בימים אלה מציינת headstart, קבוצת מימון ההמונים הגדולה בישראל, עשור להקמתה. רגע לפני שיתחילו החגיגות הרשמיות, אסף גרינפלד, שותף־מייסד ויו״ר הקבוצה, משחזר איך הכל התחיל, מבהיר מה הופך פרויקטים למצליחים לעומת כאלה שנכשלים, וגם מספר כיצד הקורונה השפיעה על התחום.
"הקמת הקבוצה התחילה כסוג של ניסוי, רצינו בכלל לראות אם הקהל הישראלי יהיה מוכן לשים את כרטיס האשראי שלו ברשת על מוצר שטרם קיים", מסביר גרינפלד, שעמו היו שותפים להקמה גם מעין מלצר (מנכ"ל הקבוצה), יונתן גל ויוסי מאירי. "בהדסטארט את קונה משהו שאת רוצה להאמין שיקרה, את רוצה להאמין שהספר או האלבום ייצאו או שהמסעדה תקום, והניסוי כאמור הצליח. אבל הדבר הבסיסי הוא בעצם לסייע ליזמים להפוך רעיון למיזם בכל תחום קיים".
הנתונים אכן מדברים בעד עצמם. הדסטארט היא הפלטפורמה הראשונה של הקבוצה. האתר פועל במתכונת של התבססות על תשורות או רכישה מוקדמת של מוצר שטרם יוצר, במטרה לאפשר לכל אדם יצירתי להוציא את החלום שלו לפועל בעזרת גיוס קהילה ומימון. מאז הקמת האתר גויסו יותר מ־170 מיליון שקלים עבור יותר מ־3,800 פרויקטים. ואילו כל קבוצת הדסטארט, על שלל הפלטפורמות שבה (פירוט בהמשך), גייסה מאז הקמתה יותר מ־700 מיליון שקלים מכ־650,000 תומכים.
"הדבר שמביא אותנו כל בוקר למשרד, וירטואלית או פיזית, הוא בסופו של דבר לגרום לדברים לקרות", מסכם גרינפלד את התקופה. "לגרום ליזמויות לצאת לפועל, ולא משנה אם זו יזמות עסקית או בעולמות היצירה או בתחום הקהילתי. אנחנו קמים בבוקר כדי לגרום לדברים לקרות, ובעשור הזה תרמנו לכך. לאנשים רבים יש את היצר, הרעיון, אבל כדי שזה יהפוך לחלק מהחיים האמיתיים, יש שני אלמנטים שצריכים להתחבר: קהילה ומימון. אנחנו מספקים את הפלטפורמות המאגדות בין שני האלמנטים האלה, והסיפוק הוא רב".
נמשיך בפלטפורמת הדסטארט. לגרינפלד קשה לברור את הפרויקטים הכי מוצלחים בה מבין האלפים ("כולם היו בניי"), אך בכל זאת נציין כמה: בשנת 2015 הקים הזמר והיוצר חנן בן ארי פרויקט שבו פנה להמון לסייע לו להוציא אלבום ראשון. הפרויקט גייס 129,615 שקלים בידי 1,503 תומכים. בן ארי זכה השנה בפרס אקו"ם למחבר השנה ולשיר המושמע ביותר, ובחר להקדיש ולתרום את הפרס ליוצרי הדסטארט העתידיים.
פרויקט מוצלח נוסף היה של "שוקולד פנדה", מותג שוקולד טבעוני שהקימו ב־2012 דניאל ואליה ברקת. הם החלו את דרכם בפרויקט מימון המונים מוצלח מאוד בהדסטארט, אחריו עלו לפרויקט נוסף, ובשני הסבבים גויסו באמצעות הציבור חצי מיליון שקלים. לפני כמה חודשים עלו לשלב הבא ויצאו לגיוס ב־fundit (פלטפורמה נוספת של הקבוצה) לקראת פריצה לשוק בארה"ב. בגיוס הם קראו לקהילת התומכים להצטרף כשותפים בחברה, והגיוס הסתכם ב־6.5 מיליון שקלים מ־941 משקיעים.
הכל או לא כלום
הקונספט של אתר הדסטארט הוא שאם לא מגייסים את כל הסכום שנקבע מראש (אין הגבלה לסכום, אך עדיף שיהיה ריאלי), לא המגייס ולא האתר מקבלים את הכסף. במקרה של הצלחה, פלטפורמת הדסטארט גובה 9% (יש שוני באחוזים בין הפלטפורמות השונות של הקבוצה). "בפלטפורמת הדסטארט יש יותר מ־50% הצלחה, אך 40% ומשהו מהפרויקטים לא צולחים בסוף", מציין גרינפלד.
מהו הסוד להצלחה?
"זה לא התחום, זה לא הנושא או הנישה הספציפית, אלא המגייס הוא האדם שאמור לעניין את הקהל. בסופו של דבר יש פנייה אישית של היוזם לקהל, שבה הוא מספר את הסיפור של המיזם שלו, ופה מתחיל העניין בסיפור האישי שלו. לכן צריך להיות משהו בסיפור האישי שימשוך. זה אחד האלמנטים שרותמים לגיוס. בלי לשמוע את הסיפור של האדם, תהיה פחות נכונות לתמוך. הסיפור האישי של היזם הוא המוכר, אחר כך יש את האלמנט של המוצר עצמו. אם משהו לא שידר מספיק ברור מבחינת הסיפור של היזם, או שהתשורות שהיזם הציע לא היו מספיק מעניינות או משכנעות, אז לא יהיה לקהל רצון לקחת חלק בזה".
על אף ההצלחה של אין־ספור פרויקטים מגוונים בפלטפורמת הדסטארט, גרינפלד מודה שמה שהכי הפתיע אותו קרה דווקא בפלטפורמה נוספת של הקבוצה, giveback. זוהי פלטפורמת מימון המונים מבוססת תרומות עבור פרויקטים בעלי אופי חברתי־קהילתי, שהוקמה בשנת 2017 ובמסגרתה גויסו כ־100 מיליון שקלים עבור כ־1,140 פרויקטים. בין הפרויקטים היה גם כסף שגויס לטובת זוגות שהיו צריכים מימון כדי להביא תינוקות לעולם, למשל בתהליך פונדקאות. "חשבנו על מיזמים, על קונספטים חדשים, אבל בתוכנית המקורית שלנו לא ראינו תינוקות באים לעולם דרך הפלטפורמות שלנו", מודה גרינפלד. "זה הדבר הכי מרגש שאפשר לדמיין, זו כנראה היצירה הכי משמעותית שאפשר ליצור".
כמה תינוקות נולדו בסיועכם?
"היו אצלנו 40 גיוסים של פרויקטים העוסקים בפונדקאות, שגייסו יחד יותר מ־5.5 מיליון שקל".
"giveback", מודה גרינפלד, "הוא אתר שעושה לנו נעים מאוד בבטן. הוא האתר היחיד בקבוצה שלא למטרת רווח.אנו גובים בו עמלה של 9% ועמלה מופחתת של 5% מגיוסים של מעל ל-250 אלף שקלים, שהולכת לתפעול האתר ולתמיכה חזרה בפרויקטים", הוא אומר. אחד הפרויקטים המרגשים והמוצלחים שלgiveback היה "יד לאוליבר", למען אביגיל, לי ווינסנט קלארק שנפגעו בתאונת דרכים קטלנית ואיבדו את בנם אוליבר ז"ל בן השנה. הפרויקט גייס 1,018,593 שקלים בידי 5,272 תורמים. פרויקט מרגש נוסף היה ״ארבעה ילדים לא לבד״ למען ילדיה של דיאנה דדבייב ז"ל, שנרצחה לעיניהם, ובו גיוסו 1,371,281 שקל בידי 9,574 תורמים.
גם הפרויקט ״מחזירים לשירה את החיוך״, שנועד לסייע לשירה איסקוב, שבעלה לשעבר אביעד משה ניסה לרצוח אותה בעת שהיו נשואים, זכה להצלחה רבה. את הפרויקט הובילה היזמית החברתית חנה רדו (שהיא גם דח"צית ב־fundit מקבוצת הדסטארט), והוא גייס 1,473,918 שקלים בידי 12,253 תורמים.
לקבוצת הדסטארט, כאמור, יש עוד כמה פלטפורמות. אחת מהן היא fundit, שגרינפלד הוא גם היו"ר שלה. זוהי פלטפורמת השקעות וגיוס הון עבור מיזמים וחברות שהוקמה בשנת 2017, בשיתוף פועלים IBI. מאז עליית האתר גויסו עסקאות בשווי העולה על 420 מיליון שקלים עבור 167 גיוסים, ויותר מ־83 מיליון שקלים כבר הוחזרו למשקיעים. תחת fundit נכנסה ממש לאחרונה קטגוריה חדשה, smb fundit, לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים.
בורסה ללא הנפקה
גרינפלד מסביר ש־fundit גם פועלת בשיתוף פעולה עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב, בזירת המסחר החדשנית Tase Up, המאפשרת לחברות טכנולוגיה ונדל"ן להיסחר בבורסה מבלי להיות מונפקות וגובשה במיוחד עבור חברות פרטיות, במטרה לאפשר להן לגייס כספים ממשקיעים מוסדיים ולקוחות כשירים. אזור גיוס ייעודי ב־fundit מנהל את הגיוס מתחילתו ועד לרישום ב־Tase Up. חברת קנבוטק הישראלית, העוסקת בפיתוח מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס רפואי ותוספי תזונה מבוססי פטריות, ערכה באמצעות fundit שלושה סבבי גיוס ישיר ממשקיעים והשלימה רישום למסחר בבורסת תל אביב. גם חברת PSC, שמביאה שיטות עבודה וניהול מעולמות הסטארט־אפ לתעשייה החקלאית, גייסה באמצעות fundit ונרשמה למסחר בזירת TASE UP של הבורסה.
עוד פלטפורמה מקבוצת הדסטארט היא beactive, שהוקמה בשנת 2019. זוהי פלטפורמת מימון ההמונים לקידום מאבקים משפטיים, חקיקתיים וציבוריים. מאז הקמתה גויסו כ־16 מיליון שקלים עבור כ־120 פרויקטים. למשל, התנועה לחופש המידע גייסה עבור מאבק משפטי וציבורי לחשיפת תהליך קבלת ההחלטות בממשלה - ובין היתר את תמלילי הדיונים שנוהלו במשבר הקורונה ואת חומרי הרקע העובדתיים שמוצגים בהם - 104,510 שקלים מ־959 תומכים.
איך השפיעה הקורונה על גיוסי ההמונים?
"זה עשה משהו מדהים, ובכל אחד מאתרי הקבוצה קרה משהו יוצא דופן לטובה. ראינו איך ערבות הדדית קורית הלכה למעשה מול העיניים שלנו. היו כל מיני סוגי פניות, והצורך למימון המונים עלה יותר ממה שעלה לפני כן, כולם היו נזקקים, כולם היו מבולבלים".
תן כמה דוגמאות.
"הדבר הכי בולט היו מסעדות, אולמות אירועים, ברים, בתי קפה, שלמעשה בעקבות הקורונה נסגרה להם הדלת על כל סיכוי להרוויח כסף ולמכור את מרכולתם. זה היה ענף שלם שחטף. הם למעשה פנו לקהל הגרעיני שלהם ולקהלים חדשים ואמרו שאם אתם רוצים שנהיה כאן אחרי המבול, בואו תקנו מראש את הארוחה או האירוע. הם פנו לקהל של אנשים שמעריכים מה שהם עושים וזה היה מקור הכנסה עבור אותם העסקים. אגב, המסעדות האלה גם סיפקו סוג של אסקפיזם לתומכים שלהם, כלומר לקנות את הבילוי במסעדה ליום שאחרי. זה משהו שהיה מאוד קשה לדמיין באותה תקופה שבה אתה יושב בבית בסגר. זה היה למעשה win־win קלאסי. ראינו למשל את המסעדן שאול בן אדרת, הבעלים של מסעדת 'התרנגול הכחול', שבצל משבר הקורונה העלה פרויקט באתר הדסטארט, שגייס 280,450 שקלים בידי 582 תומכים.
"מובן שראינו לא רק מסעדות", מוסיף גרינפלד. "למשל 'עולם המים של אורי סלע', מרכז לשחייה ושיקום במים, עמד בפני קריסה כתוצאה ממשבר הקורונה. הפרויקט הסתיים בהצלחה, גייס 609,997 שקלים באמצעות 1,011 תומכים, וסייע לעולם המים להמשיך ולפעול".
גם המהומות שפרצו בערים המעורבות בחודש מאי האחרון באו לביטוי בפלטפורמות הקבוצה. כך למשל פרויקט "מנצחים יחד את האש", שהקים יואב בודנר מלוד עבור העסק שלו ועבור העסק של חברו סוהיל, ששניהם הוצתו בהתפרעויות בלוד. בודנר פנה לקהל הרחב לסייע לשניהם לשקם את בתי העסק מנזקי הפוגרום. "אש השנאה לא מבדילה בין יהודים לערבים. עזרו לנו להחזיר את השפיות", כתב בפנייתו, והצליח לגייס 165,885 שקלים באמצעות 1,080 תורמים בפלטפורמת giveback. גם המרכז לתיאטרון עכו, שנחשב בעיני רבים לסמל של דו־קיום בין יהודים לערבים ומקום שבו שתי התרבויות נפגשות ליצירה משותפת, ניזוק במהלך המהומות וחלקים רבים ממנו נשרפו.
הפרויקט למען שיקומו הצליח לגייס 223,439 שקלים בידי 371 תורמים. גם ג׳וינט ישראל ושורה של גופים קהילתיים אחרים השיקו פרויקט מימון המונים בשלושה גיוסים, במגמה לסייע בשיקום המרחבים הקהילתיים המשותפים (גני משחקים, פארקים ומבנים) בערים המעורבות עכו, לוד ורמלה. מרחבים אלה, שהיו מקום מפגש קהילתי לכלל תושבי העיר, נפגעו קשות במהומות בחודש מאי. הפרויקט כולו הצליח, וגייס 302,455 שקלים מ־340 תורמים.
בתום עשור מההקמה, גרינפלד מנסה לנבא היכן תהיה הקבוצה בעוד עשור. "ההיגיון הבסיסי של קשר ישיר בין יזם לבין קהילה הוא היגיון שהיה פה מאז ומעולם והוא לא ישתנה", הוא אומר. "אבל יש לי את היסוד להניח שיהיו טכנולוגיות נוספות שיאפשרו את אותם הדברים. העיקרון יישאר אותו עיקרון, אבל האמצעים הטכנולוגיים למימושו ישתנו, ואנחנו כבר בוחנים כיום כל מיני פיתוחים".