האטה נוספת חלה בקצב האינפלציה השנתי של ארה״ב, שירד בחודש אוגוסט ל-2.5%. זאת לאחר שבחישוב שנתי עמד ביולי על 2.9%. מדובר ברמת האינפלציה הנמוכה ביותר זה שלוש וחצי שנים – מאז 2021. מדד המחירים לצרכן במדינה עלה בחישוב חודשי ב-0.2%. לפי התחזיות, הבלימה שחלה באינפלציה תאפשר ל"פדרל ריזרב", הבנק המרכזי בארה"ב, להוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ב-0.25% או ב-0.5%.
"נתוני האינפלציה בארצות הברית היו מעורבים, אך לדעתי אכזבו מעט את אלו שקיוו שהריבית תרד בחצי אחוז. נראה כי אפשרות זו יורדת מהפרק", אומר היום (רביעי) ל"מעריב" רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות. "זאת משום שמדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה, מדד הליבה – עלה 0.3% באוגוסט, והיה גבוה בעשירית האחוז הן משיעור השינוי בחודש יולי והן מציפיות השוק. האינפלציה עדיין ׳דביקה׳".
שאלת מיליון השקל: מתי תרד הריבית? נגיד בנק ישראל פרופ' ירון מדבר על הכל
"מצב בו אינפלציית הליבה גבוהה יותר מהאינפלציה הכללית (3.2% לעומת 2.5%) ואינה פוחתת (3.2% גם בחודש שעבר), יקשה על הפד להוריד ריבית מעבר להורדה של רבע אחוז המסתמנת לחודש זה", הוא מפרט, "זאת אלא אם נתוני התעסוקה והאינפלציה של ספטמבר יראו על האטה נוספת. כך גם העובדה שמחירי השירותים והדיור עולים פי 2 מקצב האינפלציה, ומשקפים למעשה את איתנות הביקוש המקומי".
מה יקרה אצלנו?
גם בישראל, מדד המחירים לצרכן שיתפרסם בשבוע הבא כבכל חודש, צפוי להציג התייקרויות במגוון תחומים, ובהם גם במחירי הנופש והתעופה, בשל חופשת הקיץ של חודש אוגוסט. המדד, שיותיר ככל הנראה את האינפלציה על כנה, ירחיק בשילוב פרמטרים נוספים את החלת המגמה העולמית של הורדת הריבית, גם כאן בישראל.
"אחת התוצאות המהותיות של ההסלמה הביטחונית והעלייה בפרמיית הסיכון היא התרופפות הקשר בין הריביות של שאר המדינות המפותחות לבין הריבית בישראל", מסביר מנחם בשיחה עם "מעריב", "בעבר היה מתאם בין הריבית הישראלית לבין המדינות. בנק ישראל אפילו נתן את ההובלה. בינואר האחרון, הריבית אצלנו ירדה ברבע אחוז, משום שהנחת העבודה הייתה שהמלחמה תימשך שישה חודשים בערך".
"מה שרופף את הקשר בין הריבית הישראלית לזו בארה״ב, היה התעצמות המלחמה והתרחבותה למספר זירות", הוסיף, "בנק ישראל כתב בתחזית שלו ביולי שההנחה לפיה מדובר באירוע מוגבל משתנה – המלחמה תימשך עד סוף 2024 לפחות, ותהיה בעלת ההשפעה חזקה יותר על הכלכלה והשווקים".
"הדוגמה הכי טובה לכך היא שבעוד הריבית כאן בארץ (4.5%) נמוכה באחוז מזו בארה״ב (5.5%), התשואה לפדיון באג״ח הישראליות של הממשלה גבוהה יותר מארה״ב. הסיבה להיפוך נובעת מהשפעת המלחמה, וגם מכך שהממשלה לא אותתה על משמעת פיסקאלית, על קידום התקציב ועל מציאת מקורות הכנסה חדשים. היה נדרש איתות לחברות דירוג האשראי שאנחנו עומדים לקראת מדיניות של הכלה והורדה של יחס החוב לתוצר".
כפי שזה נראה כרגע, בנק ישראל לא יוכל להוריד ריבית כל עוד הגירעון נשאר גבוה, והקשר בין הריבית האמריקאית של הפד לבין הריבית בישראל יישאר קשר חלש. על מנת להחזיר את שתי הריביות להיות בהלימה מסוימת, יש צורך בשני דברים.
בעוד באחד מהם, התפתחות במצב הגיאופוליטי, יש למדינה השפעה מוגבלת – התנאי השני דווקא ישים מאוד ותלוי בנו: על הממשלה לגלות מדיניות תקציבית אחראית. הצעד הראשון, קידום תקציב 2025, נעשה אומנם באיחור, אבל נעשה. עכשיו יש לגייס מקורות חדשים, לבצע הצהרות אחראיות מול חברות הדירוג שפוקחות שבע עיניים על כל צעד כלכלי כאן.
"תרחיש בו הריבית בארה"ב יורדת בשיעור מצטבר של 1% או 1.25% תוך חצי שנה, כשבמקביל ריבית בנק ישראל נשארת ללא שינוי – הוא תרחיש אפשרי בהחלט", מסכם כלכלן השווקים, "כל עוד אין שינוי במדיניות הפיסקאלית הממשלתית, בנק ישראל יהיה מוגבל ביכולת שלו לסייע למשק. חשוב לזכור - הבנק אומנם קובע את הריבית, אבל גם מוגדר בכובעו השני כיועץ הכלכלי לממשלה. עצתו שאומרת לפעול להקטנת ההוצאות והגירעון, היא דבר שאפשר וצריך להוציא לפועל".