות העובדים והגמלאים, ובייחוד בקידום השוויון וצמצום הפערים בחברה הישראלית. 



עם תחומי הטיפול של ההסתדרות החדשה נמנים התאגדויות עובדים וייצוגם מול המעסיק, הסכמים קיבוציים, שיפור תנאים והבטחת ביטחון תעסוקתי וכן דאגה לגמלאים ולזכויות הפנסיה. ההסתדרות, בראשותו של ארנון בר־דוד, הובילה מהלך מוצלח להעלאת שכר המינימום ב־1,000 שקלים. נוסף לכך, ההסתדרות אחראית להסכם תקדימי שנועד לקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה.



המועצה להסדר ההימורים בספורט 


הגוף הידוע בפי כל בשם "טוטו־ווינר", המופקד על ניהול כלל משחקי הספורט בישראל, פועל כארגון עם אוריינטציה עסקית מובהקת. בטוטו מתחוללת מהפכה שיווקית, שנועדה למצב אותו מחדש כגורם עסקי חשוב במשק שיש לו תרומה ניכרת לקהילה, באמצעות קידום תרבות הפנאי והספורט ושיפור איכות החיים. בעשור האחרון העמיד הטוטו 3 מיליארד שקלים לרשות הספורט הישראלי. דוחות המועצה בחציון הראשון של 2019 מלמדים על הכנסות שיא (לחציון שאין בו טורניר דוגמת מונדיאל או יורו) ובכוונת הטוטו־ווינר להגדיל את מערך ענפי הספורט שעליהם מותר להמר במסגרת החוק בישראל.



מפעל הפיס


מפעל הפיס הוקם בשנת 1951 ביוזמת ראש עיריית תל אביב דאז ישראל רוקח, כמבצע חד־פעמי לגיוס כספים לטובת הקמת בית חולים בעיר. מאז, הקונספט של גיוס כספים מהציבור בדרך של הגרלות ומשחקי מזל הפך למה שמכונה היום מפעל הפיס. מטרתו היא לשפר את איכות חיי הקהילה בישראל בכל התחומים - חינוך, בריאות, ספורט קהילתי, אומנות ואיכות סביבה. 



חשוב לציין כי בפיס מקפידים על קידום ופיתוח החברה והקהילה בישראל, בדגש על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ועל מימוש מטרות ציבוריות המותאמות לצרכים המתפתחים של החברה בארץ. זאת, באמצעות גיוס כסף לתועלת הציבור על ידי עריכת הגרלות ומשחקי מזל המספקים חוויה ללקוחות. כן, מפעל הפיס, כארגון עסקי וחברתי, שואף להשיא ערך לבעליו, הרשויות המקומיות, ובאמצעותן לציבור הרחב, תוך הבנה שהמשחק הוא צורך אנושי מוכר ומקובל, הכרוך בסיכון פוטנציאלי של השתתפות שאינה מידתית.



עמידר


חברה לאומית לשיכון בישראל. עם תחומי אחריותה נמנים ניהול ותחזוקת מאגר הדיור הציבורי, לרבות 34 בתי גיל הזהב הפרושים ברחבי הארץ, הוצאה לפועל של פרויקטים לאומיים כגון חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, "שיקום שכונות חוזר", ניהול נכסי רשות הפיתוח, ייזום והוצאה לפועל של פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית, הפעלת מערך קהילתי תומך בפריסה ארצית ועוד.