הוועדה למיזמים ציבוריים בראשות חבר הכנסת אוהד טל אישרה היום (שלישי) את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - סיום תכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג- 2023 של חבר הכנסת יונתן מישרקי ואחרים לקריאה ראשונה. הצעת החוק תחייב יידוע לקוחות על סיום תכנית הטבות בנקאית בצורה אפקטיבית.
יום השיבוש הלאומי: הכבישים שנחסמו והצפי להמשך | עדכונים שוטפים ושידור חי
שמן, חמאה או מרגרינה - מה אסור להכניס הביתה? | מאיה רוזמן
הצעת החוק חלה על הטבה בנקאית שנותנים בנקים וחברות כרטיסי אשראי ללקוחותיהם, בנוגע לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה – ובלבד שההטבה ניתנת לתקופה העולה על שלושה חודשים.
עוד מוצע לקבוע כי תאגיד בנקאי יחויב למסור הודעה ללקוח על סיום הטבה בנקאית, 21 ימים מראש. בנוסף, לעניין הטבות בדמי כרטיס אשראי, תהיה חובה ליידע את הלקוח במסגרת ההודעה לגבי דרך ביטול הכרטיס.
לגבי אופן מסירת ההודעות נקבע כי בהודעה על סיום הטבה בנקאית תישלח הן הודעה אפקטיבית כגון הודעת SMS או הודעה קולית, בנוסף להודעה כמוסכם בין הלקוח לבנק. בהתייחס לתכניות הטבות במסגרת מועדוני לקוחות תישלח הודעה רק באופן המוסכם בין הלקוח לנותן ההטבה.
חבר הכנסת יונתן מישרקי אמר כי "מדובר בחוק משמעותי עבור הצרכנים במדינת ישראל. לקוח של בנק שקיבל הטבה כאשר פתח חשבון או תוך כדי ניהול החשבון מוצא את עצמו עם ריביות ועמלות שהוא לא תכנן כאשר מסתיימת ההטבה והוא לא תמיד מיודע באופן אפקטיבי. מסתבר שיש כללים של בנק ישראל מול הבנקים אבל מתלונות שהגיעו אלי בנושא מצאתי לנכון לקדם חקיקה שתחייב הודעה שכזו בין היתר בהודעה טלפונית או בשיחה טלפונית וכן להאריך את מועד ההודעה ל 21 יום לפני על סיום התוכנית, כך יבחר הצרכן ויחליט מה האפשרויות העומדות בפניו".
משה קאשי, מנהל תחום פיננסים בלובי 99, טען כי "המטרה היא למנוע את 'שיטת המצליח' של הבנקים וחברות האשראי. המחוקק נתן את הדעת בחוק הגנת הצרכן ובהטבות לא בנקאיות שקבועות בחוק בנקאות שירות ללקוח. המטרה ליידע את הצרכן באופן אפקטיבי ושלא יהיה נתון לשיקול דעתו של הבנק בו הוא בוחר את האפשרות כיצד להודיע לצרכן. מטרת החוק היא לא עודף רגולציה אלא יישור קו מול חברות אחרות".
עו"ד איתי עצמון, יועץ משפטי לוועדה, הסביר כי יש לעשות אבחנה בין שתי הטבות. "יש הטבות שנותנים מועדוני לקוחות שהן הטבות חוץ בנקאיות למשל נקודות וכו', לכך נחקק חוק בנקאות שירות ללקוח. הצעת החוק ניסתה להחיל הטבות שהן בליבת השירות הבנקאי, למשל על שיעורי ריביות, יש הוראות על שינויים לתנאי ניהול בחשבון וכל שינוי שעושים בהתאם להסכם נקבע כי הודעות ישלחו בכתב באופן שבו המנפיק הסכים עם הלקוח".
חבר הכנסת מישרקי ציין כי בהקשר זה נושא האופן שהוסכם בין הצדדים אינו אפקטיבי ומבקש לקבוע כי נוסח זה לא ייגרע, אלא שתישלח הודעה גם באופן אפקטיבי וגם באופן שהוסכם.
עו"ד יערה למברגר, משרד המשפטים: "אנחנו רואים הרבה דוגמאות בחקיקה שנחקקו בכוונה טובה אבל בגלל קצב ההתקדמות הטכנולוגי הן הפכו לדרך לא אפקטיבית ולא נוחה ללקוחות. האתגר הזה צריך להיות מול עינינו. מסכימים שההודעה צריכה להיות אפקטיבית אבל צריך להיזהר מקביעה בנוסח. לכן אולי עדיף ללכת למנגנון של הוראות שניתן לשנות אותן מהר יותר מתיקוני חקיקה".
אורית ארד-כץ, ישראכרט: "יש נוסח כפי שהוסכם בין הלקוח לבית העסק, לכן צריך לקבוע בהתאם לרצונו של הלקוח".
עו"ד חן פליישר, בנק ישראל, אמרה כי "יש מקרים שאנחנו בעצמנו מחייבים ליידע את הלקוחות באמצעות הודעות טלפוניות בנוסף על מה שבחר הלקוח, למשל: סיום חוזה שירותי תשלום, הודעות לערבים, נקיטה בהליכים משפטיים ואנחנו לא מתנגדים להוסיף עוד מקרים משמעותיים, אבל אנחנו חוששים מהפצה, ככל שישלחו יותר הודעות לקוחות יקראו פחות וזה האיזון שאנחנו מנסים להשיג". בנוגע לסוג ההודעה, ציינה כי "אפשר לאפיין את הערוץ אבל לא לקבוע את הטכנולוגיה".