ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט הסתכמה בשנת 2022 בכ-81.7 מיליארד שקל במחירים שוטפים, שהיוו 4.7% מהתוצר הלאומי. כך מסרה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מכה לבנקים? הרפורמה של סמוטריץ' להגדלת הריבית על הפיקדונות
הגרעון של ישראל זינק משמעותית; ומה קרה בתקופה המקבילה אשתקד?
ההוצאה לתרבות, בידור וספורט עלתה ב-5.8% במחירים קבועים, לאחר עלייה של 23.7% בשנת 2021.
ההוצאה השופטת לתרבות, לבידור ולספורט לנפש, במחירים קבועים, הסתכמה בשנת 2022 בכ-7,828 שקל – עלייה של 3.8% לעומת 2021.
הפילוח לפי סוגי פעילות, ההוצאה הגבוהה ביותר מסך ההוצאה השוטפת לתרבות, לבידור ולספורט הייתה על מוזיקה ואומנויות הבימה – 19%.
במקום השני הייתה ההוצאה על ספורט ומשחקים (מועדוני ספורט, בריכות שחייה וכדומה) – 17%.
במקום השלישי הייתה ההוצאה על פעילות חברתית-תרבותית – 16.8% ואחריה: מחשבים ואינטרנט – 14.3%, שמירה על הסביבה (גני חיות, גנים ונטיעות) – 9.3%, רדיו וטלוויזיה (שידורי רדיו וטלוויזיה, שידורי כבלים וכדומה) – 6.8%, ספרות ודברי ספורט – 6.5%, הימורים (מפעל הפיס וספורט טוטו בניכוי פרסים) – 4.9%, מורשת תרבותית (מוזיאונים, עתיקות) – 2.4%, קולנוע וצילום – 1.8% ואומנות פלסטית – 0.6%.
בפילוח לפי מגזר מבצע עולה, שהמגזר העסקי הוא הגורם העיקרי המספק שירותים ומוצרים של תרבות, בידור וספורט (66.2%).
עוד עולה מהנתונים, כי בפילוח לפי גורם מממן, משקי הבית מימנו אשתקד 83.6% מסך ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, בדומה ל-82.6% בשנת 2021.
בלמ"ס ציינו עוד, כי השקעות משרדי הממשלה והמוסדות הלאומיים, הרשויות המקומיות והמלכ"רים במבנים ובציוד, לצורכי תרבות, בידור וספורט, הסתכמו אשתקד בכארבעה מיליארד שקל – 1% בלבד מסך ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק.