שבוע ההכרזות על פרסי נובל לשנת 2018 הסתיים היום עם ההודעה שהחוקרים האמריקאים, וויליאם נורדהאוס ופול רומר, יקבלו את הפרס בתחום הכלכלה על "שילוב של חדשנות ואקלים עם צמיחה כלכלית". האקדמיה המלכותית השבדית למדעים מסרה כי נורדהאוס (77), כלכלן מאוניברסיטת ייל, יקבל מחצית מהפרס בשווי מיליון דולר על "שילוב של שינוי אקלים בניתוח מאקרו-כלכלי לאורך זמן", בעוד שרומר (62), מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת ניו יורק, זוכה על "שילוב של חדשנות טכנולוגית בניתוח מאקרו-כלכלי לאורך זמן".
חברי הוועדה הסבירו כי שני החוקרים "עיצבו שיטות לטיפול בחלק מהשאלות הבסיסיות והדחופות ביותר של תקופתנו לגבי האופן שבו אנחנו יוצרים צמיחה כלכלית מתמשכת לאורך זמן ובת קיימא". הזוכים "הרחיבו את מרחב הניתוח הכלכלי באמצעות יצירת מודלים שמסבירים כיצד כלכלת השוק מתקשרת עם הטבע ועם ידע".
פרופ' רומר, בנו של מושל קולורדו לשעבר, נבחר בשנת 1997 לאחד מ-25 האנשים המשפיעים בארה"ב. בינואר האחרון הוא פרש מתפקיד הכלכלן הראשי של הבנק העולמי אחרי 15 חודשים בלבד, לאחר שטען כי ייתכן שבוצעו מניפולציות בדוח על מצב הכלכלה של צ'ילה ובשל מחלוקות עם עמיתיו בארגון.
לפי הוועדה, הוא סייע לספק בסיס לתיאוריית הצמיחה האנדוגנית (פנימית), אשר מבקשת לבחון כיצד החלטות כלכליות ותנאי שוק מאפשרים את יצירתן של טכנולוגיות חדשות שמעודדות צמיחה כלכלית. לפי רומר, ישנה חשיבות להיווצרותם של רעיונות למוצרים ולשירותים חדשים, אשר מיוצרים באמצעות טכנולוגיות חדשות, בתוך השוק הכלכלי, וכי שינוי בטכנולוגיות אנדוגניות יכול לעצב את הצמיחה הכלכלית, יותר מאשר צמיחה המבוססת על הון אנושי. התיאוריה של רומר סייעה למחקרים חדשים שבחנו רגולציות ומדיניות שנועדו לעודד רעיונות חדשים, ובעקבות זאת גם שגשוג מתמשך.
מחקריו של פרופ' נורדהאוס, שהפך לחבר סגל באוניברסיטת ייל לפני יותר מ-50 שנה, עסקו בקשרים שבין החברה האנושית והטבע. הוא היה הראשון שיצר מודל כמותי שמתאר את קשרי הגומלין העולמיים בין הכלכלה ובין האקלים, תוך שילוב של תיאוריות ותוצאות מתחומי הפיזיקה, כימיה וכלכלה, והמודל שלו גם מסייע לבחון השלכות של מדיניות אקלים לנוכח השינויים הסביבתיים הנוכחיים.
בעקבות הזכייה, אשר הגיעה שעות אחרי פרסום דוח האו"ם שמזהיר כי העולם מתקדם במהירות לעבר אסון סביבתי בשל עליית הטמפרטורות, ניצל רומר את ההזדמנות על מנת לקרוא לשינוי מדיניות בקרב מקבלי ההחלטות. "אני חושב שרבים סבורים שהגנה על הסביבה מביאה לעלויות כה גבוהות והיא קשה מאד עד שהם רוצים להתעלם מכך", אמר. "אבל אנחנו יכולים לבצע התקדמות מתמשכת בהגנה על הסביבה ולעשות את זה מבלי לוותר על צמיחה מתמשכת".
הוא הוסיף כי "ברגע שנתחיל לנסות ולצמצם פליטת גזי חממה, נופתע כמה זה לא היה קשה כמו שציפינו". "הסכנה עם התחזיות המדאיגות היא שהם יגרמו לאנשים להיות אפאתיים וחסרי תקווה", הזהיר.