"צריך להיות איזון בין הכמות לבין המחיר": האם מחירי הפירות יזנקו?

ירידה של כ־40% ביבול פירות הקיץ. זוהי, נכון לעכשיו, התחזית של ארגון מגדלי הפירות בישראל בעקבות חורף שבו שררו טמפרטורות גבוהות במיוחד וחסרו מנות קור. אם כך, אילו פירות נראה פחות על מדפי רשתות השיווק, כיצד זה ישפיע עלינו הצרכנים והאם אפשר לפצות על המחסור ביבוא?

"החורף האחרון אופיין בטמפרטורות גבוהות ובכמות משקעים ממוצעת, עם מעט מאוד ימי גשם וחוסר במנות קור, שהן הכרחיות לעצי הפרי הנשירים כדי להתעורר מתרדמת החורף, לפרוח ולהניב פרי בצורה מיטבית", מסביר ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל. "נוסף לכך, חודש ינואר היה חם במיוחד והביא לשינויים בזמני הפריחה, שהתאפיינו בימים סגריריים ובגשם לפרקים (במרץ), דבר שמנע משלב החנטה (התפתחות הפרי) להתקיים כנדרש".

"מגדלי הפירות עקבו בדאגה אחר השינויים הקיצוניים במזג האוויר לאורך החורף וכאבו לגלות מדי בוקר כי עצי הפרי מתקשים בהנבת יבול. בחלק מהמטעים נרשם גם חוסר אחידות בגודל הפרי, וישנם מטעים שלא הצליחו להניב פרי כלל. אלו הביאו לירידה חדה בכמות היבול של פירות הקיץ, בייחוד באלו של משמשים, נקטרינות, שסק, אפרסקים ודובדבן - אחד הפירות האהובים ביותר על הציבור הישראלי - שיבולו קטן העונה ביחס לשנה שעברה ויעמוד ככל הנראה על כ־ 1,000 טונות בלבד, 2,500 טונות פחות מאשתקד", הוסיף בלחסן. 

לפי נתוני ארגון מגדלי הפירות בישראל, נכון לקיץ 2020 עמד יבול פירות הקיץ על כ־25,000 טונות אגס, 115,000 טונות תפוח, 100,000 טונות אפרסק ונקטרינה, 6,000 טונות משמש, 25,000 טונות שזיף ו־3,500 טונות דובדבן. הקיץ הזה, כאמור, יהיו המספרים שונים לגמרי.

"בימים אלו שמאים של הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות עושים הערכות יבול בשטחים החקלאיים, וכרגע מסתמן חוסר יבול של 40%־50% מהיבול הנורמטיבי, מהממוצע בשנים קודמות", אומר בלחסן.

"לפי הערכות ראשונות, הקרן צפויה לפצות את מגדלי הפירות בכ־60־70 מיליון שקלים, והיקף הנזקים הסופי ייקבע במהלך השנה. זהו סכום קטן לעומת הנזק, אבל זה משהו שיכול לסייע קצת. כאמור, זו עדיין הערכה ראשונה וזהירה".

מהו הנזק למגדלי הפירות לנוכח המצב?
"חקלאי שקוטף 50% מהיבול הנורמטיבי שלו נמצא בעצם בהפסד. היום כל ענף החקלאות הוא קשה מאוד. יש עלויות גבוהות מאוד של הוצאות מים, חומרי הדברה, פועלים. גם בשנה נורמטיבית, כשיש יבול ממוצע, חקלאים לא מתעשרים, אלא שורדים, ואולי מצליחים להשאיר קצת הכנסה כדי שיוכלו להמשיך להחזיק את המטע ולעבד אותו בשנה הבאה. השנה חקלאים מפסידים הרבה מאוד כסף. צריך גם לזכור שהחקלאי הוא האחרון בשרשרת השיווק ושנתח הרווחים הגדול שייך לרשתות השיווק".

איך אנחנו הצרכנים נושפע מהמצב המסתמן?
"היו שנים שבמין מסוים היה חסר פרי, דובדבן, נקטרינה או אפרסק, אבל השנה מדברים על כל פירות הקיץ. זה אומר שיהיו פחות פירות על המדף, ויכול להיות שתחליטי לקנות יותר אבטיח או מלון במקום נקטרינה, או שתעדיפי את התפוח מהיבוא, שגם בו ובאגס צפוי כנראה מחסור מסוים. זו בהחלט תהיה שנה מאתגרת מבחינת התנהגות צרכנית".