בנק ישראל החליט אתמול להותיר את הריבית ללא שינוי, כך שתמשיך לעמוד על 4.75% לשנה. מדובר בהחלטת הריבית האחרונה ל-2023 כאשר ההחלטה הבאה תתקבל בתחילת ינואר 2024.
בבנק ישראל ניתחו את המצב הכלכלי וציינו כי למלחמה ישנן השלכות כלכליות משמעותיות על המשק. אי-הוודאות לגבי עומק ומשך הלחימה גדול. נרשמה ירידה בפעילות הכלכלית במשק אך בחלוף מספר שבועות של מלחמה, המשק מצוי בתהליך התאוששות. האינפלציה התמתנה אך עודנה נמצאת מעל היעד. לאחר פיחות חד בשבועות הראשונים של המלחמה, חל ייסוף חד. התנודתיות בשער החליפין בתקופה האחרונה מהווה עדין סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה.
עוד עולה מהנתונים כי חטיבת המחקר הפחיתה את תחזית הצמיחה מ-2.8% ל-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. מדובר בצמיחה אפסית לנפש.
הוצאות המלחמה יסתכמו ב-160 מיליארדי שקל. הריבית צפויה לרדת עד סוף 2024 ל-4% עד 3.75% לשנה. יחס החוב לתוצר ב-2024 עומד על 66%.
הפעילות בשוק הדיור מתמתנת וישנם קשיי פעילות בענף לאור המלחמה. ב-12 החודשים האחרונים מחירי הדירות ירדו ב-0.2%. בסעיף שירותי הדיור בבעלות חלה ירידה של 0.3% וקצב העלייה השנתי ירד ל-4.9%.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, מתח במהלך ישיבת הוועדה שנערכה אתמול ביקורת קשה על הנגיד ואמר כי "הקדנציה שלו מאופיינת בזה שפוגעים בחלשים, שהריבית עולה כל הזמן, העול על הציבור נורא ואיום. הוא לא נגיד טוב, הוא נגיד רע. ההחלטה להאריך את הקדנציה שלו היא החלטה רעה של הממשלה".
עוד הוסיף גפני כי "הבנקים מרוויחים הון תועפות ואין עיני צרה בהם, אבל מה זה הכסף הזה, מאיפה הכסף הזה של הבנקים? מהזוגות הצעירים שמרווחים הון על חשבון הזוגות הצעירים שלוקחים משכנתאות. אעשה מה שצריך בעניין הזה".
מבנק ישראל נמסר בתגובה לביקורת: "יציבות המחירים היא תנאי לפעילות תקינה של המשק כולו. העלאות הריבית מנעו גלישה לאינפלציה גואה שפוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. משפחות רבות, לצד עסקים רבים, היו נפגעים עוד יותר ולאורך זמן".
עוד נמסר כי "ראוי היה שיו"ר ועדת הכספים יראה את טובת המשק כולו, יהיה בקיא ביסודות הכלכלה. הוא היה מגלה שפעולות בנק ישראל והנגיד זוכות לתשבחות מצד כל גורמי המקצוע הבינלאומיים. חשוב שהדיאלוג יהיה מקצועי ומכבד, ולא יתאפיין בשיח רעיל ומפלג, שאינו הולם ודאי בעת הזו".