שנה חלפה, שנת לימודים חדשה כבר נראית באופק - ושום דבר לא השתנה. ארגון המורים, בראשותו של רן ארז, מאיים בשביתה. רק לפני שנה ספג ממנו הממונה הקודם על השכר, קובי בר נתן, ביקורת על כך שהוא מעדיף לסגור קודם הסכם עם הסתדרות המורים. "אנחנו מדברים עם האוצר, אבל שומעים רק תשובות שליליות", קבל ארז. "מבחינתם, זה לא אסון אם ילד בן 14 לא יחזור ללימודים".
בכירה בארגון המורים התיכוניים מזהירה: נראה ששנת הלימודים לא תיפתח
רן ארז תוקף: "הגיע הזמן שנתחיל לפעול בצורה הרבה יותר אגרסיבית"
מאז לא קרה הרבה. הסכם עם ארגון המורים לא נחתם, והמסרים של ארז הפכו למיליטנטיים יותר ויותר, עד שהמליץ בשבוע שעבר למורים למצוא לעצמם תעסוקה זמנית, כיוון שהפערים מול האוצר בלתי ניתנים לגישור - והפעם השביתה תהיה ארוכה מאוד. המורים דורשים 12 אלף שקל למורה מתחיל, האוצר מוכן לתת עשרת אלפים. כל צד מתחפר בעמדתו, וכרגע נראה שהתיכוניסטים ימשיכו לרבוץ על החול מול הים עמוק אל תוך ספטמבר.
בר נתן, שזה הריאיון המקיף הראשון שהוא מעניק אחרי פרישתו מתפקידו בינואר, צבר שעות רן ארז מרובות במהלך ארבע וחצי שנות כהונתו כממונה על השכר, ובפעם הראשונה הוא מביט מהצד במתרחש ונותן במשא ומתן סימנים, כשהמשמעותי שבהם, הוא מערכת היחסים הקלוקלת בין קיש לארז.
"היסטורית, כמעט תמיד שרי ושרות החינוך הלכו יד ביד עם ארגוני המורים ומול האוצר היו חיכוכים וקשיים", הוא אומר. "עכשיו רואים שינוי משמעותי. רן ארז לא זיהה את העובדה שהוא לא יכול להילחם עם כולם, שלא כמו יפה בן דוד שקשרה קשר אמיץ עם השרה הקודמת, יפעת שאשא ביטון, קשר שלעתים נראה אמיץ מדי. במו"מ שהתנהל מולי לא התעסקנו רק בכסף, אלא דובר על מה ההסכם יתרום למערכת החינוך. נכון שאם נעלה את השכר יגיעו יותר מורים, אבל משנה גם אילו מורים, צעירים או מבוגרים, במרכז או בפריפריה".
אם אי אפשר לגייס מורים בכלל, אין טעם להכניס לשיקולים מה טוב למערכת. צריך קודם לתת להם שכר אטרקטיבי שימשוך אותם.
"יש 200 אלף מורים, וחוסר של בין 4,000 ל־5,000 מורים, אחוז קטן יחסית. אחרי הקורונה ההייטק משך אליו כל עובד פנוי. בעקבות עלויות המימון ומשבר ההייטק העולמי, יש פחות גיוסים וההייפ ירד. אנחנו בשוק עם אבטלה נמוכה ומחסור בעובדים, וגם אצל המורים יש חוסר שתלוי גם בקצב הילודה הגבוה והרצון לצמצם כיתות, והוא לא ייעלם בקרוב. לא מדובר על מחסור של 20%, אלא של בין 2% ל־2.5%".
והמחסור הזה קריטי למערכת. צריך לשלם למורים יותר.
"בחינוך היסודי מורים חדשים משתכרים בין 9,000 ל־10,000 שקלים, שזה שכר מאוד מכובד. האם 10,000 שקלים זה רף ראוי? למורים צעירים בוודאי, השאלה היא מה נותנים למערכת החינוך כולה".
המורים מתבצרים
ארגון המורים מתבצר בדרישותיו, וחוזר על הסלוגן "ניפגש ב־12", כש־ "12", הם 12 אלף שקל שיקבל מורה מתחיל. אגב, ב־2017 יצא הארגון בקמפיין "מורה מתחיל ב־8", זאת אומרת, שמורה מתחיל ישתכר 8,000 שקל. די מדהים שדרישות השכר של ארז זינקו ב־50% תוך שש שנים בלבד. מצד שני, בגלל הסכם השכר המאוד נדיב שחתם האוצר עם יפה בן דוד, לא פלא שנפתח גם לארגון המורים התיאבון.
כשאני אומרת לו שהאשמה היא גם בו, הוא מסכים. "קודם כל, זה נכון. זה לא מפתיע וזה הגיוני. לעבוד מול שני ארגוני עובדים באותו הסקטור זה ההפך מאידיאלי, כי כל אחד בודק מה השני קיבל ורוצה יותר, או לפחות את אותו הדבר. אבל תמיד הסתכלתי על מה המערכת צריכה, כדי שלא ייווצר מצב שבו מורים מהיסודי ירצו ללמד רק בחטיבות הביניים והתיכונים כי שם מקבלים יותר כסף".
מורי ארגון המורים משתכרים יותר ממורי הסתדרות המורים בהגדרה.
"מורה שמלמד פיזיקה לבגרות צריך להיות יותר מנוסה ממורה בכיתה א'. זה נכון שהשכר של מורים בתיכון גבוה יותר, אבל אסור שהפער ביניהם לבין מורי היסודי יהיה גדול מדי. פערים כאלה יכולים ליצור זעזוע פנימי של זליגת מורים, אגב, אותו הדבר לגבי רופאים ועובדים סוציאליים. באופן טבעי, ארגון המורים מסתכל על עצמו בלבד".
שר האוצר האשים את הממשלה הקודמת, וגם אותך באופן עקיף, שהכנסתם אותם לצרה גדולה בגלל ההסכם שחתמתם עם הסתדרות המורים, הסכם שהציב רף גבוה להסכמי השכר במשק בכלל. אולי הייתם נדיבים איתם מדי.
"כשאנחנו עושים הסכמים, אנחנו אוספים נתונים, בודקים מה קורה בחו"ל, ומתייעצים עם בנק ישראל, שנתן את ברכתו להסכם עם הסתדרות המורים. ההסכם הזה לא היה חריג. אבל מה שהיה חריג זה שהצטברו הרבה הסכמים שצריך לסגור ביחד, כשבדרך כלל יש הסכם אחד בשנה. מה שעוד צריך לקחת בחשבון, שמשאב ציבורי הוא לא כמו משאב פרטי.
"להבדיל מפיצרייה, שבלי עובדים תייצר ותמכור פחות פיצות, אם יהיו פחות מורים, הבעיה תהיה אקוטית. כשהמוצר הציבורי לא יינתן, הריבון לא יעמוד במחויבות שלו לספק את השירות לאזרח. אסור לשכוח שחוץ מהעלאת השכר היו עוד הישגים, כמו חמישה ימי חופשה שהותאמו לימי החופשה של ההורים, דבר שלא נעשה קודם ופתח פתח לשינוי גדול יותר שאני מקווה שיבוא בעתיד, והלוואי שהיה כבר קורה. המערכת צריכה להתרגל אליו וגם ההורים".
אל דאגה. ההורים יתרגלו לסנכרון החופשות שלהם עם הילדים בקלות ואפילו ייהנו ממנו.
"את לא יודעת כמה קשה עבדנו כדי שזה יקרה. הסנכרון הזה שווה הרבה מאוד כסף, בין 250 ל־750 מיליארד שקל. חוץ מזה נתנו כלים למנהלים לתגמל מורים ופישטנו תהליכים בירוקרטיים".
הראייה ההוליסטית נהדרת, אבל אי אפשר ללכת איתה למכולת. כדי להביא מורים טובים למערכת, המדינה צריכה לשלם יותר.
"נכון שהשכר הוא מרכיב משמעותי, אבל לא מזמן התפרסם סקר עובדים שדירג את סדר העדיפויות שלהם, והשכר נמצא במקום השביעי ולפניו האווירה במקום העבודה, הפרגון, האתגר המקצועי ושביעות הרצון מהמנהל הישיר".
רן ארז פנה למורים והמליץ להם לחפש עבודה חליפית לחודשים הקרובים. זה מהלך חסר תקדים.
"למרות שאני מכיר היטב את רן ועבדנו יחד בצורה מכובדת, יש קושי באמירה שלו. אף אחד לא מקבל את כל מה שהוא רוצה במשא ומתן. אמירות כאלה יוצרות לחץ מיותר".
אולי הוא מבין שאין עם מי לדבר.
"הסתדרות המורים סגרו הסכם לפני שנה, ההסתדרות הכללית לפני כמה שבועות, הסגל האקדמי לפני חודש. נשארו ארגון המורים והרופאים. משרד האוצר לא יכול להרשות לעצמו לפרום בצורה משמעותית את ההסכמים שנחתמו כי הקבוצות האחרות ידרשו לפתוח מחדש את הסכמי השכר שלהם. לאורך שנים, הארגונים יודעים באיזו סביבה הם נמצאים, מה אפשר לבקש ומה לא. ברגע שמשרד האוצר ייעתר לארז, הוא יקים עליו את האחרים".
איך פותרים את המשבר הזה?
"כשמשא ומתן נקלע למבוי סתום, אתה לא יכול להישאר באותו המגרש, אתה חייב להרחיב את מגרש המשחקים. תקבל חלק מהדרישות שלך, למשל, בפריסה, ותיתן בתמורה דברים שהצד השני רוצה. מהניסיון שלי, מה שקורה עכשיו לא בריא בכלל. קשה מאוד לצפות מה יהיה".
נשארו רק שלושה שבועות לפתיחת שנת הלימודים.
"וזה מספיק זמן למו"מ. רן רוצה ללכת לכיוונים קשיחים, בעוד משרד החינוך והאוצר אומרים שהם רוצים להגיע להסכם עוד לפני הראשון בספטמבר. ארגון המורים מבקש את התערבות רה"מ ואני בהחלט חושב שבישורת האחרונה הוא ייכנס לתמונה אם יהיה צורך. הקסם הוא להציע לצד השני את הסולם הכי יפה והכי נוח כדי שיוכל לרדת בעזרתו מהעץ".
שר החינוך ישב על הגדר הרבה זמן ולא נכנס לאירוע.
"זה לא באשמתו".
מה זאת אומרת? קיש לא אמור היה לקדם את המו"מ עם ארז?
"רן ארז היה צריך לייצר יחסי עבודה עם שר החינוך מהרגע שבו הוא נכנס לתפקיד ואני לא בטוח שזה מה שקרה. אנחנו גם לא יודעם כמה המורים יזרמו איתו, יהיו שיגידו, מה אתה שולח אותנו למצוא עבודה, אנחנו רוצים להיות מורים. אני צופה שתהיה אופוזיציה".
רופא וחולה
כמו שזה נראה כרגע, המורים הם רק חלק קטן מהבעיות של הממשלה הנוכחית, על רקע התעניינות גוברת של רופאים לעבור לחו"ל והסכם השכר שאמור להיחתם איתם בקרוב. "במהלך הכהונה שלי הקפדתי לפרסם דוחות על מערכת החינוך, הבריאות והשלטון המקומי. כבר עכשיו יש מחסור ברופאים וכתבנו שמערכת הבריאות צריכה לעבוד בתכנון ארוך טווח, כדי לא להגיע למשברים.
"גם אם רק 10% מהלומדים בחו"ל יחליטו שהם לא חוזרים לארץ, זה יהיה דרמטי. צריך לזכור שיש להם אלטרנטיבה, שפה, ורישיון - וזה אחרת ממי שלומדים בארץ ורוצים לעשות רילוקיישן. צריך למקד את המאמץ באיך מחזירים את הרופאים מחו"ל לארץ. אני יודע שגם שר הבריאות והמנכ"ל שלו עובדים על זה בצורה אינטנסיבית.
"בהיבט השכר, יש רצון להסכם הקרוב עם הרופאים לטפל בשכר ובתנאי העבודה שלהם, יש קונצנזוס על זה אצל כולם. זה צריך להיעשות כמה שיותר מהר כי הכי חשוב לתת לרופאים ודאות כדי שיישארו כאן".
כמי שעסק במו"מ עם ועדי עובדים, אולי תסכים עם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, שצריך להגביל את כוחם.
"המטרה היא לשמור על האיזונים. במקום שבו הם אינם נשמרים, כמו מעסיק פוגעני, אבל גם לא ארגון עובדים ששולט על הכל. יכול להיות שבמקומות מסוימים לארגוני העובדים יש כוח גדול מדי, ואחד מהכלים להתמודד עם זה, זו יצירת הסכמה שלא יוצאים לשביתות, אלא מדברים ומשתמשים במנגנוני גישור. ארגון עובדים בוגר ינהג ככה. לצערי בישראל אנחנו נכים בדבר הזה".
מה חשבת על שביתת הפתע של ההסתדרות?
"זה אירוע קלאסי, שברגע שאתה עובר שלב מסוים, האירוע לא בשליטתך. אני דאגתי תמיד שאוכל לשלוט בתהליכים".
מזכירה שזאת הייתה שביתה לא חוקית.
"את צודקת. פה התערבבו כמה דברים. זאת לא הייתה שביתה כלכלית קלאסית, אלא שביתה עם מאפיינים סמי־פוליטיים. הוא התאים לכל הצדדים. השאלה מה יקרה בפעם הבאה. זה שהמגזר העסקי היה שם ותמך, זה חלק מהדבר. לפעמים לאירוע משברי היה צריך ליצור אירוע משברי אחר. צריך להכניס את זה לפרופורציה ולא להיבהל מהדבר הזה. זה לא קורה כמעט. ההסתדרות בשנים האחרונות היא הסתדרות מאוד אחראית. גם השחקנים של יחסי העבודה מבינים שזאת חרב פיפיות. אני לא מתרגש מהאירוע, כי זה אירוע קיצוני שנענה באירוע קיצוני אחר".
הפקידים מתריעים
בר נתן עזב את משרד האוצר פחות מחודש אחרי שיריב לוין זרק את פצצת הרפורמה המשפטית לאוויר ולכן נחסכה ממנו הדילמה שבה היו נתונים חבריו באוצר, אם להשמיע את קולם ולהתריע בפני השלכות החקיקה החפוזה, או להתחפר במשרדיהם ולהרכין את הראש.
כשאני שואלת אותו אם היה משמיע את קולו, הוא אומר, "מי שנמצאים עכשיו מתריעים, זה מה שמלמדים במשרד האוצר. אבל צריך להגיד שהדרג המדיני מקבל את ההחלטות. תמיד אומרים שיש אנשים מאוד דעתנים במשרד האוצר. צריך לשמוע את זה יותר".
היו דברים שהטרידו אותך לפני שעזבת?
"בסוף, בכלכלה, הציפיות של השוק מאוד משמעותיות. בתחילת ינואר לא היה ברור מה הולך לקרות, לאיפה זה הולך, גם בנק ישראל עוד לא היה בתמונה ושאר הגורמים באוצר. בתחומים שאני עסקתי בהם, בעולם יחסי העבודה, אמרתי את הכיוונים שאני חושב שצריך ללכת אליהם ומצאתי שר אוצר קשוב. כולם היו רוצים שגורמי המקצוע, שהם המומחים בתחומם, יגידו את הדברים בצורה ברורה. כל ממונה בתחומו חייב לשקף את ההשפעה של האירוע על התחום שלו וההשפעה עדיין לא הייתה ברורה. זו החובה של אנשי האוצר. לא כל שר אוצר מקבל את עמדת הדרג המקצועי".
סמוטריץ' סתר את אזהרות אנשי האוצר ולגלג עליהן.
"בהיסטוריה שלי, ועבדתי עם כחלון, כ"ץ, ליברמן וסמוטריץ', ברוב רובם של המקרים סמכו עליי, וכשלא קיבלו את דעתי, בכל זאת השמעתי את דבריי, כשאני מגובה במספרים. להטיל על הדרג המקצועי את הכל זה לא הוגן כי מנקודה מסוימת הדברים לא נמצאים בשליטתו, אלא בשליטת הדרג הפוליטי. אבל תפקידו להתריע ולהגיד את דבריו, ייתכן שזה נעשה לא מספיק ומאוחר מדי, אבל השאר הוא בידיהם של הפוליטיקאים".
קיבלת הארכה לשנה מאביגדור ליברמן, והחלטת לפרוש חצי שנה מוקדם יותר.
"כבר כשליברמן ביקש שאמשיך, אמרתי שלא בטוח שארצה לממש את השנה. עוד לפני שהוקמה הממשלה הודעתי שאעזוב, והארכתי עוד קצת כדי שאוכל להיות עם השר סמוטריץ'. בסוף הייתה לי קדנציה מלאה וסוערת, עם עסקת חבילה, משאים ומתנים עם עובדות סוציאליות, מורים, קורונה".
אתה עדיין בתקופת צינון. מה הלאה?
"אחרי 18 שנים במגזר הציבורי, אני מכוון לסקטור הפרטי ויש שמתעניינים בניסיון וביכולות הייחודיות שפיתחתי. אבל אין לי ספק שאחזור למגזר הציבורי"