עם הפנים למזרח: מדוע אסיה יכולה להיות מרכז החדשנות העולמי?

חדשנות היא מילת הבאז של השנה. נראה שבכל מקום יש סיפור נוסף על הדרך בה סטארט-אפים ממציאים מוצרים חדשים. אפשר גם להסיק מכך שחברות גדולות, בוגרות, מתמהמהות מאחור, עם רעיונות חדשניים מעטים.

כיצד חדשנות מתרחשת? האם אפשר ללמד אותה או להכניס אותה לנוסחה, או שהיא בכלל מגיעה במקריות? האם חברות יכולות לחזור שוב על הדרך שלהן לחדש, ולהגדיל את האופן שבו הן מוצאות עתיד חדש - או שהן צריכות לבצע הימורים גדולים על פרויקטים נבחרים? היכן חברות צריכות לחפש השקעות, אם הן רוצות רעיונות חדשים וחזקים?

לאתר פורבס 

התשובות אינן פשוטות. אין תהליך או שיטה לקבלת רעיונות חדשים מנצחים, שהוכחו כי הם חסינים לשגיאות וכישלונות. חלק מהחברות יכולות לבזבז מיליונים של דולרים ושנים ארוכות של מאמצי מחקר ופיתוח ללא שום הבטחה כי יהיה להן מוצר חדש בסופו של דבר. חברות אחרות יכולות למצוא זהב במקומות הכי לא צפויים, ללא מאמץ מיוחד. אבל ברוב המקרים, חדשנות היא תוצאה של הסביבה. היא מערבת חשיפה למגוון פרספקטיבות, ראייה של אותם נושאים דרך דפוסי חשיבה שונים ובניית תרבות של סקרנות ושילוב רעיונות מתחומים אחרים. 

חברות גדולות אולי ימצאו את המקום הטוב ביותר לחיפוש המרכיבים האלו באסיה. הנה שלושה מאיינים שהופכים את אסיה לקרקע שופעת עבור חדשנות.

במדינות מתפתחות, אשר נהנות מסטנדרט גבוה של תנאי מחייה, אנשים ממציאים מתוך נקודת מוצא שיש להם מספיק אמצעים. במקומות רבים באסיה, אנשים עדיין נאבקים כדי לחיות, ללא חשמל או מים או נקיים. היבשת הזו היא ביתם של 70% מ"בסיס הפירמידה" של האוכלוסייה, אשר חיים על פחות מ-8 דולר ליום. אנשי עסקים בשווקים האלו מכוונים לנושאים האלו שעימם מתמודדת האוכלוסייה המקומית. הם קודם כל מבינים את המאבקים של חיי היומיום. יזמים בקהילות המקומיות האלו ממציאים מתוך עמדה של צורך. הם בונים ומחדשים כדי לשנות את סטנדרט המחייה בחברה שלהם, תוך כדי שהם פועלים תחת תנאים מאוד קשים. לכן זה מחייב יצירתיות ותושייה. יכולת אמינות, יעילות וחידוש הופכות להיות באופן אוטומטי לחלק מדפוס החשיבה ותהליך העיצוב, מאחר וגישה למשאבים פשוט לא קיימת.

באסיה יש מגוון של אנשים, עם דתות נבדלות וכאלו שמדברים בשפות שונות. מאחר והם מגיעים מ-25 מדינות, יש להם רמות הכנסה, מערכות ערכים ושגרה יומיומית אחרות. המגוון משתקף בבחירות הצרכן. קונים שונים מאלצים את המוצר או השירות לעבוד עם כמה סוגי רקע. מוצרים ושירותים באסיה חייבים להיות מסוגלים לחצות גבולות ולתפקד בסביבות שונות. כברירת מחדל, המשמעות של פיתוח מוצר באסיה היא שדרישות של שפה, נושאי תמחור, צוותי שירות ונושאים מקומיים אחרים חייבים להילקח בחשבון מראש. רמה זו של התאמה משתלבת בתוך תהליך החדשנות, והופכת את התאמות השוק האחרות לקלות יותר בהמשך הדרך.

אוכלוסיית אסיה עומדת כיום על למעלה מ-4.4 מיליארד אנשים. רק בסין ובהודו יש מיליארד אנשים, בכל אחת. מעמד הביניים בכמה מדינות אסייתיות רק הולך וגדל ומשנה את הרכב האוכלוסייה שלהן. דבר זה יוצר יותר פוטנציאל לרווח ומגזרים חדשים של מוצרים בשוק. שווקי קניה גדולים יכולים גם לספק מעגלים רבים יותר בהם ניתן לבחון מוצרים. אפשר להריץ פיילוט מסוים כמה פעמים על אנשים שונים. בנוסף, חברות לא צריכות לדאוג למיצוי של אנשים בסקרים מוגבלים או במאגרים של נבחנים. בו זמנית, המשמעות של שוק גדול יותר היא שמוצר יכול להיות מיוצר בנפח גדול עם עלויות קטנות יותר.

בעוד שמדינות אסייתיות שירתו זמן רב כמרכזים של משאבים בעלות נמוכה, או כשוק שלישי עבור חברות גדולות, הן אולי יהיו מקור טוב יותר של חדשנות אם חברות יראו מוכנות לחשוב מחדש על דפוס החשיבה שלהן לגבי האיזור הזה של העולם. ככל שסטארט-אפים יאתגרו יותר ויותר חברות ותיקות, אסיה תוכל להיות מנוף אסטרטגי שיאפשר חדשנות ועתיד חדש - גם עבור המקומיים וגם עבור חברות.