שמענו על תחליפי בשר, על פודטק ועל אגטק, שמענו גם על הביטקוין, האתריום ומטבעות קריפטו אחרים, אבל הנושא הבא משלב בין סחר במטבעות קריפטוגרפיים וקיימות. הבשורה מגיעה מחברת ויגן ניישן, שייצרה מטבע קריפטו ירוק, ואם תרצו: מטבע טבעוני.
ויגן ניישן נוסדה ב־2018 על ידי אייזיק תומאס, יוסי רייבי ושניאור שפירא, כששאיפתם היא לכונן אקוסיסטם טבעוני ראשון מסוגו בעולם. מטרת הסטארט־אפ הישראלי היא לייצר בסיס כלכלי בר־קיימא שיטיב עם שרשרת המזון האקולוגית, ושבו מיליוני אזרחים ממדינות שונות, בעלי עסקים קטנים מרחבי העולם, יצרנים ותעשיינים יסחרו במוצרים בצורה שתשפיע באופן חיובי על עצמם ועל כדור הארץ, ללא קשר למקום הימצאם הפיזי.
תומאס גדל בירושלים למשפחה חרדית, למד עד גיל 15 בישיבה ויצא בשאלה, אם כי הוא לא אוהב את המונח ומסביר שהוא בסך הכל "הולך אחרי תשובות". "הבנתי שזה לא בשבילי והתחלתי לעבוד בבנייה, שהייתה סוג של חלום ילדות. ממשחקי לגו כילד הבנתי שאני רוצה לעסוק בנדל"ן".
יחד עם משפחתו הוא עזב את הארץ ועבר להתגורר בממפיס, טנסי, שם התפתח בתחום הנדל"ן וההשקעות וחשב שהוא הגשים את החלום הגדול. "יום אחד, לפני שש שנים, במהלך מדיטציה, הבנתי שאני צריך לעשות שינוי בחיי", הוא מספר. השינוי היה להפוך את אורח חייו לטבעוני, מה שנשמע פשוט וטריוויאלי אבל גרר אותו לשינוי קריירה מפתיע.
"השינוי הזה לקח אותי למקומות מטורפים שלא האמנתי שאגיע אליהם. יצא לי להיחשף גם מהבחינה העסקית לכל עולם הקיימות והטבעונות, והבנתי עד כמה מהר התופעה הופכת למגמה וצומחת בעולם בקצב מסחרר. ראיתי שבעשור הקרוב הולכת להיות מהפכה צרכנית מהגדולות ביותר בהיסטוריה, והצורה שבה אנחנו כאנושות נצרוך בעוד עשור מזון לא דומה כמעט בשום אופן לדרך שבה אנחנו צורכים מזון כיום".
כוח צרכני גלובלי
את התיאוריות הקשות על השפעות משבר האקלים כולם כבר שמעו, אבל את נקודת האור בכל המשבר הזה נוטים מעטים לראות. תומאס היה זה שהביט על חצי הכוס המלאה, ומצא בעיצומו של משבר דרך והזדמנות כמעט היסטורית לעשות שינוי בעולם.
"יש כל כך הרבה דברים לעשות בעולם החדש הזה, והרבה מאוד מקום לשחקנים חדשים שיובילו את התעשייה לצמיחה מטורפת בעזרת כלכלה ירוקה", הוא מסביר.
ההתחלה לא הייתה כל כך ברורה לתומאס ולשותפיו, שחשבו בכלל להקים רשת מסעדות טבעוניות ברחבי ארה"ב. "במהלך טיול אופניים בהרי האלפים שעשינו ב־2019 הבנתי פתאום שלא משנה כמה מסעדות נפתח בארה"ב, זה לא ייתן את המענה לטבעונים בכל מקום בעולם, ולא יענה על ההזדמנויות ששאפנו לפתוח. זו הייתה הנקודה שבה ויגן ניישן נוסדה. הבנו שצריך לבנות פלטפורמה ולתת את הבסיס הטכנולוגי כדי לחבר את העולם החדש הזה לכולם".
אתם בעצם מנפיקים מטבע טבעוני, או מטבע ירוק כפי שאתה מכנה אותו. מה הרעיון שעומד מאחוריו?
"השאלה טומנת בחובה את כל הפוטנציאל של הכלכלה החדשה, ואין ספק שאנחנו צועדים לעבר עולם שבו מככבים מטבעות משלימים. אם אנחנו אכן צועדים לכיוון הזה, הקהילה שיכולה לאמץ אידיאולוגית, מעשית וכלכלית מטבע משלה זו הקהילה הטבעונית. אני קם בכל בוקר ובוחר באיזו צורה אני רוצה לצרוך את האוכל שלי, איזו צורה של אופנה אני רוצה לצרוך, ואותו הדבר כשזה מגיע לקוסמטיקה, אביזרים ולייף סטייל.
"כל מטבע של ממשלות הוא כלי לעיצוב התנהגות של צרכנים. זו הפעם הראשונה שיש לנו מטבע שאיתו אנחנו יכולים לעצב התנהגות של צרכנים שתתמוך בכלכלה ירוקה ובעולם טוב יותר. הרעיון של מטבע טבעוני או מטבע ירוק הוא בעצם גם אמירה אידיאולוגית מאוד חזקה, של כוח צרכני גלובלי שמשקף את הכוח הכלכלי. ככל שאנחנו כקהילה נצרוך עם המטבע הזה ונחזק אותו ככה הכוח שלנו בכלכלה הגלובלית יחזק ויתחזק".
המודל הוא כמו מטבע מקומי שכונתי נוסח CULU, שניסו לעשות בעבר בישראל?
"אני פחות מאמין במטבע מקומי, כיוון שבסוף אנחנו פחות מתנהגים ברובד מקומי, אלא יותר כגלובלי במסגרות שמתאים לנו לחיות בהן. וכשכך, הקהילה הטבעונית היא קהילה מאוד גלובלית. אני רוצה שכולנו נהיה חלק מהכלכלה הזאת גם בארה"ב, גם באנגליה וגם בברזיל. כך שזה הרבה יותר חזק ממשהו מקומי".
איפה זה עומד כרגע בפועל?
"האפליקציה שלנו יוצאת עכשיו לאוויר ואנחנו כפסע לפני קמפיין גלובלי. השאיפה שלנו היא שכל עסק בתחום הקיימות יהיה רשום. יש לנו כרגע כ־65 אלף עסקים בתחום האוכל ואנחנו מרחיבים את זה לקוסמטיקה, אופנה וולנס, עם ארנק דיגיטלי שנותן לנו אפשרות לחבר בין צרכנים לקהילה ולפלטפורמת התשלומים. המטבע הירוק נועד לתמרץ את הקהילה להיות חלק מהבנייה של הכלכלה הזאת, וכל זה יוצא לקמפיין ברחבי העולם במטרה להגדיל את הקהילה. המטבע עצמו נרשם השבוע לשלוש בורסות, והמטרה היא לגדול ולהנגיש את הפונקציה לכל אדם שרוצה לחיות בצורה הזאת".
איך אני כאדם פרטי יכולה להשתמש בזה בישראל?
"הארנק הדיגיטלי שלנו כרגע תומך בתשלומים בארה"ב, במערב אירופה ובעוד כמה מדינות, ובימים אלה אנחנו עובדים להתממשק לגוף סליקה גדול בישראל, על מנת שנוכל לתמוך פה בתשלומים מקומיים. המשקיעים הכי גדולים שלנו הם אנשים שיש להם ריטייל גדול בארץ, שרק מחכים שנתממשק לתשלומים פה. אנחנו בהחלט יכולים ליצור שיתופי פעולה גדולים בישראל".
עד כמה אתם מקפידים על האג'נדה של החברות שמשתפות איתכם פעולה?
"זה משהו שאנחנו מאמינים בו, ומאמינים שהעולם הולך לשם - לכן אנחנו מקפידים. אני לא מאמין שהעולם יהיה מאה אחוז טבעוני מחר בבוקר. זה גשר מסוים שיכול להיות איטי יותר או מהיר יותר, ו־ויגן ניישן היא עבורנו הגשר להביא למקום היותר טוב הזה. זו הסיבה שאנחנו עובדים עם חברות שנעים על הגשר הזה. שהן בתהליך. אנחנו רוצים להיות הגשר גם לחברות בתהליך, כדי להמחיש עד כמה כוח יש בכולנו כקהילה".
יש יותר מ־300 מיליון טבעונים ברחבי העולם, וישראל היא אחת המדינות עם אחוז הטבעונים הגבוה ביותר ביחס למדינות אחרות וביחס לאוכלוסייה, אבל עדיין מדובר במיעוט.
"זה הבייס של השוק שלנו, תחשבי שהיום 70% מהמילניאלז מזדהים עם האג'נדה. אבל גם אם מישהו לא מגדיר את עצמו 100% טבעוני, ככל שאנחנו ננגיש את הצריכה הקיימת יהיה לו הרבה יותר קל לבחור במה שאנחנו מציעים. השוק שלנו הוא הבייס שנמצא בחוסר מסוים ביום־יום, אבל אנחנו גם יכולים להיות הגשר הזה שמנגיש יותר דברים ירוקים ברוח הקיימות.
"האנשים המשוגעים תמיד משנים את העולם, וגם אם זה מיעוט זה בסדר גמור, אנחנו בדרך הנכונה. אבל כן, תל אביב היא אחד המקומות החזקים בעולם ביחס של טבעונים לאוכלוסייה. כל הארגונים למען זכויות בעלי החיים עשו עבודה מדהימה בהבאת העולם הזה להיכן שאנחנו נמצאים בו היום. המטרה שלי היא לתת מקום לכוח הצרכני הזה ולכוח הכלכלי שאנחנו בעצם מייצגים".
מה השאיפה הגדולה?
"לתקן את העולם, או יותר נכון לשדרג, ואני מאמין שאנחנו כאנושות בדרך לשם. מספיק לראות את הצעירים יוצאים לרחובות בקריאה נרגשת לעתיד טוב יותר. ויגן ניישן זה השלב הבא, ואני קורא לכולם - בואו נבנה את הכלכלה שאנחנו מאמינים בה. השאיפה של כל בן אדם בנקודת זמן שהוא רוצה לחיות אותה יותר בקיימות יעשה שימוש במטבע שלנו. אנחנו לא באים להטיף מוסר לאף אחד, אנחנו פשוט מנגישים והופכים את אורח החיים שכל אחד בוחר בעצמו".
כשרות טבעונית
תומאס מציין שחלק נכבד מהמטבע הירוק הולך לתרומה לקיימות, והחברה חוכרת עשרות אלפי דונם ביערות הגשם בברזיל לשימור. "אנחנו שומרים עליהם בעזרת המטבע, ואת זה אנחנו עושים כיום כשהמטבע שווה חצי דולר. הרעיון הוא שככל שאנחנו נהיה חזקים יותר, כך היכולת שלנו להשפיע על העולם תהיה חזקה. בסוף הכסף מדבר. היכולת שלנו ליצור השפעה ואימפקט היא מאוד משמעותית, ללא קשר למה מישהו אוכל היום בצהריים. הסיפור יותר רחב ממה יש על הצלחת".
אתם לא חוששים שחברות מסחריות יתפסו על זה טרמפ מסחרי בלבד?
"התאגידים דחפו לנו את כל הג'אנק שיש על המדפים היום, הלוואי שהם יבינו שזה האינטרס שלהם לדחוף את הדברים הבריאים יותר. אני רוצה שהם יבינו שזה אינטרס כלכלי, שיבינו שיש פה כוח צרכני שהם חייבים להיות חלק ממנו. אני תמיד נותן כדוגמה את הקהילה החרדית בארה"ב, שמונה 0.01% מהאוכלוסייה ועדיין 85% מהמוצרים בארה"ב הם עם חותמת כשרות. למה? כי הם הבינו שיש פה כוח צרכני, וזה נחשב יותר בריא, יותר נקי וכיוצ"ב. וגם כאן, ככל שאנשים יגידו שקיימות זה לא רק משהו שנחמד לצרוך וזה מוצר חיוני, כך ההשפעה תהיה גדולה יותר. אפילו תנובה מורידה את החלב החליפי למדפים ראשיים, תראי איזו דרך עשינו".
היכן בכל זאת האתגרים?
"הם כל יום כל היום. החלום שלי הוא לרוץ 100 קילומטר ובינתיים השיא שלי הוא רק 60, וזה לא מרגיש לי מספיק ארוך. אני מרגיש שאני לא ממצה. אני תמיד משווה ריצה ארוכה לסטארט־אפ, זה מגיע מהשיגעון הזה בתוכי. אז כמו שלא משנה מה מזג האוויר, מבחינתי לקפוץ מהמיטה בחמש וחצי בבוקר זו דרך חיים, כך גם ביזמות. העקביות נמצאת בכל דבר. אז האתגרים הם בלהגיע לנתח שוק גדול, רגולציה, חינוך שוק, יש הרבה מאוד מהם, אבל בסוף אנחנו מסתכלים על כל דבר כאתגר שצריך או לשבור בו את הקיר או לקפוץ מעליו. ואנחנו עושים את זה יחד".
הסלוגן שבחרו בוויגן ניישן שמלווה אותם הוא "תחיו כאילו יש מחר". בניגוד לסלוגן המוכר שצריך לחיות את הרגע כי מחר נמות, תומאס אומר שהוא שואף לדאוג לדברים שגדולים יותר מהנאות רגעיות. "אנחנו חיים את המחר כי אנחנו צריכים להכין אותו לילדים שלנו ולנכדים שאולי יהיו לנו. למטבע הדיגיטלי יש זהות וערכים מאוד ברורים, וזה לא רק בואו נעשה כסף ועסקים, אנחנו פה למען הסביבה ולמען המחר - וזה מה שמוביל את כולנו בעשייה הזאת".