בנק ישראל הזהיר אתמול מפני היווצרות של בנקאות צללים, אם יוּתר לשחקנים חוץ־בנקאיים להעניק ריבית על פיקדונות ללא רגולציה מחמירה המוטלת על בנקים. האזהרה נשלחה בנייר עמדה ששיגר אנדרו אביר, המשנה לנגיד לח"כ אוהד טל (הציונות דתית), ראש הוועדה למיזמים ציבוריים.
"קיומה של בנקאות צללים מייצר החל מסיכונים צרכניים לציבור המפקידים וכלה בסיכונים מערכתיים על רקע אובדן אמון של הציבור במערכת הפיננסית (קריסת בנקים)", נכתב. המכתב שוגר לאחר שסעיף האוסר על נותני שירותי תשלום לשלם ריבית הוצא מחוק ההסדרים. אתמול קיימה הוועדה דיון נוסף בנושא, וההצבעה הסופית תתקיים מחרתיים.
"התיקון האמור טומן בחובו סיכונים שעלולים להפוך למהותיים", מזהירים בבנק ישראל. "תשלום ריבית על פיקדונות עלול להגדיל את ההסתברות שלו להיקלע לקשיים, מה שעלול להשליך באופן רוחבי על כלל המערכת הפיננסית (סיכון הדבקה)". בבנק ישראל מציינים את קריסת בנק SVB בארה"ב על רקע העובדה שהרגולציה שהוחלה עליו הייתה מקילה באופן יחסי.
בדיון בוועדה הגיב בחריפות עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות בבנקים, לעמדת בנק ישראל: "אני מתחלחל מחלק מהנימוקים שאני שומע כאן. המטרה של החוק היא עידוד התחרות, לא רק בתחום התשלומים. להשוות חברת תשלומים שתיתן ריבית על כסף שנמצא בחשבון השוטף של החברה לבנק זה דבר מגוחך", אמר שטרום.
עוד הוסיף: "מדברים על מק"מ וקרנות כספיות, אבל הרוב המכריע של הציבור משקיע את הכספים בפיקדונות בריביות אפס. עכשיו, בהעלאת הריבית זה בולט במיוחד. אז מתגלה כוח השוק הבנקאי שמגדיר את ריביות החובה בגבהים, וריביות הזכות מתגמדות". לדבריו, "האיסור על חברות התשלומים לתת ריבית ללקוחותיהם הוא עוול חברתי־כלכלי. מדוע אתם שומרים רק על זה שלא יתקרבו לבנקים? בשם איזה ערך חברת התשלומים צריכה לשמור כסף ולקבל עליו ריבית, ולא לתת גרגר ממנו ללקוח?".
היועצת המשפטית לבנק ישראל עו"ד טידה שמיר אמרה בתגובה כי "צריך להפסיק את ההסתה הזו. אנחנו משרתי ציבור ודואגים לכסף של האזרח. לא להגביר את הרווחיות של הבנקים, זו הסתה. מספיק לומר את זה".