בעקבות המלחמה, מאות אלפי ישראלים מוגנים מפיטורים: חוק הגנה על עובדים בשעת חירום שונה והורחב באופן שמשפיע על מאות אלפי ישראלים. בין היתר מוגנים מפיטורים בנות/בני זוג של מי שנקרא למילואים, משפחות החטופים והורים לילדים שהמוסד החינוכי נסגר עקב המלחמה.

פוטרתם ממקום עבודתכם בזמן המלחמה? כדאי שתבדקו אם הינכם מוגנים. חוק הגנה על עובדים בשעת חירום שונה והורחב באופן שמגן על מאות אלפי ישראלים. בנובמבר האחרון פורסם ברשומות התיקון לחוק ובנוסף נקבעה הוראת שעת בחוק הביטוח הלאומי להמשך תשלומים לקופת הגמל ולקצבה עבור חטוף או נעדר. 

אז מי מוגן מפיטורים? החוק עד עכשיו הגן על פיטורים במקרים הבאים:
• כל מי שנעדר מעבודה בשל הוראה של פיקוד העורף – אם כי מקום העובדה אינו מוגן באזורים בהם פיקוד העורף דורש זאת או משום הוראה אחרת שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף
• היעדרות עובד משום השגחה על ילד מתחת לגיל 14 או ילד עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים, בשל סגירת מוסד החינוך בו הוא לומד בהוראת פיקוד העורף במצבים בהם התקיים אחד מאלה:
1. הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד
2. בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו או עובד עצמאי ואם הוא אינו עובד נבצר ממנו להשגיח על הילד בשל סיבה אחרת

הרחבת החוק מגנה גם במצבים הבאים:
• עובדים שהתפנו מבתיהם בישובים המפונים בצפון ובדרום
• חטופים או נעדרים 
• ילדיהם של חטופים או נעדרים מתחת לגיל 18, אח, אחות או קרוב משפחה אחר שמשולם לו מענק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים. במקרים כאלה על קרוב המשפחה להגיש הצהרה חתומה בכתב ידו למקום עבודתו המפרטת כי נמנע ממנו להתייצב לעבודה משום שבן משפחתו חטוף או נעדר
• היעדרות מעבודה לצורך השגחה על ילדים משום קריאה למילואים של בן/בת הזוג, שירות כחייל, שוטר, סוהר, עובד במפעל חיוני, שירות הביטחון הכללי, עובד המוסד למודיעין, עובד במגן דוד, כבאי, עובד רשות מקומית ועובד בגוף שעיקר עיסוקו הוא הצלת חיי אדם
• היעדרות מעבודה לצורך השגחה על ילדיו של העובד לאחר שהמוסד החינוכי בו הם לומדים נסגר

התיקון לחוק גם מגן על המשך הפקדה של מקום העבודה לקופות גמל במקרים הבאים:
• על מעסיק של חטוף או נעדר להמשיך לשלם לו את התשלומים החלים עליו לקופת הגמל של העובד כפי שהיה אם המשיך בעבודתו כרגיל
• על מעסיקים אלה לדווח לביטוח הלאומי על ביצוע התשלומים בכדי שיוכלו לקבל עבורם שיפוי

התיקון חל באופן רטרואקטיבי מיום פרוץ המלחמה ה-7 באוקטובר 2023 ועד ל-7 בינואר אך שר העבודה צפוי להאריך את התקופה עד 12 חודשים וכלל הנראה התקופה אכן תוארך עד לסיום המלחמה.


עו"ד שירן הורוביץ הללי משרד עו"ד ויינברגר ברטנטל