סופרמרקט של מניות: מה קורה לרשתות השיווק בארה"ב?

בזמן שנדמה כי הקמעונאיות הישראליות משתמשות בכל אמתלה להעלאת מחירים שתמשיך את תוצאות תנופת קניות הדחף של ימי הקורונה בשנתיים האחרונות, ענקיות הדיסקאונט האמריקאיות החלו להכין עצמן לחזרה לשגרת מלחמת המחירים.

מניות חמש ענקיות התחום שנבחנו על ידינו (ראו טבלה) חוו אומנם עלייה ממוצעת של כ־33% מאז תחילת 2021, אך ניכר לאחרונה כי המשקיעים החלו לבחון את השקעתם במניות התחום.

מניית וולמארט, לדוגמה, הנסחרת בבורסת ניו יורק בארה"ב בשווי 415.5 מיליארד דולר, סיכמה מתחילת 2021 עלייה של 4.7%. זאת לעומת עלייה של כ־46.8% שחוותה המניה מאז שפל הקורונה, שאליו הגיעה בתחילת מרץ 2020, ועד נובמבר של אותה שנה.

אך עם תחילת מבצעי החיסונים החלה המניה במגמת ירידה, שמחקה לה כ־16.5% משוויה עד מרץ שנה שעברה, וכלל מניות התחום חוו מגמה מעורבת במהלך שנת 2021, עם עליות וירידות שונות. מחיר המניות, עם זאת, נשאר גבוה יותר מזה שהציגו בתחילת 2021.

מובילות התשואה מבין הרשתות שנבחנו הן קוסטקו וקרוגר, שמחירן עלה ב־53% ו־80.9%, בהתאמה, לתקופה שנבחנה בטבלה. אך החריגות הללו לאו דווקא מעידות על הכלל.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר, הסביר ל"וואלה! כסף" ו"מעריב עסקים", כי קוסטקו "מעט חריגה בנוף הדיסקאונט האמריקאי", שכן המודל העסקי שלה דומה לזה של נטפליקס או אמזון פריים, ובמסגרתו החברים משלמים דמי מנוי שנתיים, העומדים על כ־60 עד 120 דולר.

החברות הזו מאפשרת הנחות שונות, והיא לבדה הכניסה לקוסטקו כ־3.9 מיליארד דולר בשנת 2021, כלומר כ־60% מהרווח התפעולי, שעמד אותה שנה על 6.8 מיליארד דולר. הדבר עזר לה להגדיל את שיעור הרווחיות התפעולית, שעמד על 4.5% מההכנסות.

בתקופת הקורונה, ובכללה 2021, קוסטקו הגדילה את מספר החברים בה וגם העלתה את מחיר החברות. כל אלו תרמו לאותה רווחיות, שמגיעה היישר לשורה התחתונה.

הרשת עצמה ממוקמת יותר בפרברים האמריקאיים, שבהם התושבים מתגוררים לרוב בבתים פרטיים רחבים יחסית, עם מחסנים ומרתפים, והיא עובדת על עיקרון סיטונאי, שבמסגרתו הצרכן רוכש כמויות רבות.

לדוגמה, אמריקאי שנכנס לקוסטקו לקנות חלב, לרוב יקנה ג'ריקן של 5 ליטר חלב או אפילו כמה ג'ריקנים לטובת מיקסום ההנחה למחיר עבור המוצר, ולא ליטר חלב אחד, כמו ברשתות הקמעונאיות בישראל.

העלייה שחוותה קרוגר, שגם היא רשת קמעונאית גדולה אך שבנויה על עיקרון מעט שונה, קשורה בעיקר ביכולת שלה ושל המנהלים שלה להתגבר על בעיות ביצוע וניהול שנחוו בה טרם הקורונה.

החברה הקלאסית לבחינת הסקטור היא וולמארט, שהיא מעין ה'שופרסל' של האמריקאים. שם אפשר לראות בבירור את הקפיצה במניה, לצד הגידול בפעילות החברה לאור קניות הדחף שבוצעו ברשת, לצד רשתות נוספות ברחבי ארה"ב, עם פרוץ הקורונה.

אותן קניות דחפו את ביצועי הרשת מעלה, ובחינת ה־COMPS - הנתון החשוב ביותר בתוצאות הרשתות הקמעונאיות (comparable same store sales), המסייע לראות כמה הכנסות נבעו מחנויות בנות יותר משנה וכמה מחנויות בנות שנה ומטה -  מציגה עלייה משמעותית בפדיון החנויות הישנות, לצד כמות החנויות החדשות שנפתחו.

וולמארט הציגה כ־10% צמיחה ב־COMPS ברבעון הראשון של 2020 וכ־8.6% בממוצע לשנת הקורונה כולה, לעומת ממוצע של אחוזים בודדים טרום קורונה - סביב 2%־3% צמיחה.

תלויה בגידול באוכלוסייה

יש לציין כי רשתות הקמעונאות לא צומחות מעבר לצמיחת האוכלוסייה, וכי וולמארט אף מאבדת נתחי שוק לטובת אמזון ולרשתות הנישה הקטנות יותר. ב־2021 האטה הצמיחה של החברה ל־5%־6%, צמיחה שגם היא עדיין גבוהה יחסית לעבר, והשנה היא כבר אמורה להתייצב סביב 3%.

אך האם גם הרשתות האמריקאיות משתמשות באינפלציה או באופן כללי בגודלן וכוחן כדי להעלות מחירים לצרכנים מחד, תוך לחיצת הספקים מטה מאידך?
"בארה"ב השוק הוא תחרותי כמעט בכל תחום" מפרט וסצ'ונוק, "ואי אפשר להשוות אותו לשוק הישראלי. בוודאי שלא בגודל. ישראל היא משק קטן, עם רמת הכנסה גבוהה יחסית  גם לעולם המערבי, ובהתאם לממוצע ה־OECD, וגם המיסים בה גבוהים יחסית".

"אך בארה"ב המחיר מנצח. אפשר לקחת את דוגמת עליית המחירים האחרונה באנרגיה ובמזון כתוצאה ממלחמת רוסיה־אוקראינה,כדי לשים דברים בפרופורציה. ארה"ב היא גם יצרנית של גז טבעי ונפט, והגז בה הוא כמעט הזול בעולם, אולי למעט קטאר ודומותיה. האירופים, לדוגמה, משלמים על הגז כמעט פי 10 מהאמריקאים. נוסף לזה, ארה"ב וקנדה הן גם יצרניות גדולות יחסית של חיטה".

"אז אם נתייחס להיבט החיטה במסגרת הקמעונאיות, הרי שוולמארט רוכשת את החיטה ישירות מהחקלאים. אולי מלבד דישון ומיכשור חקלאי, אותם חקלאים לא באמת חווים גידול משמעותי בעלויות. אלה האחרונים מתבטאים רק בקרב הצרכנים, בהתאם לביקוש וההיצע. נכון שהחקלאים היו שמחים לנצל את עליית המחירים, אך יותר חשובים להם חוזים ארוכי־טווח עם לקוח ענק כמו וולמארט, שמחזיק גם מאפיות משל עצמו, מאשר להעלות לו מחירים. המחיר הגבוה כעת, דרך אגב, לא מבטיח שהוא יישאר כזה בעוד כשנה, לדוגמה".