"אנחנו נמצאים כרגע ב־80% ירידה לעומת אשתקד. למרות זאת, אנחנו מתעקשים להישאר פתוחים לרווחת האורחים, לטובת האנשים שפונו לאילת מהצפון ומהדרום, כדי שיוכלו קצת לצאת מהמלון להתאוורר", אומר גיא מרקמן, מנכ"ל המצפה התת־ימי באילת. "במקום שבעה ימים בשבוע, אנחנו עובדים כעת חמישה ימים, ומשתדלים שכל מי מהעובדים הקבועים שמעוניין להמשיך לעבוד ולרדת ל־70% משרה, שיעבוד במקום לצאת לחל"ת.
בזירה הדרומית אין הפסקת אש: שתי מטרות יורטו בשמי אילת
תושבי העוטף שפונו לאילת: "הממשלה נטשה אותנו"
בהלה בדרום: פיצוץ אדיר הרעיד את אילת, כטב"מ פגע במבנה
"אנחנו מנסים להשאיר את העובדים. אנחנו מפסידים מאות אלפי שקלים בחודש כי צוות האחזקה צריך לעבוד רגיל. אצלנו זה כמו גן חיות, אי אפשר לעצור, את הדגים לא מעניינת המלחמה. הפיצוי שהמדינה נותנת לא מכסה את ההפסד, שלא נדבר על הרווח".
בשבוע שעבר שלח אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, מכתב לראש הממשלה שבו התריע מפני המשבר הכלכלי המתהווה באילת. במכתב מציין לנקרי את התרומה של אילת בקליטת עשרות אלפי ישראלים שפונו מבתיהם, לצד העובדה כי על פי שירות התעסוקה האבטלה בעיר עלתה ביותר מ־100% מתחילת המלחמה, וכי על פי מיפוי מצב העסקים שערכה העירייה ניכר כי מרביתם חווים ירידה דרסטית של מעל 50% בהכנסות, עד כדי קשיים והיעדר יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם.
לנקרי מוסיף ומציין כי לא יעלה על הדעת שממשלת ישראל תתקצב תוכנית סיוע לעסקים על סמך מרחק גיאוגרפי או על פי מדרג פיקוד העורף ללא מתן סיוע נחוץ לעיר אילת, שלדבריו, "נפגעה קשה בהרבה ממרבית הערים שבתוכנית". לנקרי דורש לכלול את אילת כחריגה בתוכנית הסיוע לעסקים שאושרה לאזור 0־40 קילומטרים מרצועת עזה, או לקבוע מתווה פיצוי ייחודי לעיר שייתן מענה לפגיעה בכלכלת העיר. בנוסף, הוא מבקש שהממשלה תאשר ללא דיחוי תוכנית ייחודית לאילת לעידוד התיירות ולהתמודדות עם המשבר הכלכלי שחווה העיר ושצפוי להחמיר לאחר המלחמה נוכח מאפייניה המיוחדים של כלכלת העיר.
מוות קליני
"לסכם במילה אחת את המצב עכשיו? לפני שבוע סגרנו", אומר אוהד לוי, השף של מסעדת "מאמו" באילת, שנפתחה לפני שנה וחצי. "המצב מאוד קשה, אין עבודה, אפילו לא היינו ב20%־30% ממה שהיינו רגילים. הקהל הרגיל, תיירות פנים ותושבי אילת, לא מגיע. אין תיירות חוץ. האילתים מנסים לארח ברוחב לב את המפונים. גם אני הקמתי חמ"ל שמבשל למלונות, תרמתי את המטבח שלי. אני מקווה שכשתיגמר המלחמה, ישראלים יזכרו לנו את היום הזה ויחזרו לבלות כאן".
"המצב הוא מוות קליני, הירידה משבוע לשבוע נעשית יותר גדולה", מתאר גם ניב קנדי, הבעלים של "קפה אופטימי" שבטיילת בעיר, הפעיל כ־20 שנה. "אם בשבוע הראשון של המלחמה עוד הייתה קצת עבודה, אז משבוע לשבוע זה יורד ויורד ולאט־לאט גוסס. עכשיו אין תיירות פנים, וגם האילתים פחות יוצאים. יש מפונים שמתגוררים פה, יש להם את כל הארוחות במלון, והם גם לא באו לנופש. הממשלה צריכה לפצות את אילת כמה שיותר מהר בלי לחכות".
"תעשיית התיירות באילת היא התעשייה המרכזית והעיקרית, וכלל הפעילות העסקית בעיר, מעל 85%, מושפעת באופן ישיר ועקיף מהתעשייה הזאת", מבהיר פיליפ אזרד, מנכ"ל עיריית אילת. "החל מבית מלון וכלה בגלידרייה שמישהו קונה בה גביע גלידה או מישהו נוסע במונית. זה גם משפיע על החוג במתנ"ס, כי כל מי שעובד בתעשיית התיירות, בסוף יש לו שכר ומהשכר הזה הוא גם נהנה ומבלה וגם שם את הילדים שלו בחוגים במתנ"ס. לתעשיית התיירות יש השלכה ענקית על העיר אילת, וראינו את זה בקורונה. בסגר במרץ 2020, ברגע אחד, אילת קפצה מ־1% אבטלה למעל 80% אבטלה. כאמור, כלל הכלכלה של אילת נשענת על תיירות. אם אין תיירות, העיר מתרסקת לחלוטין".
בימי שגרה, אומר אזרד, התקופה הנוכחית בעיר מתאפיינת בפסטיבלים, באירועי ספורט גדולים ובוועידות שונות, כגון ועידת הנדל"ן ועוד. "בממוצע בתקופה הזאת בתי מלון נעים סביב 70% תפוסה, זאת אומרת שיש לנו בימי שגרה בתקופה הנוכחית בערך כ־30 אלף איש שמבקרים בעיר, לא כולל מתארחים שבאים ליחידות ה־Airbnb", הוא אומר.
מגמה הפוכה
בימים אלה, מציין אזרד, אף על פי שבאילת נמצאת אותה כמות אנשים כמו בשגרה, "הרי שהם לא תיירים, לא נופשים שהגיעו לאילת לשלושה־ארבעה־חמישה ימים לבילויים", הוא אומר. "תייר מגיע לבלות, יוצא למועדונים, לברים, למסעדות, לאטרקציות, לקניות. מי שנמצאים כרגע באילת הם אנשים שפונו מבתיהם, כ־40 אלף מפונים, כאשר בשיא היו מעל ל־60 אלף. הם לא באו לכאן עם כסף לבזבז כתיירים, וגם אם היה להם תקציב להוצאה הוא נגמר בכמה ימים. זאת לעומת תייר שבשלושה־ארבעה ימים קונה את מה שצריך לקנות, ואז בא תייר אחר שגם קונה ומבלה. עכשיו המפונים נמצאים בעיר ועתידים להיות בה עוד שישה שבועות לפחות. המצב כרגע הוא של קיפאון בכל מה שקשור למסחר באילת ופגיעה אנושה בכלכלה".
אזרד מתבסס בדבריו גם על נתוני מרכזי הקניות: "על פי מדד 'ריס' (RIS), הממוצע הארצי בפעילות עסקית ובמחזורים ירד בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ב־17.39%", הוא אומר. "אבל אם ניקח את כלל המרכזים המסחריים שנמצאים באותו מדד, נראה שהמספרים הגדולים ביותר הם בארבעת המרכזים הגדולים באילת. הביג באילת ירד לעומת התקופה המקבילה אשתקד ב־50%, קניון פארק הקרח ירד ב־59%, קניון עזריאלי 'מול הים' ירד ב־60%, והחנויות לאורך טיילת אילת ירדו ב־68%. אנחנו מדברים על ירידה דרמטית בהיקף הכלכלה והמסחר בעיר.
"גם אם ניקח את הנתונים של שב"א לגבי פעילות הישראלים בכרטיסי אשראי בהשוואה לשבוע ממוצע בשנת 2023, אז בעוד שבכל הרשויות נראה מגמה של שיפור לאורך ארבעת השבועות שחלפו מפרוץ המלחמה, הרי שבאילת רואים מגמה הפוכה. באשקלון למשל הייתה בהתחלה ירידה של 55%, בשבוע השלישי למלחמה זה היה 50%, ובשבוע הרביעי 35%. כלומר יש שיפור באחוזים, ורואים זאת בכל הרשויות, למעט כשהערים סגורות לחלוטין, כגון שדרות או קריית שמונה. בתל אביב בשבוע הראשון של המלחמה הייתה ירידה של 41%, ואילו היום הירידה היא של 21%. לעומת זאת, באילת מירידה של 26% בשבוע השני למלחמה, בשבוע הרביעי רואים כבר ירידה של 42%, ואני אומר לך שהמגמה מחריפה. אנחנו גם מסתכלים קצת קדימה, על היום שאחרי".
מה אתה צופה שיקרה אז?
"ברגע שהמדינה תגיד לתושבי שדרות, אשקלון או נתיבות, שלמרות שאנחנו עדיין במלחמה הם מפסיקים לממן את השהות שלהם במלונות, כדור השלג ייכנס לתאוצה. בתי המלון יתרוקנו וייסגרו כי אנשים לא נוסעים לבלות ואין תיירים מחו"ל. משמעות הדבר תהיה הוצאה של אלפי עובדים לחל"ת ופיטורים, ובעצם פגיעה קשה עוד יותר במסחר. נראה פה כדור שלג שמתעצם ומביא בסופו של דבר לקריסה כלכלית של העיר, לקריסת העסקים ולהגירה שלילית גדולה. מי שיישאר בעיר יהפוך בסוף לנטל על המדינה שתצטרך לשלם לו אבטלה. חייבים לשבור את המעגל הזה".
איך עושים את זה?
"אילת הוכיחה שיש לה לב ענק וקלטה למעלה מ־60 אלף מפונים בצורה יוצאת דופן. נכנסנו מתחת לאלונקה בזמן שאף משרד אחר לא היה. נתנו את כל כולנו, פתחנו את לבנו, כיסנו, נתנו והשקענו על מנת שהמפונים שהגיעו אלינו מהתופת יקבלו את התנאים הטובים ביותר. הציפייה שלנו כרגע היא שממשלת ישראל תבין קודם כל את הבעיה, כי יש פה בעיה, ותסייע לעיר. הסיוע לעיר יכול לבוא במענה לטווח הקצר. בטווח הביניים המדינה צריכה לבדוק כיצד מניעים את גלגלי הכלכלה המקומית ואת התיירות באילת. אנחנו מגבשים הצעה ספציפית לאילת במטרה לסייע לעיר, כי כל שבוע שחולף מקרב אותנו לסכנה גדולה".
בימים אלה אילת גם נאלצת להתמודד עם אתגר שלא הכירה קודם - שיגורי טילים שמבצעים החות'ים בתימן לעבר ישראל. "האיום הזה הביא לכך שגם אילת תחת אזעקות, מה שלא היה בעבר", אומר אזרד. "לא היינו מתורגלים לכך ולא רגילים לכך – וגם עכשיו אני לא רוצה להיות רגיל לזה – אבל זה הכניס את אילת לכוננות ואנחנו לומדים לתרגל את הנחיות פיקוד העורף. על ההיבט הכלכלי של העיר אין לזה השפעה, ואני מקווה גם שלא תהיה בעתיד".
הסרטון בכתבה פורסם לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת : [email protected]