לא מעט צקצוקים נשמעו ברחובות העיר הלבנה לפני כמה שבועות, עת התפרסם אותו תחקיר מדובר של האקונומיסט, שקבע באופן חד וברור: תל אביב היא העיר היקרה בעולם. המקטרגים, כמובן, לא איחרו לפצוח במקהלה. זה עניין של מדיניות ממשלתית, אמרו. זו עירייה שלא אכפת לה מתושביה, התלוננו. זו התוצאה של קפיטליזם חסר מעצורים/ סוציאליזם מוגזם, קבעו.
כל זה נכון. לא בכדי הפכה תל אביב לעיר יקרה. הממשלה אכן התעלמה מיוקר המחייה שהולך ונהיה בלתי נסבל בעיר והעירייה אכן מטפחת בעיר תרבות של מגורי יוקרה, אשר משתלמת לה בסופו של דבר מבחינת מיסים אך עלולה לפגוע באזרח הקטן, במיוחד המוחלש. אולם כל אלה אינם אלמנטים חדשים, אלא בגדר מציאות הקיימת מזה עשורים בעיר - ואף במדינה. לכן, חשוב להסתכל על הגורמים שהביאו לתל אביב את התואר המפוקפק דווקא עכשיו, ובעיקר להבין: מה זה אומר בכלל
200 מוצרים ושירותים ב-173 ערים
המחקר שביצעה יחידת המידע של האקונומיסט (EIU) הינו מקיף לכל הדעות. הוא בדק יותר מ-170 ערים מרכזיות ברחבי העולם, באזורים שונים ובמדינות הנמצאות במצבים כלכליים שונים. נבדקו 200 מוצרים ושירותים, מסקטורים שונים, כגון קניות בסופר, משקאות אלכוהוליים במקומות בילוי, נסיעה בתחבורה ציבורית ועוד. עוד יש לציין כי ה-EIU מקיים את הבדיקה הזו מדי שנה. בשנה שעברה, למשל, את המקום הראשון חלקו פריז, סינגפור וציריך.
מן הסתם, לאור המשבר הכלכלי של הקורונה, נרשמה עליית מחירים רוחבית ברוב העולם. חלק ניכר ממנה ניתן לייחס לבעיות אספקה ושינוע של מוצרים ברחבי העולם. "אנו רואים בבירור את ההשפעה (של הקורונה) על המדד השנה, במיוחד עם העלייה החדה במחירי הדלקים" העירה אופסנה דוט, ראש מחלקת יוקר המחיה הבינלאומי ב-EIU. כיום, יוקר המחייה בתל אביב מוערך בכ-6% יותר מבניו יורק. אבל צלילה לעומק של המספרים מראה מציאות קצת שונה.
לא עוזבים את העיר
ראשית, יש לזכור כי המחקר בדק את תל אביב-יפו לבדה. אין התייחסות לערי הלווין של תל אביב, כגון רמת גן, חולון, בת ים ואפילו רעננה. זה נתון חשוב היות ותל אביב עצמה, לעומת ערים אחרות במדד כגון פריז, לוס אנג'לס ובייג'ינג, היא עיר קטנה, ובעיקר מרוכזת. לכן, לצורך העניין, אם הייתה נערכת השוואה בין תל אביב לבין הרבעים המרכזיים של פריז, או רק בין תל אביב לאי מנהטן בניו יורק, הנתונים היו שונים.
כמו כן, תל אביב משמשת היום אבן שואבת לאוכלוסייה גדולה בישראל, שלא רואה באף עיר אחרת תחליף למה שמספקת העיר הלבנה. לקנדים המעוניינים ב"חיי העיר הגדולה (Big city life)" יש בחירה בין טורונטו, מונטריאול וונקובר. הברזילאים יכולים לפזול לכיוון של סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו, בלו הוריזונצ'ה ועוד עשרות "מגה ערים". לישראלים, אפעס, נשאר בעיקר את תל אביב. וזאת, בלי להזכיר מאפיינים של תל אביב, המושכים אליה ורק אליה אוכלוסיות מסוימות כגון הקהילה הגאה.
שקל בבקשה
מי היה מדמיין לפני שנה, שהדולר יהיה שווה 3.15 שקלים (נכון לזמן כתיבת שורות אלו) בלבד? אפילו באקונומיסט דאגו להדגיש כי אי אפשר לנתק את יוקר המחייה היחסי של תל אביב מהעובדה שהקורונה לא השפיעה על השקל כמו שהיא השפיעה על מטבעות אחרים. לא רק הדולר- גם שווי היורו צנח ל-3.57 (נכון לכתיבת שורות אלו), היין היפני לפחות מ-2 אגורות (נכון לכתיבת שורות אלו) והפאונד ל-4.22 שקלים (שוב, נכון לכתיבת שורות אלו). יתרה מכך, הנתונים הנ"ל באים לאחר התאוששות קלה בשבועות האחרונים, כך שבעת עריכת התחקיר, ערכם של המטבעות המוזכרים היה אף נמוך יותר.
זו אינה תעודת עניות לכלכלה הישראלית. נהפוך הוא - זו הוכחה לכוח הקנייה הישראלי, ולחוזק של השקל שלנו. אחת העדויות שההשפעה הכלכלית של הקורונה על מדינת ישראל הייתה פחות הרסנית, למשל, מזו שנמדדה בחלקים מאירופה, היא העובדה שהמטבע שלנו איתן בחוזקו אל מול מקביליו - וזאת על אף מאמצים של בנק ישראל לגרום לפיחות של השקל על ידי רכישה של מטבעות זרים.
מדינה בהיי (טק)
אחד הנתונים המדאיגים העולים מהמחקר שפורסם באקונומיסט קשור ליוקר המחייה אל מול השכר הממוצע. כיום, עומד השכר הממוצע (נטו) בתל אביב על כ-9,679 שקלים, שזו עלייה של כ-7.5% אל מול שנת 2018, אך הוא עדיין נמוך מאוד יחסית לערים אחרות הנמצאות בטופ של הטבלה, יחד עם תל אביב. אולם, גם הנתון הזה מטעה. היות ובעיר הזו חי, ובעיקר מוציא כסף, רוב כוח האדם של ההיי-טק הישראלי, אולי צריך להסתכל על המספרים קצת אחרת.
"תל אביב היא בירת ההיי-טק והסייבר הישראלי, על זה אין ויכוח," הסביר רונן מניפז, יזם, משקיע ואיש עסקים ישראלי, "גם אם ההייטקיסטים לא ממש גרים בתל אביב, וחלק גדול מהם אכן גר בתל אביב, הם מוציאים פה לא מעט כסף על תחבורה, מזון, בילויים וכדומה. לכן, צריך להסתכל על השכר שלהם כפקטור משמעותי, כי העיר משרתת אותם. כשאנשים מוכנים להוציא יותר כסף ולצרוך מוצרים ושירותים יותר יקרים, המחירים הם בהתאם".
"תל אביב יותר יקרה ממקומות אחרים בישראל - כי שם נמצאות כל המשרות הטובות," הסביר פרופ' דן בן דוד ממכון שורש למחקר כלכלי-חברתי באוניברסיטת תל אביב, והוסיף כי זהו המרכז הכלכלי של ישראל, עם משרות הייטק המציעות משכורות גבוהות ומושכות כוח אדם איכותי מרחבי הארץ.
ובשורה התחתונה
נתוני יוקר המחיה לשנת 2021, כפי שהם מובאים באקונומיסט, דורשים תשומת לב - מצד הממשלה, העירייה, הצרכנים וגם נותני השירות. אולם, אין צורך להיכנס לסחרור והפאניקה עצמה מיותרת. כן צריך לפעול לכך שתל אביב תהיה נגישה גם לאוכלוסיות פחות עשירות, על מנת לשמר את המרקם האנושי החי בעיר. לא צריך לפגוע באורח החיים התל אביבי הייחודי, ולו רק כדי לשפר את הסטטיסטיקה. וכן, גם צריך להכיר בעובדה שהחיים בתל אביב (ובישראל) לא זולים.