משפחות רבות באזור עוטף עזה והדרום כולו, שחוו את התופת והטבח הנורא שהתרחש בשבעה באוקטובר, זועקים כעת לעזרת המדינה, גם במישור הכלכלי, לאחר שאלפי עסקים קטנים פשוט נסגרו, או עומדים בפני קריסה כלכלית בשל המלחמה ולאחר שחלקם איבדו את ביתם וכמעט כל רכושם וכמובן את בתי העסק הקטנים שלהם מאז שפרצה המלחמה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הציע השבוע מתווה פיצויים כספי לכל המגזר העיסקי בישראל, אולם המתווה נדחה על הסף, על ידי כל הגורמים הרלוונטיים. גם בהתאגדות העסקים יוצאים כעת נגד מתווה פיצויים שהציג שר האוצר בימים האחרונים וטוענים שמדובר במתווה מגוחך שאינו עוזר לעסקים הקטנים והסכומים שהוצעו במסגרת המתווה, לא יספיקו לשום דבר
דקלה אביטל-אבוטבול, יושבת ראש התאגדות העסקים: "זו לא באמת הצעה ואין כאן שום מתווה. יש כאן גרירת רגליים של השר. כמות ההודעות שאני מקבלת מעסקים, היא פשוט לא נורמלית. יש כאן כאוס אחד גדול ואף אחד לא נותן מענה. אני אגיד משפט שנשמע נורא, להבדיל אלף אלפי הבדלות ואלוהים שיישמור אותנו, אבל מישהו צריך להזדעזע ולהבין שטובחים אותנו מבחינה עיסקית. קיבלתי הודעות נוראיות מאנשים שפשוט קורסים. "הלכתי וגנבתי אוכל בסופר היום", "אני מתחנן תעזרו לי", חזרה לי הוראת קבע של 412 ₪", "אני חסר אונים ואין לי עם מי לדבר, חייב את עזרתכם" ויש עוד ועוד מאות ואלפי כאלה.
מצד שני יש פה גורמים אזרחיים, אנשים שעושים יוזמה פרטית ומנסים לעזור ולתרום כסף, זה לא צריך להיות ככה. עברו 20 יום מתחילת המלחמה וכלום כלום לא זז. אני 12 שנים עובדת במגזר העיסקי, זה מעולם לא קרה. בצוק איתן כבר אחרי 10 ימים היה מתווה, פה זה כבר מעל 20 יום וכלום. וצריך להבין שהפעם מימדי הקטסטרופה הם עצומים, לעומת מה שקרה במבצעים קודמים. אנשים שבמקרה הטוב יצאו מביתם עם חולצה ונעליים, בלי שום דבר נוסף. איזור עוטף עזה, מלא ומרושת באלפי עסקים קטנים, כולם נפגעו ללא יוצא מהכלל. מדובר כרגע באנשים שאין להם כסף לשים דלק ברכב כדי לנסוע ללוויות, אין להם שקל בכיס ולא כקלישאה. היום כתבה לי מישהי שהיא קיבלה את קופסת הסיוע של הנזקקים, זה מה שהיא קיבלה, הזדעזעתי לשמוע, איך קורה דבר כזה? איך?".
לצד המתווה של שר האוצר, עלה גם מתווה שר הכלכלה ניר ברקת ונכון לעכשיו, באופן הזוי, שני השרים לא משתפים פעולה זה עם זה. נכון לעכשיו מעדיפים הגורמים העיסקיים את המתווה של שר הכלכלה שגם הוא לא עונה על הצרכים המידיים אך הוא פחות גרוע ממתווה שר האוצר. אביטל-אבוטבול טוענת שגם המתווה המוצע כרגע הוא מגוחך: "מציעים פה פיצוי של 3000-5000 ש"ח לעסק שבעליו איבד את ביתו, בית העסק שלו כל רכושו ואין לו ממה להתקיים כרגע, שלא לדבר על כאלה שאיבדו את יקיריהם הם עוד צריכים התעסק בסכומים הזעומים והמבישים שמציעים להם. זה מתחיל להראות כאילו שר האוצר קיבל הנחיה למוטט את הכלכלה ולגרור רגליים. אחרי שבועיים וחצי העבירו סכום של 1000 ₪ לנפש, תגיד זה אמיתי? זה רציני? קודם כל תזרים סכום של 10-15 אלף ₪ למשפחה, שיתחילו לנשום, שיתחילו לתפקד, אחרי זה שידבר על מתווה וכאלה".
"מתווה הפיצויים שהציג השר סמוטריץ, מפצה עסקים עד 18% מההוצאות הקבועות שלהם. בזמן שיש עשרות עסקים שניזוקו בעקבות המלחמה, נשרפו, הושחתו, נפגעו מרקטות ועוד. המתווה אינו ריאלי בזמן שהעסקים הקטנים והבינונים קורסים והבנקים סגרו להם את החשבונות. אנחנו נתקלים בשר אוצר יהיר, ציני וכזה שאינו מבין בכלל את תפקידו. הוא כאילו מצטייר כאיש נחמד, אבל כשרואים אותו מדבר רואים נרקסיסט שפשוט משקר כמעט בכל מילה. כדי להבין המתווה מבחינת כלכלית ישלם לבעלי העסקים סכומים זעומים שאפילו לא יכסו את התשלומים הבסיסיים עבור העסק. אם לא יהיה מתווה פיצויים יציב לעסקים, כל בעלי העסקים ישלחו את העובדים לחל"ת ופיטורים. הכלכלה צפויה ליפול אם שר האוצר לא יתעורר. כאשר המעסיק מוציא את רוב העובדים שלו לחל"ת הוא עושה את זה מכיוון ואין לו אופציה אחרת".
השבוע דווח כי חלק מבתי המלון לא קיבלו מהמדינה את הכסף שהובטח להם על אירוח המפונים מהדרום וכבר קרו מקרים, בהם נדרשו חלק מהמפונים, כאלה שאיבדו בני משפחה בתופת הנוראית, לפנות את מקומם במלון, כי שהייתם לא שולמה. "איפה נשמע דבר כזה?", ממשיכה אביטל-אבוטבול בזעם: "כספים שהובטחו לרשויות המקומיות לא עוברים גם הם. אומרים להם להיכנס לגרעונות ומבטיחים להם לטפל בזה אחר כך. קורה כאן משהו שאין לי הסבר אליו. כלום פה לא הגיוני ולא אנושי. אולי אנחנו מפספסים משהו? אולי למישהו יש כוונה או רצון להוריד אותנו להיות מדינת עולם שלישי. זה נראה כמו התעללות מכוונת בבעלי העסקים".
"אף אחד לא מבין בכלל מה קורה כאן, בחודש הבא הקטסטרופה רק תגדל. שילמנו מיסים כל השנים, איפה הכסף? האוצר מתעלל וטובח במגזר העיסקי בצורה הכי קיצונית שהייתה כאן אי פעם. זה מגזר שספג כל מכה אפשרית בעשר השנים האחרונות. במיוחד באיזור הדרום, שם כל שנה-שנה וחצי יש סיבוב מלחמתי אחר. לא נותנים להם להרים את האף. צריך לגרום כאן לזעזוע כדי שמי שצריך להתעורר יתעורר".