בלי תותחים או טילים: מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין תפגע בכולנו

שילוב מסוכן: ללא תותחים, פגזים, ספינות מלחמה, טילי שיוט או מטוסי קרב והפצצה, המלחמה הזו מתעצמת, בעיקר בין ארה"ב לסין. קרב בין המעצמה שתפסה את ההגמוניה העולמית אחרי מלחמת העולם השנייה, לבין המעצמה העולה, ללא עצירה, זה קרוב לארבעה עשורים. ושיהיה ברור: הסינים מתכוונים ליטול מהאמריקאים את ההגמוניה. בייג'ינג לא מסתירה את האמביציה שלה, והסינים כבר מדברים על שליטה לא רק בדרום־מזרח אסיה, אלא בעולם כולו. 
 

המלחמה הקרה החדשה מתפשטת גם לצינור החיים של הכפר הגלובלי - תקשורת, מחשבים, אחסון נתונים, בקרה ופצחנים. במלחמה זו אין פצועים, אבל יש נפגעים, בעיקר מוסדות וארגונים, הסובלים ממתקפות סייבר קשות שפוגעות בפעילות הכלכלית והמוסדית בעולם.
 

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פתח בקרבות נוספים - הטלת מכסים על מקסיקו ואיום על אירופה שתשפר דרכיה בתחום ההגינות של סחר הדדי, בעיקר בנושא כלי רכב. טראמפ גם ביטל מעמד מדינה מועדפת לשתי מדינות - טורקיה והודו. התוכנית רבת השנים של הממשלים הקודמים של ארה"ב אפשרה לאומות מתפתחות שונות לייצא אליה ללא מכס כדי לעודד את צמיחתן. טורקיה ייצאה בשנת 2017 ללא מכס לארה"ב בהיקף של 1.66 מיליארד דולר.

העדפה זו נמחקה, הלירה הטורקית נופלת והמשק מקרטע. הודו ייצאה תחת תוכנית זאת בהיקף שנתי של 5.6 מיליארד דולר. ארה"ב חיכתה להודעה בדבר ביטול ההעדפה להודו עד 23 במאי, לאחר פרסום תוצאות הבחירות, שבהן נבחר מחדש נרנדרה מודי.

ביטאוני המפלגה הקומוניסטית בסין, שמעמדה התחזק מאוד לאחר היחלשות של יותר מדור מול המודל הקפיטליסטי הסיני שהאדיר עושר, מכריזים כי האומה הסינית העתיקה לעולם לא תיכנע לתכתיבי האמריקאים. הסינים מוכנים לרדת ברמת החיים, ובלבד שלא להתקפל בפני תכתיבים זרים. 
 

המו"מ עם ארה"ב בנושא הסחר תקוע. על פי מקורות אמריקאיים, הסינים נסוגו לפתע מכל הנקודות שבהן כבר הייתה הסכמה עם וושינגטון. הסינים טוענים כי הם מבקשים להיות שווים מול ארה"ב בשיחות ולהפיק תועלת מהשיחות למשק הסיני. "בכל פעם שהסינים הניחו פתרונות פרגמטיים, נתנו לאמריקאים אינץ', האמריקאים ביקשו יארד", אומר סגן שר המסחר הסיני וונג שאוון.
 

טראמפ מאיים כי יכניס לרשימה החייבת במכס על היבוא מסין סחורות בהיקף שנתי של 300 מיליארד דולר, נוסף על מכס בשיעור שהועלה פעם נוספת מ־10% ל־25% על יבוא מסין בהיקף שנתי של 200 מיליארד דולר. סין למעשה אינה יכולה לענות באותו מטבע, משום שיבוא הסחורות האמריקאיות לסין נמוך יותר, ולכן היא הסתפקה בהטלת מכסים על יבוא של 60 מיליארד דולר מארה"ב.

 

בשנת 2018 הסתכם היצוא האמריקאי של סחורות ושירותים ב־179.3 מיליארד דולר, והיבוא מסין הסתכם ב־737.1 מיליארד דולר, מה שמציב את סין כיצואנית הגדולה ביותר בעולם לארה"ב. ללא שירותים, היצוא הסיני הסתכם אשתקד ב־539.5 מיליארד דולר, והיצוא האמריקאי לסין הסתכם ב־120.3 מיליארד דולר בלבד.
 

הסינים הכריזו כי הם מכינים רשימה של "ישויות לא אמינות". הכוונה היא לחברות אמריקאיות שהם יוכלו לפגוע בהן, מעין הבטן הרכה של ארה"ב. הראשונה שסימנו בתחום השירותים הייתה חברת המשלוחים האדירה בעולם FEDEX. הטענה של הסינים היא כי משלוחים שהיו מיועדים לענקית התקשורת הסינית וואווי, שמוחרמת על ידי האמריקאים, הוסטו ליעדים אחרים. שני משלוחים שיצאו מיפן לסין הוסטו לארה"ב ללא רשותה של וואווי ומשלוחים שיצאו מווייטנאם הוסטו למקומות אחרים באסיה.
 

איום נוסף שהסינים כבר החלו להוציא לפועל הוא צמצום דרסטי ביצוא של מתכת "אדמה נדירה" (Rare Earth), ובעקבות ההודעה מחירה הרקיע שחקים. מדובר במתכת חיונית לתעשיית האלקטרוניקה בעולם, ועיקר המרבצים שלה נמצאים בסין. בארה"ב סגרו מכרות של Rare Earth בשל בעיות זיהום הסביבה, נושא שלא מקפידים עליו בסין.
 

בד בבד, הסינים הכריזו כי סחורות שטובות ליצוא ולשימוש לעם האמריקאי, בוודאי טובות גם לסינים. הממשל הסיני מעוניין לוודא שחברות סיניות יגבירו מכירת מוצרים שהיו מיועדים לשוק האמריקאי לסינים, ובכך תימנע צבירת מלאי עודף וירידה בפעילות המשק. 
 

בייג'ינג נוקטת פעולות נוספות. בהוראת הממשלה הגדילו הבנקים את קווי האשראי בשיעור ניכר שלא היה כמותו מאז המשבר העולמי לפני עשור. מדרגות מס ההכנסה רווחו (כלומר, שיעור מס ההכנסה על שכירים ירד אפקטיבית) כדי להעלות את ההכנסה הפנויה ואת כוח הקנייה של הציבור. מחוזות חשובים בסין העלו את שכר המינימום כדי להגביר הצריכה הפרטית. נוסף על כך, כבר בתחילת אפריל הפחיתו השלטונות את המע"מ על בנזין ודיזל מ־16% ל־13%, כדי לעודד את המסחר והפעילות במשק.
 

 בחודש מאי נדרשו חברות אמריקאיות לקבל אישור מראש בטרם הן מוכרות צ'יפים לסינים, ובמיוחד לוואווי. גם מערכות תוכנה כשל גוגל יוגבלו ביצוא לסין. עתה הסינים החליטו כי הם מפתחים תעשיית צ'יפים משלהם, תחום שבו ארה"ב שולטת ללא עוררין, והתעשייה האמריקאית גורפת רווחים נאים. 
 

לטראמפ סדר יום משלו. הוא הכריז כי יתמודד לכהונה שנייה בבית הלבן, ומערכת הבחירות לקראת נובמבר 2020 החלה לנוע. טראמפ חייב להגיע לקו ההכרעה בבחירות כשבאמתחתו הישגים בולטים. נושא הסחר ו"אמריקה תחילה" ומניעת "פלישת מאות אלפי אנשים" מאמריקה הלטינית דרך מקסיקו, הם קלפים שאין הנשיא מתכוון לוותר עליהם. לנשיא תהיה הזדמנות להגיע להסדר עם הסינים בוועידת ה־20G שתתקיים בסוף החודש ביפן, אולם כפי שזה נראה היום, קשה להאמין כי הנצים, טראמפ ועמיתו הסיני שי ג'ינפינג, יגיעו לעמק השווה. 
 

הסינים בכל זאת עשו צעד אחד כדי לפייס האמריקאים. במרץ השנה הם העבירו חוק (שייכנס לתוקף רק בשנה הבאה) שמשפר את ההגנה על זכויות יוצרים. האמריקאים טענו במשך שנים שהסינים מפירים זכויות יוצרים אמריקאיות וגונבים טכנולוגיה אמריקאית. לפי החוק החדש, הסינים גם יפסיקו לאלץ חברות אמריקאיות להעביר טכנולוגיות לחברות סיניות כתנאי לכניסה לשוק הסיני. 
 

קרן המטבע הבינלאומית לא נותרה אדישה לגלי הצונאמי של מלחמת הסחר. הקרן עדכנה את תחזית הצמיחה העולמית השנה ל־3.3% (לעומת 3.5% בתחזית הקודמת, ולאחר שב־2018 היא עמדה על 3.6%), והיא מקווה כי הצמיחה תשוב ל־3.6% בשנת 2020. 
 

תחזית הצמיחה לסין דווקא הועלתה ל־6.3% (לעומת 6.2%), ושל ארה"ב הופחתה ל־2.3% (לעומת 2.5%). לגבי שנת 2020, תחזית הצמיחה לסין ירדה ל־6.1% בלבד ושל ארה"ב ל־1.9%. ה־OECD, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח, המאגד 34 מדינות, כולל ישראל, צופה צמיחה של המשק העולמי בשיעור של 3.2% בלבד השנה ושל 3.4% בשנת 2020. לארה"ב צופה הארגון צמיחה נאה של 2.8% ו־2.3%, בהתאמה, בעוד לסין צופים צמיחה של 6.2% ו־6% בהתאמה בלבד. 
 

יש לציין כי התחזיות הללו של הקרן ושל ה־OECD ניתנו טרם הכרזת מלחמת הסחר מול מקסיקו. בשנת 2018 ייבאה ארה"ב משכנתה הדרומית סחורה בשווי של 345.6 מיליארד דולר, עלייה של 10.3% לעומת 2017. על כל היבוא יוטל מכס בהיקף של 5% כבר בשבוע הבא. בהמשך הוא יטפס במדרגות עד 25% בתחילת אוקטובר, אם מקסיקו תמשיך להיות אדישה לשיטפון המהגרים לארה"ב.
 

 את טראמפ כלל לא עניין שהדיו על ההסכם בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה למסחר חופשי ביניהן (USMCA), שמחליף את הסכם הסחר החופשי נפט"א משנת 1994, טרם יבשה. הפזו המקסיקני נפל, ונשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור אומר כי הוא מוכן שנציגי שתי המדינות יחלו בשיחות מיד. 

לכאורה, מדינת הסטארט־אפ הקטנה שלנו במזרח התיכון אינה צריכה להיות מודאגת, אולם הניסיון לאורך השנים מוכיח כי תמיד הייתה קורלציה ברורה בין השינוי בסחר העולמי לבין הצמיחה בישראל, שכמדינה קטנה נשענת על השווקים הבינלאומיים.
 

 לפי ה־OECD, הצמיחה של הסחר העולמי השנה תהיה בשפל, גידול של 2.1% בלבד לאחר 3.9% בשנת 2018. גם התחזית האופטימית לשנת 2020 היא לצמיחת הסחר העולמי בשיעור של 3.1%. בשנים 2011־2018, שיעור העלייה השנתי הגבוהה בסחר העולמי (3.7%)עזר לצמיחה החזקה של המשק הישראלי. 
 

רצה הגורל, או אביגדור ליברמן, וישראל נכנסת למערכת בחירות נוספת השנה. שנה של שתי מערכות בחירות היא למעשה שנה אבודה. יתרה מכך, אי הוודאות בשל מערכת הבחירות עולה דווקא כאשר אי הוודאות העולמית נוסקת. חפיפה בין אי הוודאות העולמית לאי הוודאות בישראל יכולה להוביל להאטה של ממש בצמיחה. אולי לא מיד, אבל בתוך כמה רבעונים.
 

אם נוסיף לכך את הבנייה למגורים הנעשית בעצלתיים, ולמעשה מושכת את המשק כלפי מטה, אנו הולכים לשנה לא טובה, אפילו גרועה, יחסית לפריחה שנהנינו ממנה לאורך שנים רבות. אין פלא אפוא שבנק ישראל הותיר את הריבית על 0.25%. אין שום אפשרות להעלאה של הריבית השנה או בתחילת השנה הבאה. במלחמת סחר, אין לישראל צורך לחזק המטבע שלה, שממילא הוא בין החזקים בעולם.