זה התחיל עם "איך לנצח מגפה" ונמשך בהבטחה שלא יוטלו סגרים, אבל ככל שמתבררים נתוני הגל הנוכחי של הקורונה, נדמה שהשאלה האם יוטל סגר נוסף, מפנה את מקומה לשאלה מתי הוא יוטל ובאילו תנאים. לסגר בחגי תשרי יש מחיר משפחתי כבד, בוודאי כאשר גם בשנה שעברה נאלצנו לחגוג את מרבית החגים תחת סגרים ומגבלות, הן על המסחר והן על השהייה מחוץ לבית. אלא שמבחינה כלכלית גרידא, דווקא פיזור החגים השנה מעניק לממשלה הזדמנות להטיל "סגר במחיר מבצע".
עלות הסגר המלא בחודש ספטמבר יכולה לעלות למשק כ-4 מיליארד שקל (לא כולל דמי חל"ת ופיצויים לעסקים, כפי ששולמו על ידי המדינה בסגרים קודמים), כך מעריך פרופסור בנימין בנטל, ראש תחום הכלכלה במרכז טאוב. מדובר בעלות נמוכה יחסית בהשוואה לסגרים הקודמים וזאת מכמה סיבות - חגי תשרי, הסתגלות המשק לסגרים וכן אי שמירת הציבור על ההנחיות.
בשל החגים בחודש ספטמבר יש 10 ימי עבודה מלאים בלבד (לא כולל כמובן "גשרים"), ועוד 5 ימי עבודה בהם מתקיימת פעילות בהיקף חלקי (חול המועד סוכות). מכך, שאם הממשלה תאלץ להטיל סגר מלא על המשק בחודש אוקטובר, עלותו למשק תהיה כפולה ותעמוד על כ-8 מיליארד שקל.
"אין ספק שכדאי לעשות יותר סגר בחגים. אם זה לא בספטמבר מדובר בעלות כפולה. מדובר באומדנים גסים שתלויים בהנחיות שיינתנו. מדובר באובדן תוצר כתוצאה מכך - למשל המסעדות שהיו סגורות, המסחר שלא התקיים, האירועים שלא התקיימו ועוד", מסביר פרופ בנטל שייעץ למשרד האוצר בנושא הסגרים בשיחה עם 'וואלה! כסף".
"המשק הסתגל והאובדן עקב הקורונה מתייצב ונובע בעיקר מאי פעילות בענף התיירות ובענפי תרבות הפנאי שפעילותם מוגבלת. לכן, התוספת השולית של סגר מלא היא קטנה", הוא מוסיף.
עלות פחותה, גם בזכות ה"תחמונים"
הערכה זו של פרופסור בנטל, מסתמכת במידה רבה על אומדן עלות הסגר השלישי בסוף דצמבר שנה שעברה שעמדה על 2.5 מיליארד שקל. עם זאת, בנטל מעריך כי מאז המשק הסתגל עוד יותר מבחינת יכולתו לתפקד בתנאי הסגר - עסקים רבים למדו לעבוד מרחוק.
בנוסף, בנטל מעריך כי גם התרופפות המשמעת שנרשמת מסגר לסגר משפיעה. "על פי אינדיקטורים שונים שמראים מה הציבור באמת עשה, למשל, המעקב של גוגל שמראה את תנועת האנשים, האפקטיביות של הסגרים הייתה הרבה יותר חלשה. אנשים מתרגלים ויודעים איך לעקוף ובכל זאת לקיים חיים סבירים למרות הסגר".
לשם ההשוואה, תג המחיר שהוצמד לסגר הראשון עמד על כ-10 מיליארד שקל לשבוע, כאשר הציבור היה ממושמע להנחיות ורוב המשק היה מושבת ולא מיומן לעבודה מרחוק. הערכתו של בנטל לגבי עלות הסגר לא כוללת כמובן את הסיוע הממשלתי למשק - תשלומי דמי חל"ת, סיוע לעסקים ומענקים - אלא מתייחסת נטו לאובדן התוצר למשק.
העובדה שמדובר בחגים היא יתרון, אך לא פיתרון
יש כמובן גם אומדנים גבוהים יותר, בעיקר מפני שהם מנסים לכלול בחישוב לא רק את ההפסד הישיר למשק, אלא גם תשלום של דמי חל"ת ופיצויים לעסקים שיוותרו סגורים.
"כניסה לסגר נוסף עשויה להיות בעלת מחיר כלכלי משמעותי. העלות למשק הלאומי של כל שבוע של סגר נאמדת בכ-3 מיליארד שקל", כך מעריך חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO.
הניסיון מראה שהפגיעה הכלכלית של הסגר אינה שיוויונית, ופוגעת באופן שונה בסקטורים שונים במשק. הנפגעים העיקרייים הם עסקים קטנים ובינוניים, שכירים במגזרי המסחר והשירותים, עובדים בפריפריה וענפי התיירות וההארחה.
בשנת 2020 המדינה נקטה במדיניות סיוע באמצעות מענקי חל"ת ומענקי קורונה גורפים. להערתכנו, מדובר במדיניות לא אפקטיבית כלכלית והאתגר של הממשלה החדשה הינו לגבש מדיניות כלכלית אפקטיבית להתמודדות עם העלות הכלכלית של משבר הקורונה.
כדי לצמצם את העלות למשק הלאומי ולהמנע מהגדלת פערים - יש לעודד תעסוקה והמשך פעילות עסקית תחת מגבלות הקורונה במקום להביא לסגירה קורסת של המשק.
העובדה כי חודש ספטמבר הינו חודש חגים שבו חלק מהפעילות העסקית מושבתת לא תביא לבדה לפתרון הבעייה הכלכלית של הסגר. יש לגבש תוכנית לאומית ותיקצוב לתוכנית לאומית להאמצת הפעילות במשק גם בתקופה של סגרים, לסייע לעסקים ומועסקים במעבר לעולמות הדיגיטל, לנצל את החודש שנותר עד לפתיחת לימודים לסגירת פערים של תשתיות דיגיטל ותקשורת במערכת החינוך.