ביקורת קשה נשמעה נגד מתווה הפיצויים של האוצר, במסגרת פורום Duns 100 השנתי שהפגיש את בכירי ענף המשפט בתחום דיני עבודה.
בצה"ל מציגים: כך קרס מערך החמאס שנבנה במשך 15 שנים
דיווח: חוסל אחד מבכירי החמאס שהיה אחראי על חטיפתו של שליט
הנושא המרכזי שנדון היה המצב הנוכחי ונגזרותיו, בין היתר מתווה החל"ת, עובדים שנקראו למילואים, עובדים זרים, התבטאות עובדים ברשתות החברתיות ועוד.
"יש הבדל דרמטי בין הקורנה למשבר הזה. בקורונה פגשנו מנכ"לים מאוד מנוסים, פקידים מיומנים. הפעם התחלפה ממשלה, ישנם שרי אוצר חדשים. פגשנו אנשים לא מיומנים ולא מתאימים לתפקידים שאותם הם מבצעים, הם לא יודעים להתרומם לגודל השעה", אמר שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת בריל והתאגדות לשכות המסחר.
לדבריו, "יש כאן אירוע חוסר ודאות על סטרואידים. המתווה שהוצע על ידי שר האוצר הוא עלוב ופתטי. אנחנו באנו עם דרישה לייצר מנגנון העסקה גמיש, לא חל"ת. הניחו הנחת עבודה הזויה: מי שמנהל חנות בגדים ילך לעבוד בבנייה או בקטיף. התפיסה המעוותת של האוצר כדי שייצאו לחל"ת ויופנו לענפים אחרים. יש כאן פער בין התיאורטי למעשי והוא הזוי".
"לדעתי, יהיו מעל למיליון מובטלים והולך להיות ניתוק ארוך בין האזרחים לשוק העבודה", אומרת עו"ד תמר גולן, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד פירון. לדבריה, "העבודה שנעשתה לא מספקת, אין בה שום פתרון חיובי למשק בכלל ולכלכלה. במסגרת המתווה הכלכלי פשוט הקלנו על החל"ת - כלומר על האבטלה שזה בעצם ניתוק יחסי העבודה.
"אנחנו מסיגים אחורה את הכלכלה כתוצאה מהניתוק בין העובדים למעסיקים. לא תצמח כאן כלכלה חדשה, כל מה שעשו זה ניסיון לתת לנו מן פיצוי כספי מינימלי ככל האפשר. לא הייתה חשיבה על היום שאחרי, לא הייתה חשיבה כלכלית כיצד נכון להרים את הכלכלה במדינת ישראל. המתווה הוא רע".
עו"ד שירה להט, שותפה במשרד ארנון, תדמור-לוי, התייחסה לסוגייה של נשיאת נשק בעבודה. לדבריה, "כמות הנשק במקומות העבודה בימים אלה גבוהה מתמיד. בחברות גלובליות המדיניות אוסרת על כניסה עם נשק למקום העבודה. בעיקר בחברות אמריקאיות, הסתובבות עם נשק עליך נחשבת משהו מאוד אלים ופחות מקובל. לעומתן, יש חברות ישראליות שדווקא מעודדות את העובדים להגיע עם הנשק האישי שלהן למקום העבודה.
"ואז פונים אלי הלקוחות, המעסיקים, ושואלים מה הם יכולים או לא יכולים לעשות, כשהקביעה שאסור להיכנס עם נשק לשטח החברה יכולה להיות מאוד בעייתית בקונוטציה ישראלית בכלל ובזמן מלחמה בפרט: הן ביחס למשרתים במילואים, והן לאור כך שהדבר מקשה על תנועתם של עובדים המתגוררים באזורים נפיצים יותר מבחינה ביטחונית".
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה אנליזה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט: "המלחמה היא אירוע בעל השפעה משמעותית על כלכלת ישראל. עסקים רבים לא פעילים, ישנה ירידה משמעותית בצריכה הפרטית וכן צמצום חד בהיקף התעסוקה. יחד עם זאת, ישראל נכנסה למלחמה עם נתוני מאקרו טובים: יחס חוב תוצר נמוך, גירעון נמוך ואבטלה נמוכה. יציבות המשק והעסקים תלויה כעת רבות במתווה הפיצויים".