בנובמבר האחרון פרסם משרד האנרגיה מסמך עקרונות תכנון ארוך טווח לחבל תקומה, עוטף עזה לשעבר, המבוסס על הפיכתו של החבל ליצרן אנרגיות מתחדשות עבור משק החשמל בישראל.

"דרום ירוק": החזון לשיקום הנגב המערבי

קהילת החדשנות באנרגיה של ישראל אנרג׳יקום (EnergyCom), שהוקמה על ידי החברה לאנרגיה מתחדשת אילת־אילות והאיגוד הישראלי לאנרגיה חכמה, התגייסה על מנת להכין מסמך אופרטיבי לתוכנית, אשר אנו מביאים ממצאים מתוכו לראשונה.

פריחה, עוטף עזה (צילום: מיטל שרעבי)
פריחה, עוטף עזה (צילום: מיטל שרעבי)

הקהילה מונה כ־4,300 חברות וחברים, בכלל זה חברות הזנק, חברות פרטיות וציבוריות, רגולטורים, גופי מימון, מגזר שלישי ועוד. עמוס לסקר, מנהל קהילת EnergyCom ומנכ"ל חברת החשמל לשעבר, מסביר: "הרעיון בהכנת הדוח הוא מינוף חוכמת ההמונים לצורך הכנת מסמך אופרטיבי למימוש מדיניות משרד האנרגיה. המסקנות וההמלצות משקפות למקבלי ההחלטות את הניסיון והתובנות של הסקטור הפרטי".

הדוח כולל המלצות פרטניות רבות לממשלה ויהווה בסיס לדיון מקצועי עם ראשי ענף האנרגיה המתחדשת בכנס אילת־אילות ה־10 לאנרגיה נקייה ומתחדשת שיתקיים בסוף פברואר הקרוב באילת.

הדוח קובע בין היתר כי "אירועי ה־7 באוקטובר הדגישו את החשיבות של רציפות באספקת החשמל כמרכיב חיוני בביטחון. רציפות האספקה מאפשרת הפעלה של אמצעי התראה והגנה, תקשורת עם גורמי סיוע ועוד. בנוסף, חיזוק הביטחון בישובים מהווה תנאי הכרחי (לא מספיק) לעידוד ההתיישבות מחדש בחבל.

"כדי לחזק את הביטחון האנרגטי ביישובי חבל תקומה על הממשלה לעודד ייצור ואגירת אנרגיה מקומיים, קידום יכולת פעולה עצמאית של רשת החשמל המקומית גם במצב של פגיעה ברשת החיצונית הארצית, הקמת תשתית תאורה ומצלמות התראה שיפעלו גם במקרה של ניתוק מהרשת תוך ניצול אנרגיה פוטו־וולטאית והרחבת הטמנת קווי הולכת החשמל".

הדוח מוצא כי לחבל תקומה פוטנציאל עצום ליצור אנרגיה מהשמש, אך הבעיה המשותפת לכל השטחים בדרום הארץ היא המגבלות בהעברת האנרגיה למרכז הארץ.

עוטף עזה (צילום: רויטרס)
עוטף עזה (צילום: רויטרס)

מחברי הדוח מציעים גישה הפוכה: במקום להביא את האנרגיה למרכז - להביא את הצרכנים למקור הייצור. הכוונה היא לעודד הקמת מפעלים ירוקים עתירי אנרגיה שיקבלו את החשמל ישירות ממתקנים סולאריים, במחירים נמוכים לאור החיסכון בעלויות ההולכה והחלוקה. דוגמה לכך הוא מתקן חוות שרתים, שכ־50% מעלויות התפעול שלו הן הוצאות אנרגיה. דוגמה נוספת היא מתקן לכריית ביטקוין, שמרבית ההשקעה בו היא עלויות חשמל.

אנשי אנרג'יקום קובעים בדוח כי ללא תמריצים משמעותיים מצד הממשלה, הן בכסף והן בהקצאות קרקע נדיבות מצד רשות מקרקעי ישראל, ספק אם יישום התוכנית יתקדם בקצב הרצוי: "תמריצים הם תנאי הכרחי ליישום המדיניות כדי לעודד את השוק הפרטי לקדם הקמת מתקני ייצור ואגירת אנרגיה בחבל תקומה: ערבות מדינה למקרי פגיעה פיזית במתקנים כתוצאה מאיומים ביטחוניים, הפרדה מהרשת הארצית כדי לאפשר ייצור במתח גבוה, תמרוץ כלכלי ליזמים וליישובים על תרומה לחיסכון באנרגיה, הקלות ייעודיות להקצאת משאבי קרקע, הקלות בתחומי תכנון ורישוי ועוד".