ד"ר דרק יאק נחשב לאחד השמות הבולטים בעולם בתחום בריאות הציבור. כאשר שימש דירקטור בארגון הבריאות העולמי בשנים 1995 עד 2004, הוא היה הרוח החיה מאחורי שתיים מהאמנות החשובות ביותר של סוכנות האו"ם - האמנה לפיקוח על מוצרי טבק, והאסטרטגיה העולמית לדיאטה ולפעילות גופנית. לאחר מכן הצטרף למועצה למחקר רפואי בדרום אפריקה, שם עסק בסוגיות בתחום הבריאות הקהילתית, ובהמשך הרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל וניהל את תחום בריאות הציבור בקרן רוקפלר.
על כן, כאשר הצטרף בפברואר 2007 לתאגיד פפסיקו, היו רבים שהרימו גבה ותהו כיצד המומחה מוכן לעבוד עבור אחת החברות הגדולות בעולם לייצור ולשיווק של מוצרי מזון ומשקאות, ובהם גם מוצרים שאינם תואמים את תפיסת העולם של יאק עצמו. אמו אף אמרה לו: "אתה מודע לכך שהם מוכרים משקאות ממותקים וטוגנים, ושאלה הדברים שגורמים לך להיות לא בריא ושמן?".
אבל יאק קיבל את ההצעה שהגיעה מהמנכ"לית אינדרה נויי ונתמנה לסגן נשיא בכיר למדיניות של בריאות עולמית וחקלאות. במשך קרוב לשש שנים בתפקיד הוא הוביל כוח משימה שסייע לבצע מהפכה בריאותית במוצרים של פפסיקו באמצעות צמצום רמות הסוכר, המלח והשומן, ללא פגיעה בטעמים המוכרים לצרכנים וללא פגיעה ברווחי התאגיד.
החודש ניצב ד"ר יאק פעם נוספת מול ביקורת, חריפה לא פחות. עם פתיחתו של הכינוס של הפורום העולמי לטבק ולניקוטין שנערך בניו יורק פורסמה הודעה כי הוא מונה לעמוד בראש הקרן למען עולם נקי מעשן, ארגון ללא כוונת רווח, שאמור "להאיץ את המאמצים העולמיים לצמצום ההשלכות הבריאותיות השליליות ומקרי המוות מעישון, והיעד - העלמת העישון לחלוטין ברחבי העולם", וזאת תוך שיתוף פעולה מקיף עם ממשלות, עם פעילים נגד עישון ועם ארגונים נוספים.
אף שההודעה הייתה אמורה לעורר תגובות אוהדות בהתמודדות עם אחת הסכנות הבולטות ביותר לבריאות הציבור - לפי מחקר שפורסם בשבוע שעבר במגזין "לנצט" הבריטי, 7.1 מיליון בני אדם ברחבי העולם מתו מנזקי טבק ועישון בשנת 2016 - פרט אחד בהודעה הרשמית עורר סערה מיידית. חברת פיליפ מוריס אינטרנשיונל, יצרנית הסיגריות המובילה בעולם, החתומה על המותג המצליח מרלבורו, הודיעה כי תממן את פעילות הקרן בסכום כולל של כמיליארד דולר עד שנת 2030.
בקרן החדשה הבהירו כי הפעילות תהיה עצמאית לחלוטין וכי לפיליפ מוריס לא תהיה כל השפעה עליה, אולם עצם המעורבות של חברת הטבק עוררה גל תגובות נזעמות מצד פעילים נגד עישון, שהאשימו כי היא משתמשת ביאק כבעלה תאנה בעודה ממשיכה למכור סיגריות. יאק עצמו סיפר בכינוס כי היו מי שניתקו קשר איתו בפייסבוק והאשימוהו כי עבר "לצד של הכלבים". "חייבים לשלב את השקפת העולם של התעשייה עם השקפת העולם של המדענים ומומחי בריאות הציבור כדי להתקדם", הסביר יאק בנאומו. "ככל שתעשיית הטבק תגלה יותר שקיפות, כך תשתפר היכולת להאיץ את התהליך לעבר עולם נקי מעישון".
עניין של כסף
ג'רמנה בארבה, סגנית נשיא בפיליפ מוריס אינטרנשיונל לנושאי רגולציה, הסבירה בשיחה עם "מעריב" כי ההחלטה להקים את הקרן ולתמוך בה כלכלית היא חלק מהאסטרטגיה שנוקטת החברה בשנתיים האחרונות, שנועדה לבצע מעבר מסיגריות למוצרים ללא עשן, כדוגמת האייקוס (IQOS), שבו הטבק עובר תהליך חימום ואינו נשרף. לפי בארבה, הקרן הייתה נחוצה כדי לאפשר מחקרים עצמאיים של מוצרי טבק חדשים הנחשבים מסוכנים פחות לבריאות.
"ידענו שאם אנחנו לא נעשה משהו, איש לא יעשה, ולנו יש המשאבים. לכן דיברנו עם יאק. הרעיון מצא חן בעיניו, והוא הסכים לעמוד בראש הקרן", הסבירה בארבה. "אנחנו נותנים כסף, אבל לא נהיה מעורבים בשום אופן. הם יוכלו להתקדם בכל כיוון שירצו ולא יצטרכו לקבל רשות. זו החלטה חשובה עבורנו כי אין לנו כל שליטה, אבל זה הדבר הנכון, כי הקרן יכולה לקדם מחקר עצמאי ולייעץ לממשלות כיצד לפעול מבחינת הרגולציה כדי להביא לסוף עידן הסיגריות".
דיוויד סווינור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת אוטווה בקנדה, העוסק ברגולציה בתחום הניקוטין, ציין כי ההתקפות נגד יאק נובעות מכך שפעילים במאבק נגד העישון "לא מבינים עסקים, לא מבינים כיצד תאגידים פועלים ולא מבינים שיש לתאגידים אחריות לתת דין וחשבון לבעלי המניות".
"כאשר טוענים שאם פיליפ מוריס באמת היו רוצים להילחם בעישון, הם היו מפסיקים למכור סיגריות - זו יהירות, חוסר הבנה כיצד חברה עובדת. שום חברה לא רוצה לצאת מהעסק", אמר ל"מעריב־סופהשבוע". "לא נוכל להבין את הסיטואציה אם נסתכל על כך מנקודת מבט מוסרית ולא מהכיוון של בריאות הציבור. זה כמו שאפשר לומר שלעשות סקס מחוץ לנישואים זה חטא, או שמבינים שזה משהו שקיים ומנסים למצוא דרכים לצמצם את הסיכונים לבריאות".
תמיכה נוספת בקרן החדשה הגיעה גם מכיוון ג'ף סטייר, אנליסט ועמית מחקר בכיר במרכז הלאומי למחקר של מדיניות ציבורית, שפרסם מאמרים רבים בנושא המלחמה בעישון. "זו הפעם הראשונה שבה העניקה חברת טבק גדולה סכום אדיר כדי לשכנע אנשים שלא לעשן סיגריות", הבהיר בשיחתו עם "מעריב־סופהשבוע" והוסיף: "זה דבר ביזארי ולא הגיוני, אלא אם כן מבינים את השיקול הכלכלי. להרוויח כסף זה לא דבר רע, אבל הם הבינו שאפשר לעשות זאת בלי להרוג את הצרכנים שלהם".
סטייר הוסיף: "הדאגה שלי היא לא אם הם מרוויחים כסף או לא, אלא אם אפשר לחולל רפורמה שבה החברות ישקיעו את הכסף במוצרים מסוכנים פחות וכך הן יעשו מה שהממשלה לא הצליחה לעשותו - לגרום לאנשים לעשן פחות". "הממשלה לא מבינה את זה ורואה בחברות איום, כי הן ייצרו את המוצרים המסוכנים", הוא מסביר. "אבל צריך להתקדם ולא לחשוב כמו לפני 30 שנה. לו יכולתי לקחת כסף מהיריב שלי כדי להביסו ולמצוא פתרון לבעיה, הייתי לוקח את הכסף. זה לא דבר רע. אני מקווה שד"ר יאק יצליח".
ניקוטין לייט
הכינוס השביעי של הפורום העולמי לניקוטין ולטבק - שהושק בשנת 2008 ומפגיש בין בכירים בתעשיית הטבק לבין מקבלי החלטות ופעילים למען בריאות הציבור - נערך הפעם תחת הכותרת "לפגוש את האתגר של השינוי". אף שחברות הטבק נתונות זה שנים אחדות בתהליך של שינוי ומעבר ממוצרי הטבק הוותיקים, ובראשם הסיגריות, למוצרים המבוססים על אידוי טבק או בעירת טבק במקום שריפה - האירוע הנוכחי נערך בצלה של הכרזה דרמטית שהגיעה מכיוון מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), הנחשב לגוף החשוב בעולם בתחום הרגולציה וגם בתחום מוצרי הטבק.
בסוף יולי הודיע ד"ר סקוט גוטליב, מנהל הסוכנות החדש שמונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ, על תוכנית חדשה שנועדה לבחון את הרגולציה סביב מוצרי טבק וניקוטין. "אם לא נשנה את הכיוון, 5.6 מיליון צעירים שחיים כיום ימותו בשלב מוקדם של חייהם בשל שימוש בטבק", הזהיר גוטליב, "עולם שבו סיגריות כבר לא ייצרו התמכרות או ישמרו אותה, ובו אנשים בוגרים שעדיין צריכים או רוצים ניקוטין יוכלו לקבל אותו ממקורות חלופיים ומסוכנים פחות -
החזון שצריך להיות אבן הפינה של המאמצים שלנו. אנחנו מאמינים שזה חיוני לקדם את המכנה המשותף הזה".
גוטליב הדגיש כי מאחר שלא ניתן לוותר לחלוטין על הניקוטין, הנחשב לחומר ממכר מאוד, יש צורך למצוא פתרון שבמסגרתו יהיה צמצום ניכר של רמת הניקוטין במוצרים שיגיעו לידי הצרכנים, תוך הנהגת רגולציה מתאימה ל"רמות הסיכון השונות". על כן, הוא ציין כי הסוכנות "מחויבת לעודד יזמות שיש לה פוטנציאל לגרום לשינוי ברור בבריאות הציבור ולעדכן את המדיניות והמאמצים כך שיגנו באופן הטוב ביותר על הילדים ויסייעו למעשנים לוותר על הסיגריות".
מיטש זלר, מנהל המרכז למוצרי טבק של הסוכנות הפדרלית, ציין בנאומו לפני משתתפי הכינוס בניו יורק כי הדיונים שתקיים הסוכנות במסגרת המדיניות החדשה יכללו גם את הסוגיות של אכיפת הרגולציות החדשות והאופן שבו יצטרכו חברות הטבק לציית לסטנדרטים שייקבעו, הדרכים שבהן ניתן יהיה לתקן את התפיסות המוטעות בציבור לגבי ניקוטין ומחלת הסרטן והשלכות הניקוטין על הדור הצעיר.
"האחריות שלנו היא לבחון את ההשפעה נטו על האוכלוסייה. עולם שבו קטינים לא הופכים למכורים, ובוגרים מכורים מקבלים גישה לצורות פחות מסוכנות של ניקוטין הוא חזון בר השגה", אמר. "האם יש מכנה משותף רחב דיו כדי להתקדם? כרגע אין, אבל אולי מדובר בפרק חדש של דיאלוג. מדובר בנושא קריטי, בעיקר בכל הנוגע לסוגיות היסוד, ואנחנו יכולים לזהות קווי יסוד המאחדים את כל הצדדים".
בחברות הטבק מיהרו לברך על ההצהרה של גוטליב, אשר ביטלה למעשה את הרגולציות שקבע ממשל אובמה, ואשר בין השאר קבעו כי סיגריות אלקטרוניות הן מוצרי טבק לכל דבר ועניין כמו סיגריות רגילות. "אנחנו מעודדים מאוד מדברי הסוכנות", אמרה ג'רמנה בארבה. "הם אומרים שעדיף להעביר מעשנים לחלופות מסוכנות פחות. זה משהו חדש לגמרי. עד כה הם היו שמרנים יותר, אבל בזכות גוטליב ניכרת התפתחות חיובית בחשיבה. הסוכנות מכירה בכך שניקוטין ממכר, אבל הוא לא אחראי ישירות למקרי המוות והתחלואה. המפתח הוא לדאוג לכך שהסכנה בצריכת ניקוטין תהיה מופחתת ככל האפשר. לכן הסוכנות מעודדת חדשנות בתחום".
יש לציין כי פיליפ מוריס אינטרנשיונל הגישה ל־FDA בחודשים האחרונים בקשות למתן אישור למכירת האייקוס בארה"ב כמוצר בעל סיכון מופחת, ולטענת החברה מחקרים הראו כי מאחר שמדובר בחימום טבק במקום בבעירה, באדי הטבק הנוצרים יש הפחתה של כ־90% בהיקף החומרים הכימיים בעלי הפוטנציאל להזיק לבריאות בהשוואה לעשן סיגריות. כיום כבר נמכר האייקוס ב־29 מדינות ברחבי העולם, ובהן ישראל.
לדברי סווינור, עידוד של פיתוח מוצרים בעלי סיכון מופחת, יחד עם רגולציה מותאמת והגבלות על יכולת השיווק והפרסום, שיבטיחו כי הציבור מודע לסיכונים וימנע מכירה לקטינים, הוא בעל פוטנציאל כלכלי אדיר. הוא הודה כי כנראה מדינות רבות יחכו לראות מה יחליטו ב־FDA, אולם ייתכן שיהיו מדינות שיחליטו להתקדם בעצמן והן אלה שיספקו את המצפן עבור ההמשך. "מה יקרה אם יהיו מדינות שישנו את הרגולציות כדי להעביר את הצרכנים למוצרים מסוכנים פחות ויקלו בתהליך אישור מוצרים חדשים? זה ייצור הזדמנות לחברות שיפתחו את המוצרים האלה, ואז אותן חברות יתפסו נתח שוק וירשמו רווחים של מיליארדים וגם המדינות ירוויחו סכומים עצומים מהמיסוי, אפילו אם יעמוד על 10% בלבד. איזו מדינה לא רוצה את היוקרה ואת הכסף?", תהה.
סטייר הדגיש כי יש להבהיר לצרכנים שיש רמות שונות של סיכון וכי גם המוצרים החדשים אינם נטולי כל סיכון, אולם בהשוואה לסיגריות מדובר בסיכון נמוך באופן ניכר. "אנחנו יודעים מה הסיכון הגבוה ביותר, וכעת צריך מוצרים שונים שמצמצמים את הסיכון", אמר. "אבל עדיין יש צרכנים רבים שלא רואים בכך חלופה, כי הם לא מקבלים את המידע או שהם לא אוהבים את הטעם והריח. צריך מגוון של מוצרים שיאפשרו לצרכנים למצוא את מה שאהוב עליהם, כפי שיש מגוון טעמים לגלידה".
סטייר הוסיף: "הוא נלהב מהמוצרים החדשים" כמו הסיגריות האלקטרוניות והאייקוס, כי הם מצמצמים את הסיכון, אולם הדגיש כי מדובר בשלב התפתחותי מוקדם ביותר. "אם מייצרים מוצרים חדשים ומסוכנים פחות בגיוון רב יותר, מי ירצה לשלם על סיגריות? ככה מביאים לידי שינוי אמיתי", ציין סטייר. "צריך לחשוב מה הדבר הבא. אני לא יודע מה הדבר הבא. מי חשב פעם על אייפון, עם שיחות וידיאו מצולמות או מכשיר המזהה תנועות פנים? גם בתחום הטבק יש עוד כל כך הרבה מה לשפר, יש מוצרים עתידיים שאפילו לא עולים כיום על הדעת ולא ניתן לדמיינם, ובשביל זה צריך להיות אנשי חזון".
להוביל את העולם
בחודש יוני שעבר הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי יש כוונה להשוות את מס הקנייה על אייקוס למס על סיגריות רגילות, העומד כיום על 65.5% (אם כי עד כה שר האוצר, משה כחלון, לא חתם על הצו). במקביל, פורסם כי קבוצת חברי כנסת בהובלתו של יהודה גליק (הליכוד) הגישה הצעת חוק שנועדה להקשיח את צעדי המאבק בעישון, כולל ביטול חדרי עישון במקומות ציבוריים ומינוי אזרחים שידווחו על הפרות של החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. כמו כן, צה"ל הודיע על תוכנית גורפת שנועדה למנוע מכירת סיגריות בעשרות בסיסים פתוחים, ועל העמדה לדין משמעתי של חיילים שיעשנו במקומות אסורים בבסיסים.
הצעדים בישראל לא זכו לתגובות מעודדות מהמומחים שהשתתפו בכינוס בניו יורק. סווינור, שלפני חודשים אחדים שלח עם כמה מעמיתיו מכתב לשר האוצר כחלון בבקשה להימנע מהשוואת המיסוי על האייקוס למסים על הסיגריות, הודה: "אנחנו לא נמצאים במקום שבו אנחנו צריכים להיות". "מטורף להטיל מסים על החלופה שנועדה לצמצם פגיעה בבריאות", טען והוסיף: "ככל שההפרש במיסוי גבוה יותר, כך יותר אנשים ינועו לכיוון הרצוי. אנשים ימשיכו להשתמש בניקוטין ולעשן, ואם יהיה המיסוי גבוה, הם יעברו לחלופות מסוכנות יותר כמו השוק השחור. אם אתה יודע שיש אפשרות להציע לאנשים מוצרים מסוכנים פחות, האם אתה מתכוון לעצור זאת?".
סטייר, המכיר מקרוב את ההתנהלות של הרשויות הישראליות בסוגיית המאבק בעישון ועומד בקשר שוטף עם פעילים ישראלים נגד העישון, ציין כי החקיקה מיושנת ולכן הרגולציה הנוכחית מונעת את הכנסתם של מוצרים חדשים שיאפשרו לצמצם את מספר המעשנים כפי שהיה במדינות אחרות, כמו שוודיה, שבה מספר המעשנים עומד על 5% בלבד מכלל האוכלוסייה. "צריך רגולציה, אבל צריך גם לעשות את זה באופן חכם", אמר. "משרד הבריאות פועל לפי החקיקה הקיימת ולכן קבע שאייקוס זה כמו מוצר טבק. החקיקה תמיד מפגרת אחרי המדע. המיסוי צריך להתבסס על הסיכון, ולכן צריך לעודד מעבר למוצרים מסוכנים פחות".
"אומרים על ישראל שהיא אומת הסטארט־אפ", הוסיף סטייר. "ישראל צריכה להוביל בנושא זה ולקדם טכנולוגיות מדעיות בנוגע לאופן שבו אנשים צורכים טבק, והמדע בישראל צריך להשתתף בזה. ישראל יכולה להוביל את העולם, אם רק יאפשרו את זה הרשויות".
הכותב היה אורח חברת פיליפ מוריס אינטרנשיונל בניו יורק