העלייה בשערי המניות בארץ בשפל לעומת העולם, אך הישראלים בשלהם

מדי חודש בחודשו בשנה האחרונה קראו מומחים לציבור לברוח משוק המניות. אוטוטו השוק קורס תחת שלטונו של טראמפ, זעקו, אבל השוק בשלו, ממאן להאזין למנבאי השחורות. מאז נכנס לתפקידו הנשיא טראמפ, החוטא בכך שהוא מקיים את אשר הבטיח במערכת הבחירות, השווקים דווקא מתפקדים היטב ונוסקים מעלה. 

לענייננו, מס החברות בארה"ב הופחת בשיעור דרסטי מ־35% ל־21% כפי שהבטיח טראמפ. עתה, שנה לאחר בחירתו, מה אומרת קרן המטבע הבינלאומית, אחד הגופים החשובים ביותר בחיזוי המשק העולמי וכן בעזרה למדינות שנקלעות לקשיים? ובכן, הקרן התיישרה השבוע עם המציאות: בשל הפחתת מס החברות, אומרים שם, עד 2020 יגדל התוצר האמריקאי בעוד 1.2% נוסף על הצמיחה הרגילה.

 עוד נמסר כי הצמיחה בעולם תגבר לקצב שנתי של 3.9% בשנים 2018־2019, תוספת של 0.2 נקודות האחוז לשנה מעבר לחזוי קודם הפחתת המסים בארה"ב. אם כך, כל העולם ייהנה מהפחתת המסים בארה"ב ומצמיחה גוברת. בקרן מזהירים אומנם כי האפקט יתפוגג, וכי החל מ־2022 צפויה ירידה בקצב הצמיחה העולמית. 

נזכיר שהבחירות לנשיאות בארה"ב יתקיימו בנובמבר 2020, כלומר בתקופה זו עדיין צפוי המשק האמריקאי לפרוח. אולם בקרן מסייגים מעט את האופטימיות ומוסיפים כי התנפחות השווקים בשל האינפלציה הנמוכה בעולם (כלומר ללא ריבית גבוהה שתבלום את ההתנפחות) עלולה להביא לפגיעות בשווקים הפיננסיים ובשווקים המתעוררים. 

על פי הערכת בנק UBS, רווחיות חברות החברות הכלולות במדד ה־500 האמריקאי עלתה ברבע האחרון של 2017 בכ־11%. בשבועות הקרובים יתפרסמו עוד ועוד תוצאות רווחי החברות. יש הטוענים כי לראשונה מאז 2011, רווחיות כל מרכיבי מדד ה־500 בעלייה. 

העלייה ברווחיות נובעת מירידה של כ־10% בערכו של הדולר מול מטבעות מדינות הסחר של ארה"ב (ירידה שמצדה מובילה לעלייה בכושר התחרות של המשק האמריקאי), מריבית הפד שעדיין נמוכה (1.25%־1.5%), משיעור האבטלה הנמוך בארה"ב - 4.3% (הביקוש לדמי אבטלה ראשוניים הוא הנמוך מאז 1973); ואולי בעיקר מהתגברות בסחר העולמי על רקע הפריחה הכלכלית במרבית העולם. 

קרן המטבע הבינלאומי חוזה כי בשנת 2018 יהיה המספר הקטן ביותר מעולם של מדינות שיהיו במיתון (!!!), ובשנה האחרונה נוצרו 8.1 מיליון מקומות עבודה במדינות ה־OECD, כרבע מהם בארה"ב.הסיכון של החברות האמריקאיות בירידה, הפרמיה שהן צריכות לשלם מעל אג"ח אמריקאי ממשלתי כדי לגייס הון היא הנמוכה זה עשור, כפי שהייתה לפני המשבר העולמי. 

 

 ציבור המשקיעים נוהר למניות, ובתוך ארבע שבועות (עד לפני שבוע) הוזרמו לשוק המניות כ־58 מיליארד דולר באמצעות תעודת סל וקרנות נאמנות. גם לקרנות אקטיביות שמתמחות בהשקעה במניות נבחרות זורם הון. הכסף זורם לא רק לארה"ב אלא גם לשווקים באסיה, לשווקים המתעוררים, ליפן המתאוששת, לאירופה, שלמרות התחזקות היורו מתאוששת מעבר לצפוי, לחברת ההייטק ואף לשוק מניות הפרמצבטיקה, שסבל עד לא מכבר במשך תקופה ארוכה מירידות ועתה מתבצעים בו רכישות ומיזוגים. 

בשנה הראשונה של טראמפ בתפקיד עלו שערי המניות כדלהלן: נאסד"ק ודאו ג'ונס ב־32% (כן, שלושים ושניים!), מדד ה־500 ב־24%, הונג קונג ב־41%, ניקיי היפני ב־24%, בווספה הברזילאי ב־26%, סנסט ההודי ב־31%, אסיה ב־31% ומדינות המתעוררות ב־38%. 

בגולדמן זאקס, אחד הבנקים הגדולים בעולם להשקעות, ממליצים להגביר את ההשקעה במניות על חשבון אג"ח ב־12 החודשים הקרובים. בכך מצטרף הבנק לאוטוריטות כלכליות אחרות שאינן חוששות כלל מהרמות הגבוהות של שערי המניות בעולם (שעלו ב־2017 ב־22% בארה"ב, ב־15% במדינות המפותחות וב־31% במדינות המתעוררות). 
 

 עליות אלה חלו חרף ציוצים של טראמפ, הערכות מומחים שלפיהן יש סיכוי של 50% שתפרוץ מלחמה עם קוריאה הצפונית, יחסים עכורים בין ארה"ב לסין, פעולות טרור במדינות רבות במערב ומתקפות סייבר אינסופיות הן מצד מדינות (רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית) והן מצד ארגוני פשע ודורשי כופר. למרות שטף האזהרות מבועה ואף ששערי המניות עלו מאז מרץ 2009 פי חמישה, הבנק ממליץ להישאר בעודף השקעה במניות בארה"ב, שבה נמצאים 53% משווי המניות בעולם.

התיאבון בעולם לסיכון נמצא ברמה המרבית מאז 1991, ובגולדמן זאקס מסבירים זאת באופוריה, שמהווה כעין מנוע טורבו לשוק המניות העולמי. ציבור המשקיעים בעולם מוכן להסתכן ולזנוח את האג"ח האמריקאי את המטבע הבטוח (הדולר האמריקאי) לטובת השקעות במטבעות ומניות באסיה ובמקומות אחרים, והשקעות אלה מביאות לעלייה בתשואות. 

הבנק אומר כי הסיכון למיתון עולמי בשנתיים הקרובות נמוך, ומכאן הוא מגיע למסקנה כי ארה"ב והעולם כולו נמצאים בתקופת הצמיחה הממושכת ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה. מתוך 35 הרבעונים האחרונים, רק בשני רבעונים התוצר בארה"ב ירד. 

האבטלה הנמוכה יכולה אומנם להביא לעלייה בשכר, אבל בזכות המשך ההשקעה ברובוטים והאוטומטיזציה בכל התחומים, העלייה לא תכביד על התעשייה האמריקאית, והיא אף תביא לעלייה בביקושים ולצמיחה. התוצאה צפויה להיות הגדלת הרווחיות של החברות האמריקאיות בשנת 2018 ב־15%־18%, עלייה אורגנית ברווחיות ב־7%־11% ועלייה נוספת של כ־8% בשל הפחתת מס החברות. 

בתוך כך, האינפלציה הבסיסית הנוכחית הנמוכה תישמר. מובן שהאינפלציה יכולה לעלות ביום מן הימים, אבל בשנים הקרובות לא נראה איום אינפלציוני על המשק האמריקאי ועל המניות. מדיניות מוניטרית תומכת בארה"ב ובעולם מקטינה את הסיכוי למיתון, ואפילו אם הריבית הרשמית תעלה שלוש פעמים השנה, אין בה כדי להביא למיתון במשק האמריקאי. גם הפחתת המסים ב־1.46 טריליון דולר עשויה דווקא לעודד את הפעילות הכלכלית. 

זאת ועוד: משבר החובות של מדינות ה־PIIGS - פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד, שפרץ בחצי השני של 2011, נעלם כלא היה, משבר הפליטים באירופה כמעט נרגע, דאע"ש הולך ונעלם, המלחמה בסוריה לקראת סיום, איראן מצייתת לפי שעה להסכם הגרעין אפילו לנוכח איומיו של טראמפ, והקונפליקט בין ישראל לפלסטינים כבר לא בראש סדר היום, אפילו לא במדינות ערב. 

מובן שעל התמונה הוורודה מעיבים סיכונים: בסין חלה עלייה חדה בחובות הציבור; הפיקוח ההדוק של הממשלה דוחה לפי שעה את הסיכון, אך אינו מעלימו כליל. זאת ועוד, יש מומחים שטוענים כי השוק לא מתמחר נכון את הסיכונים הגיאופוליטיים, כלומר את הסכסוכים והמתיחויות בחצי האי הקוריאני, בין רוסיה לאירופה, בין סין לבין מדינות דרום־מזרח אסיה, בין איראן השיעית למדינות ערב הסוניות. סיכון נוסף הוא הידרדרות ביחסי המסחר ואולי אף ביחסים הפוליטיים בין ארה"ב וסין. עם זאת, מאזני הכלכלה העולמית נוטים בהחלט לכף זכות - יציבות, צמיחה ועלייה ברווחיות. 

 
ישראל בירידה

ועתה, לאור כל השפע והצמיחה בכלכלה העולמית, נשאלת השאלה מה מצב המשק הישראלי. ובכן, חוסר אונים. ייסוף השקל מול סל המטבעות של בנק ישראל - 6.5% בממוצע בשנה האחרונה, פוגע קשות ברווחיות החברות. בבורסה הישראלית דלת החברות והמסחר, עם חברות זרות שאינן קשורות למשק הישראלי, מדד ה־35 עלה בשנה הראשונה של טראמפ ב־8% בלבד. 

העלייה בשערי המניות בארץ נמצאת בפיגור רב לעומת העולם, וכך גם פריון העבודה (שב־2016 וב־2017 עלה ב־0.1% וב־0.4% בלבד, בהתאמה). נגידת בנק ישראל קיוותה כי ייסוף השקל בשיעור ריאלי מול הסל (12.4% בחמש השנים האחרונות לפי חישובי) ייאלץ את התעשייה ואת העובדים להתייעל, אך לשווא. בלא התייעלות, הרווחיות נשארת נמוכה ואף נשחקת. חברות הייטק ישראליות הן אומנם יעילות בדרך כלל מפני שהן מתחרות בשווקים הבינלאומיים, אך הן אינן נסחרות בתל אביב אלא בניו יורק.

 
מכל האמור עולה כי אין לישראלים היכן להשקיע בשוק המניות בישראל. השקעה בחו"ל היא אופציה, אך המשקיעים פוחדים מייסוף השקל האינסופי, 10% מול הדולר בשנה האחרונה בלבד. יש אפשרות ליצור הגנות, אך אפשרות זו כרוכה בעלויות. להערכתי, בעוד האמריקאים ושאר העולם יעלו את הריבית, בנק ישראל אינו מתכוון להעלותה עד סוף 2019, והוא יחל בהדרגה להנהיג מדיניות מוניטרית מצמצמת מתוך תקווה שהיא תביא להיחלשות השקל. לאחר כמה שנים טובות של עלייה בשערי האג"ח וירידה בתשואות, שהביאה עדנה לעמיתים בקופות הפנסיה, הגמל, ההשתלמות ותיקים מנוהלים, שוק האג"ח בישראל קרוב למיצוי פוטנציאל הרווח שלו.

 
 

בדוח היציבות הפיננסית שפרסם עתה מזהיר בנק ישראל מפני הסיכון הגדל. לפי הבנק המרכזי, בשוק הדיור, המינוף הגובר של משקי הבית ושוק הנכסים, החשיפה לסיכונים היא בעוצמה בינונית־גבוהה, ואילו בשוק האשראי הצרכני עוצמת הסיכון בינונית. 

המשמעות היא שהישראלים מצויים עתה במבוי סתום: שוק המניות המקומי נחות לעומת העולם, החשש מייסוף מרתיע לצאת לחו"ל, החשש משוק האג"ח הישראלי גובר, וכמוהו, אליבא דבנק ישראל, החשש משוק הנכסים. 

מה עושים הישראלים? מגבירים את הצריכה וממשיכים לעלות ברמת החיים במקום להשקיע. על פי הלמ"ס, ב־2016 עלתה רמת החיים ב־4%, וב־2017 בעוד 1.1%. הממשלה מצטרפת לחגיגת הצריכה ומחלקת פינוקים לציבור. במסגרת ההיערכות לשנת בחירות, ב־2016 העלתה הממשלה את ההוצאה לנפש בחינוך ובבריאות בכ־2%, ב־2017 עלתה ההוצאה (ככל הנראה) ב־2.5% נוספים, ובמסגרת תוכניות "כחלון נטו" שהגיחו השנה, היד עוד נטויה.