עד השנים האחרונות נהנתה שווייץ ממוניטין טוב בשלושה תחומי פעילות עיקריים: איכות השוקולד, דייקנות השעונים והסודיות הבנקאית. עד לפני שנים אחדות זרמו למדינה הניטראלית טריליוני דולרים בזכות האפשרות של אנשים מכל העולם לנהל את הכספים באנונימיות, בחסות הסודיות הבנקאית המהוללת.
כל ישראלי בעל הון ידע ששווייץ היא מקום מבטחים להפקדת כסף, גם אם הגיע במזוודה עמוסת מזומנים. לא נשאלו יותר מדי שאלות באשר למקור הכסף או אם שולם מס עבורו. החשבונות היו ממוספרים, ולעתים אפילו פקיד הבנק לא ידע איך נראים לקוחותיו. רחוב באנהוף שטראסה, רחוב הבנקאות המרכזי בציריך, הפך עבור הישראלים למקום מפגש חברתי, לא פחות מרחוב דיזנגוף.
עד 1998 נוהל במחשכים הכסף שהוברח לחו"ל, שכן בנק ישראל הגביל את העברות המטבע לחו״ל. בשנה זו הוסרו החומות ופתיחת חשבונות בנק בחו״ל הפכה חוקית, כך שישראלים יכלו להפקיד את כספם, בתנאי שפעם בשנה ידווחו על כך.
בשנת 2003 שונו כללי המשחק והמיסוי. הוחלט להטיל מס על רווחים לפי השיטה הפרסונלית, ללא קשר למקום שבו נוהל החשבון. כלומר, גם מי שניהל את כספיו בחו״ל חויב בתשלום מס על הריבית, הדיווידנדים או רווחי ההון.
למרות זאת, הישראלים נטו לזלזל ברשות המסים והתעלמו מהצורך בדיווח. מרשימות שנחשפו בשבועות האחרונים לגבי לקוחות בבנקים כמו UBS או HSBC, התברר שהכסף נוהל בשווייץ לא רק על ידי בעלי ההון העשירים ממש, כמו בינו צדיק או בני שטיינמץ.
בין בעלי הפיקדונות נכללו שכירים כמו רופאים, עורכי דין, בעלי עסקים קטנים ולעיתים אפילו שופטים. אחת הסיבות העיקריות להברחת הכסף לחו״ל הייתה החשש מהיציבות הכלכלית המעורערת והרצון להחזיק חלק מהמזומן במקום מבטחים.
עם זאת, היו מקרים שבהם מקור הכסף היה עבירות מסים או כספי שוחד. עד השנים האחרונות הייתה הבנה כי מותר לנהל את הכסף בחו״ל בלי לדווח על ההכנסות, כי לעולם לא יגיעו אליך. הרי כאמור, הסודיות בבנקאות השווייצרית נחשבה לכספת העמידה בפני כל פורץ.
אבל זהו, שלא. גם כספות נפרצות וכך גם כללי הסודיות. לפני חמש שנים הודלפו פרטי חשבונות של לקוחות אמריקאים שניהלו חשבונות בשווייץ. השלטונות בארה״ב ״השתגעו״ ודרשו מהשווייצרים להפר את שבועות האמונים ולחשוף את שמותיהם. בהמשך הודלפו לרשת קבצים עם פרטי החשבונות. במקרים מסוימים ההדלפה סופקה על ידי פקידים שנחתמו איתם עסקאות טיעון.
חשיפת שמות 6,554 הלקוחות הישראלים שניהלו כ־10 מיליארד דולר ב-HSBC היא המשך לחשיפות פיננסיות שהיו כבר ב-UBS ובבנקים אחרים. עם זאת, חשוב לזכור כי לא כל מי שניהל חשבונות בשווייץ נחשב אוטומטית לעבריין. מי שלא הפיק רווחים, או שניהל את החשבון עד 2003 הוא בסדר. הוא ייצא חלק גם אם הרוויח אבל דיווח על כך כמתחייב בחוק.
הצרה מתחילה עם אלה שניהלו חשבונות, הרוויחו אך לא דיווחו על כך. רשות המסים נתנה להם אפשרות לדווח ולשלם את מלוא המסים כמתחייב בחוק ולקבל פטור מהעמדה לדין פלילי (בהליך המכונה גילוי מרצון שיימשך עד ספטמבר 2015). כמה כסף ישלמו? הם יחויבו בתשלום מלוא המס על הרווחים שצברו.
העניין עלול להסתבך אם אינם מסוגלים להסביר את מקור הכסף (כלומר, מדובר בכסף שחור שלא דווח עליו). התסבוכת עלולה להיות קשה במיוחד אם הנישום לא הגיע מרצונו, אלא גובי המס הגיעו אליו.
במקרה זה התשלום שבו יחויבו יהיה לא רק על הרווח, אלא גם על קרן ההפקדה עצמה, שתחויב בקנס של 15%־20%. נוסף על כך, בעלי הפיקדונות עלולים להסתבך בהליך פלילי, כפי שהיה עם לקוחות UBS, שנגד 27 מהם מתנהלים בימים אלה הליכים משפטיים.
אז מה עושים? לא חייבים לרוץ מיד לרשות המסים. מומלץ להתייעץ עם עו״ד או עם רואה חשבון המתמחה בתחום ולהחליט כיצד לפעול.
אחת הטעויות הנפוצות היא לסגור במהירות את החשבון ולהעביר את הכסף לבנק אחר. גם במקרים כאלו עלולים חוקרי המסים לעלות על עקבות הכסף, ואז לכתב האישום יתווספו האשמות נוספות. מי שבאמת רוצה לישון בשקט, עדיף שיסגור עסקה עם רשות המסים כמה שיותר מהר.