בפעם השנייה מתחילת השנה, הבנק המרכזי באירופה הוריד היום (חמישי) את הריבית ברבע אחוז, מרמה של 3.75% ל-3.5%. הוא עשה זאת בהתאם לתחזיות, ולאחר שהאינפלציה באיחוד האטה.
מדובר בהמשך המגמה העולמית להורדת הריבית על הפיקדונות, מגמה ששותפים לה בנקים ברחבי העולם. בישראל, בינתיים, נראה שאי היציבות הפיסקאלית והמלחמה המתמשכת ימנעו הורדת ריבית גם בהחלטה הבאה של בנק ישראל, בחודש אוקטובר.
כשבעולם הריבית תרד, כאן מדיניות הממשלה תרחיק את החלום | פרשנות
זאת לאחר שאתמול דווח כי חלה האטה נוספת בקצב האינפלציה השנתי של ארה״ב, שירדה בחודש אוגוסט ל-2.5%. זאת לאחר שבחישוב שנתי עמד ביולי על 2.9%. מדובר ברמת האינפלציה הנמוכה ביותר זה שלוש וחצי שנים – מאז 2021. מדד המחירים לצרכן במדינה עלה בחישוב חודשי ב-0.2%. לפי התחזיות, הבלימה שחלה באינפלציה תאפשר ל"פדרל ריזרב", הבנק המרכזי בארה"ב, להוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ב-0.25% או ב-0.5%.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, הסביר אתמול ב"מעריב" מדוע הדבר לא צפוי להשפיע על ישראל: "אחת התוצאות המהותיות של ההסלמה הביטחונית והעלייה בפרמיית הסיכון היא התרופפות הקשר בין הריביות של שאר המדינות המפותחות לבין הריבית בישראל. בעבר היה מתאם בין הריבית הישראלית לבין המדינות. בנק ישראל אפילו נתן את ההובלה. בינואר האחרון, הריבית אצלנו ירדה ברבע אחוז, משום שהנחת העבודה הייתה שהמלחמה תימשך שישה חודשים בערך".
"מה שרופף את הקשר בין הריבית הישראלית לזו בארה״ב, היה התעצמות המלחמה והתרחבותה למספר זירות", הוסיף, "בנק ישראל כתב בתחזית שלו ביולי שההנחה לפיה מדובר באירוע מוגבל משתנה – המלחמה תימשך עד סוף 2024 לפחות, ותהיה בעלת ההשפעה חזקה יותר על הכלכלה והשווקים".